טען שהבת לא שלו. למה נאסרה בדיקת אבהות?

גבר טען שהבת נולדה כתוצאה מבגידה של אשתו. השופט חשש שהבת תוגדר ממזרה, והורה לו להוכיח את הבגידה בדרך אחרת. הוא כשל לחלוטין

עו"ד רן רייכמןפורסם: 02.02.15 , 18:27

פסק דין שהותר לפרסום רק לאחרונה חשף כיצד התמודד בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עם סירוב של גבר לשלם מזונות בטענה שאחת משתי בנותיו נולדה כתוצאה מבגידה של אשתו. השופט נמרוד פלקס לא אישר לאב לבצע בדיקת רקמות כדי לא "להכתים" את הילדה כממזרה, אבל אפשר לו לנסות להוכיח את טענתו באמצעות ראיות לא עובדתיות. אלא שבמבחן זה כשל הגבר לחלוטין, והשופט פלקס קבע כי הוא חייב בתשלום מזונות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני זוג נפרדו כשלוש שנים לאחר שנישאו על רקע החשד של הבעל שאשתו בגדה בו. זמן מה לאחר הפרידה הגישה האישה תביעה למזונות של כ-15 אלף שקל עבור שתי הבנות. כאן העלה הבעל את הטענה כי הבת הקטנה, שנולדה כמה חודשים לפני הפרידה, אינה שלו. הוא הציג התכתבויות עם אשתו בפייסבוק, שבהן לטענתו הודתה שקיימה רומן עם גבר אחר.

תביעה

משפט המזונות: הדין היהודי לא עוסק בצדק

עו"ד גדלי סולן

גבר חויב ב-5,000 שקל בחודש, אף שחלק עם גרושתו משמורת משותפת והכנסותיהם זהות. כשערער הובהר לו ששוויון הוא עניין למחוקק ולא להלכה

משפט המזונות: הדין היהודי לא עוסק בצדק

האישה דחתה טענת הבגידה והכחישה שלקחה חלק בהתכתבויות שהציג בעלה. היא הוסיפה שממילא אין מקום לדון בכך במסגרת תביעת מזונות, ועל הבעל להגיש תביעת אבהות נפרדת.

טענה זו לא התקבלה על ידי השופט פלקס, שקבע שטענת האבהות רלוונטית ביותר, מאחר שאם תתקבל - לא יהיה מקום לחייבו במזונות של מי שאינה בתו. השופט ציין שהבעל רשאי לנסות להפריך בראיות את החזקה ההלכתית "רוב בעילות אחר הבעל", כלומר שהוא בהכרח אבי הילדים, אך כאמור – ללא בדיקת רקמות.

אלא שבדיונים הבעל לא הוכיח בשום צורה שאינו אבי הילדה. ראשית, הוא לא הכחיש בתחילה שקיים עם אשתו יחסי מין בתקופה הרלוונטית, ונזכר לטעון זאת רק בשלב החקירה הנגדית. לנוכח גרסה מאוחרת זו תמה השופט: האם לא היה לו מוזר שאשתו בהיריון אם לא קיים עמה יחסי מין?

יתרה מזו, השופט לא הבין מדוע הבעל לא הביא תרשומת מקופת חולים על השוני בין סוג הדם שלו לזה של הילדה.

השופט פלקס הוסיף שמהתכתובת בפייסבוק לא ניתן להסיק שהאישה הודתה בבגידה, וגם אם הודתה, אין זה מעיד על כך שגבר זר, שכלל לא זומן לעדות, הוא אבי הפעוטה.

לסיכום נקבע כי גרסת הבעל מופרכת והוא יצטרך לשלם מזונות בעבור שתי בנותיו. יחד עם זאת פסק השופט שהאישה לא הוכיחה את סכום המזונות המופרז שדרשה. בעניין זה, דווקא טענות הבעל על חיי צמצום הגיוניות יותר ומתיישבות עם הכנסות הצדדים ואורח חייהם.

בהתאם נקבע שהבעל ישלם לבנותיו את המזונות המינימלים שנקבעו בפסיקה: 1,200 שקל עבור הבת הגדולה ו-1,400 שקל עבור הבת הקטנה, וכן יישא בהוצאות החינוך. בנוסף, ככל שהאישה (שכרגע מתגוררת עם הבנות אצל הוריה) תצטרך לשלם שכירות, הבעל יעביר לה 40% מדמי השכירות. מעבר לכך, בכל יתר ההוצאות יחלקו ההורים שווה בשווה.

לבסוף פנה השופט ללב האב: "עסקינן במקרה טרגי. חיה לה ילדה בעולם, אשר אביה מתכחש לאבהותו. דומה שלא תהיה צדקה גדולה מזו באם יאמץ האיש את אותה הבת ללבו, יראה בה כבתו אף אם הוא מאמין שאינה בתו הביולוגית, ויגדלה יחד עם אחותה כאב לכל דבר ועניין".