הפסיכולוג שכב עם מטופלת – והורשע בבעילה

כתב אישום הוגש נגד מטפל שקיים מגע מיני עם בת 30. הוא טען שהבהיר לה שלא תוכל לחזור לטיפול, אבל השופט העדיף את גרסת המתלוננת

עו"ד ארז טוביפורסם: 04.02.15 , 08:20

פסיכולוג שקיים יחסי מין עם מטופלת שלו הורשע לאחרונה בבעילה אסורה. המטופלת הודתה שהיחסים קוימו בהסכמתה, אולם ציינה שבאותה תקופה הייתה במשבר אישי חמור. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי בתקופת הטיפול חל איסור מוחלט על קיום יחסי מין, גם אם הם נעשים בהסכמה. טרם נקבע גזר הדין.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

באחד הימים במרס 2011 התקשרה צעירה בת 30 לגיא דיין, הפסיכולוג שלה זה יותר משנה, אמרה לו שהיא מרגישה רע וביקשה להיפגש. הוא הסכים ונפגש איתה במכוניתו, שם נישק אותה בהסכמתה לאחר שסיפרה כי היא "מפורקת" וזקוקה לחום. באותו חודש נפגשו השניים פעמיים נוספות בבתי מלון, עישנו חשיש וקיימו מגע מיני.

תביעה:

למה הותר לעבריין מין להיכנס לארץ?

מערכת PsakDin

אזרח ישראלי טען שבהיותו קטין הותקף מינית על ידי תייר שנמלט מארה"ב. לדבריו, על המדינה היה לאסור את כניסתו לישראל

תביעה: למה הותר לעבריין מין להיכנס לארץ?

נגד דיין הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מטפל-מטופל, ומעשה מגונה בהסכמה תוך ניצול יחסי מטפל-מטופל.

חוק העונשין קובע כי בנוסף להוכחת קיום יחסי מין בין מטפל למטופלת יש להוכיח כי ההסכמה לקיומם הושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית שמקורה בטיפול. החוק קבע "חזקת תלות", שלפיה מעשים שנעשו בתקופת הטיפול, חזקה עליהם שנעשו תוך ניצול תלות נפשית. הפרקליטות טענה כי המעשים בוצעו בתקופת הטיפול.

דיין הודה שנפגש עם המתלוננת שלוש פעמים וטען כי אכן קיימו מגע מיני אך לא יחסי מין מלאים. הוא הוסיף שהטיפול הסתיים בסוף שנת 2010, ומאז היה בין השניים קשר שאינו טיפולי. לדבריו, כבר במפגש הראשון שהתקיים ברכבו, אמר למטופלת שלא תוכל לחזור לטיפול. בנוסף לכך טען כי לא הבחין במצוקה שלה. לשיטתו, הוא נגרר על ידה, מבלי שהיה מודע למצבה הנפשי הקשה.

במישור המשפטי טענה ההגנה כי פרשנות האוסרת באופן מוחלט יחסי מין בין מטפל למטופל תשקף גישה פטרנליסטית מוגזמת, שאינה לוקחת בחשבון סיטואציות שבהן המטופל מגיע לטפל בסוגיה נקודתית ולא כתוצאה ממצוקה נפשית אמיתית, ומבין היטב את משמעות הסכמתו.

במקרה הזה, נטען, לא נוצרה תלות נפשית ממשית כתוצאה מהטיפול שבעקבותיה המתלוננת הייתה חייבת ליזום את המפגשים עם הנאשם.

להגן על מטופלים

סגן נשיא בית המשפט, השופט בני שגיא, הכריע כי המפגשים המיניים בין המתלוננת לנאשם התרחשו בתקופת הטיפול, והסביר כי גם אם הנאשם החליט להפסיק את הטיפול ללא תהליך ראוי ומפגש מסכם, עדיין אין לראות בהודעתו השרירותית ככזו המסיימת אותו בפועל.

השופט סבר כי יש לפרש את חזקת התלות כמוחלטת, בין היתר כיוון שבחוק לא צוינה אפשרות לסתור אותה. השופט קבע כי פערי הכוחות בין המטפל למטופל והצורך להגן על מטופלים בסיטואציות רגישות, מצדיקים הטלת איסור גורף על קיום יחסי מין בתקופת הטיפול, שבמהלכה אין מקום לקביעת קווי גבול מטושטשים, המחייבים לבחון את מצבו הנפשי של כל מטופל ומטופל ויכולתו לגבש הסכמה.

במישור העובדתי, השופט העדיף את גרסת המתלוננת, שהייתה בעיניו כנה ועקבית, ולפיה התקיימו יחסי מין מלאים.

השופט דחה גם את טענת הנאשם שהציג לדעתו קו מיתמם כשצייר את עצמו כשברירי ואת המתלוננת כחזקה, בעוד שסביר להניח שהיה מודע למצבה הקשה וניצל אותו, מאחר שהגיעה לטיפול על רקע קשיים בזוגיות וחסכים בחום ומגע. כאשר חסכים אלה בדיוק מסופקים על ידי המטפל, יש לראות בכך כהוכחה ברורה לניצול.