הגיעה לבית העלמין וגילתה: קבר הבן נעלם

אישה שבנה מת לפני כ-50 שנה נדהמה לגלות שבמקום בבית העלמין בעכו נטמן אדם אחר. בית המשפט קבע שהמועצה הדתית תשלם לה 100 אלף ש'

עו"ד הילל בבייבפורסם: 03.02.15 , 19:16

אם ששכלה את בנה בן השלושה חודשים לפני כ-50 שנה, הופתעה לגלות שהקבר נעלם מבית העלמין הישן בעכו ולא ניתן לאתרו. בית משפט השלום בקריות קבע שהמועצה הדתית בעכו התרשלה, וחייב אותה לפצות את האם ב-100 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לטענת האם, לאחר פטירת בנה היא העמידה מצבה מעל קברו, אך מסיבות אישיות מיעטה לבקר בבית העלמין במהלך השנים. משהחלו שמועות על התנהלות לקויה של המועצה הדתית עכו בשמירה על הקברים היא מיהרה לבית העלמין, אך לא מצאה את הקבר במקום שבו זכרה שהוא נמצא.

התחשבות

שופטת ביטלה הסדר טיעון לנהג שפצע אם ל-5

עו"ד שלומי בר

סנגורו של נהג אוטובוס שפצע קשה אישה בת 38 סיכם עם המדינה על שלילת רישיון לשנה. בית המשפט החליט על חצי שנה מאסר בפועל

שופטת ביטלה הסדר טיעון לנהג שפצע אם ל-5

לדבריה, פניותיה למועצה הדתית לא הועילו, ואף שננקטו פעולות איתור - הקבר לא נמצא עד היום, ובמקומו נטמן שם אדם אחר. בספטמבר 2012 הגישה האם תביעה נגד המועצה הדתית עכו, ודרשה פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

המועצה הדתית טענה כי יש לדחות את התביעה שהתיישנה משום שחלפו כ-50 שנים מאז פטירת הבן. יתרה מזו, אף שהתובעת ידעה על היעלמות הקבר כבר ב-99', היא הגישה את התביעה רק כ-13 שנים לאחר מכן. לטענתה, התובעת התרשלה ומנצלת לרעה את ההליך המשפטי.

עוד טענה המועצה הדתית כי האם הפסיקה לפקוד את הקבר מזה שנים רבות, ובניגוד לטענתה, היא לא הקימה מצבה. לו הייתה עושה זאת – זה היה מקל על מציאת הקבר, שאגב, מיקומו התגלה בידי אדם שפיתח תוכנה לניהול קברים בבית העלמין.

עוררו תקוות שווא

"אין צריך לומר עד כמה ספוג העניין שלפני יגון, כאב ושכול", כתב השופט דאוד מאזן בפתח פסק הדין. הוא הוסיף כי לכל אדם עומדת הזכות להתמודד עם השכול בדרכו, ובמינון שייקבע על ידו, ואין לראות בהתנהלות האם בעניין זה הזנחה או אשם תורם.

עוד קבע השופט מאזן כי בין אם קיימת מצבה על הקבר ובין אם לא, מחובתן של המועצות הדתיות לרשום ולמפות באופן מדויק את מקום הקברים, ולשמור את המידע בכל זמן נתון. במקרה זה, קבע השופט, הנתבעת אכן התרשלה והפרה את החובה המוטלת עליה.

השופט דחה את הטענה כי הקבר אותר וקבע כי עדותו של המפתח – שאינו מומחה – הייתה מלאת סתירות ולא אמינה, והסתמכה על בדיקות אקראיות שנועדו להתאים למסקנה שהקבר אותר. הוא הוסיף כי טענת המועצה הדתית לגבי מציאת הקבר, שהתבררה כלא נכונה, עוררה אצל התובעת תקוות שווא וגרמה לה לאכזבה נוספת.

לבסוף חייב השופט את המועצה הדתית לשלם לאם פיצוי של 100 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 12 אלף שקל והוצאות משפט בסך 3,000 שקל.