שוטרת? אולי עדיף (עוד) נסיכה של דיסני

הכל התחיל כשבת השמונה, אוהבת הורוד/בלט/נסיכות/נצנצים (אין, כמובן, צורך למחוק את המיותר), החליטה שהיא רוצה להתחפש לשוטרת. לא לאלזה מפרוזן, לא לכלה וגם לא לסינית - לשוטרת.

השמחה אצלי, האם בעלת התודעה הפמיניסטית שמגיל אפס אומרת לה שהיא תהיה מנתחת מוח (והיא בתגובה מכריזה שתהיה מורה/מעצבת בגדים/עקרת בית למופת), הייתה כמובן גדולה. סוף סוף, אחרי שנים של שטיפת מוח על שבירת גבולות המגדר, הבת שלי בוחרת בתחפושת עם עתיד. טוב, אולי בימים אלו יותר כמו עתיד בחדרי החקירות של מח"ש, אבל זו כבר התקדמות.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

אז החלטנו על שוטרת, ויצאנו שמחות ומאושרות לחנויות הצעצועים כדי לאתר את התחפושת המתאימה. בכל זאת, אני אמא שעובדת במשרה מלאה (ועוד קצת) וזמן לאלתר תחפושות מאפס לא היה לי מעולם. 

שוטרת יש רק בסרטי פורנו

את החיפוש התחלנו בעלוני התחפושות, שצורפו בסוף השבוע האחרון לעיתונים. עברנו את הנסיכות של דיסני, את הכלות של ברבי ואת

התחפושות הנפוחות של קיטי. דילגנו על תחפושות הפסטיגל, הפסטיבל ומיכל הקטנה - עד שהגענו לחלק שהוגדר כ"תחפושות לנערות". שם סוף כל סוף מצאנו את התחפושת המבוקשת. או שלא.

תהיתם פעם מדוע תחפושת של שוטרת זקוקה לרוכסן ארוך, כזה שמגיע מהצווארון (העמוק) ועד קצה החצאית (אם אפשר לקרוא כך למשהו שבקושי מכסה את הישבן)? גם בת השמונה תהתה. ואנחנו בעיקר מיהרנו לדפדף הלאה, לפני שיעלה לה לראש הרעיון לאמץ את התחפושת, שככל הנראה יצאה ממוחו הקודח של מישהו שראה יותר מדי סרטים למבוגרים בלבד. 

ילדה, לכי תתחפשי לנסיכה של דיסני(צילום: Shutterstock)

אז החלטנו לצאת לחפש בחנויות. תחפושת של שוטרת, כמה מסובך זה כבר יכול להיות? הגענו לחנות הראשונה, פנינו למוכרת ואחרי חיפוש ארוך היא חזרה אלינו עם תחפושת של שוטר. מכנסיים, חולצה, כובע ואזיקים - כל מה שצריך כדי לשמור על החוק והסדר במדינת ישראל. אלא שהילדה לא פראיירית, וקלטה שעל האריזה מתנוססת דמותו של ילד חמוד. "אמא, זה תחפושת לבנים, לא לבנות", הודיעה - ולא עזרו כל נסיונות השכנוע. הילדה רוצה שוטרת, אין הרבה מה לעשות.

2015? יותר כמו המאה ה-16

המשכנו הלאה. עוד חנות, ועוד אחת. בכל מקום הסיפור חוזר על עצמו. אין שוטרת - יש שוטר. ובכל מקום המוכרים והמוכרות לא מתייאשים, ומציעים לה להתחפש לנסיכה כלשהי ("אלזה זו התחפושת הכי להיט השנה"), או למשהו יותר פופלארי בקרב הבנות, כי שוטרת זה לא משהו שיש בו מה להתגאות. אבל הילדה בשלה - היא תתחפש לשוטרת, ויהיה מה.

בחנות החמישית אנחנו מוצאים את התחפושת. שוטרת אמיתית, עם דמות של ילדה על האריזה. כובע, אזיקים ואפילו אקדח. אה, והשוטרת הזו מגיעה עם חצאית, לא מכנסיים. זה הרי סופר נוח לרדוף אחרי פושעים עם בגד צמוד, שעולה למעלה בכל צעד שאת עושה וחושף את כל מה שרצית להסתיר.    

אבל הילדה, שעדיין לא ניהלה בחייה מרדף אחרי פושעים, שמחה ומאושרת, ואני קונה לה את התחפושת המדוברת.

הניסיונות שלי להסביר (או בשפה הילדית "לחפור") לה על כך ששוטרות אמיתיות הולכות עם מכנסיים, ושאולי נלך בכל זאת על התחפושת של השוטר, ושאף אחד לא יידע ועוד כאלה בלה בלה בלה, לא עוזרות, כמובן. היא מצאה את השוטרת שבה חפצה - וזהו.

אבל אני הולכת הביתה בלב כבד וחושבת (שוב) על המסר שאנחנו מעבירים לבנות שלנו. המסר שגם ב-2015 הן אמורות להיות נסיכות יפות ומעודנות, בדיוק כמו בסרטים של דיסני. ושלא משנה כמה ננסה לכוון אותן לצאת מהבועה הנשית, לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגשים את כל החלומות שלהן - כל עוד הן יתקלו במהלך כל חייהן הצעירים אך ורק בתחפושות סופר-מגדריות, זה לא יעזור. 

חבל. היא דווקא הייתה יכולה להיות אחלה מנתחת מוח.