רמון סוגד לגולדהאר / טור
הבעלים של הפועל ת"א היה צריך להודיע: "קיבלתי מועדון פאר והפכתי אותו לקרקס". ורמוט הוא האחרון שמישהו יכול לבוא אליו בטענות. עמיר פלג על עסקת השנה בכדורגל הישראלי
ורמוט. עסקת השנה בכדורגל הישראלי, ויסלחו לי שכטר ועטר, לא נרקמה ביום אחד. כשגילי האדום עלה שלשום לדשא בבלומפילד, הוא כבר ידע טוב מאוד שזאת תהיה הופעתו האחרונה עם שלושת הסמלים הדהויים האחרונים שנותרו בהפועל ת"א: שי אבוטבול, הפטיש והמגל.
עוד על עסקת השנה:
- גילי ורמוט חתם במכבי ת"א
- ההעברות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי
- יו"ר הפועל: "ורמוט הבטיח לי שיישאר"
- אוהדי הפועל הפגינו ליד ביתו של רמון
- פעמיים ביממה מכבי רומסת את הפועל / טור
עכשיו נסו לדמיין מה היה קורה אילו הוא היה כובש. "פיו-פיו" לעבר אוהדי מכבי? ברור שלא. כשגילי הצהוב יכבוש נגד הפועל בעונה הבאה (קשה להאמין שהקבוצות ייפגשו לפני כן), לא יהיו חגיגות. הוא לא ערן זהבי. אילו היה כזה, החתימה במכבי הייתה מתבצעת כבר מזמן. ורמוט חשש מתגובת האוהדים והמשיך לסבול בשקט. לכן הוא האחרון שמישהו יכול לבוא אליו היום בטענות.
אחרי הבונקר המחפיר בדרבי כשהבין שהפך מכוכב כדורגל לחונך של שחקנים מליגות נמוכות ותומך בליגיונרים פנסיונרים גילי החליט להציל את הקריירה ונמלט דרך חלון ההעברות. ממש ברגע האחרון, על רקע החרטום הנעלם של הטיטאניק.
עכשיו נסו להיזכר בתצלום המשותף של שחקני שתי הקבוצות לפני הדרבי. כולם הסתדרו בשורה והקפידו לא לחבק שחקן בצבע הלא נכון. העיקר לא לעצבן את האוהדים. ורמוט נזהר יותר מכולם. הוא פתח שורה נפרדת בחזית כשמאחוריו טל בן-חיים וערן זהבי, סוף־סוף שחקנים מהליגה שלו. אגב, גם השופט אלי חכמון בחר להיצמד לזהבי.
גולדהאר. אחד הדברים היותר משעשעים בפורומים, בפייסבוק ובוואטסאפ אתמול היה הדיון: האם ורמוט, בגילו, שווה את הכסף? אוהדים צהובים שהפכו לשמאים טענו כי 650 אלף יורו זה הרבה עבור שחקן משנת הייצור שלו, ושיחד עם המשכורת, הסכום יעבור את המיליון. טוב שלא חישבתם את עלויות המס והביטוח שמיץ' ייאלץ לשלם.
ג'ורדי. בניגוד גמור ליעקב שחר, הבעלים הקנדי מחזיק כאן איש מקצוע שמשוחרר לחלוטין מלחצים של אוהדים, סוכנים ואינטרסנטים למיניהם. הוא מסתובב עם עגלת הקניות של "סמארט
סנטרס" (ככה קוראים לרשת של גולדהאר), ורוכש את הסחורה הכי חמה וחכמה על המדף.
ורמוט הוא אחד המותגים האחרונים שנותרו בכדורגל המקומי, ולמה הוא מסוגל כשיש לו עם מי לשחק ראינו שוב במשחק האחרון של הנבחרת. הבן של קרויף מבין בחולצות מס' 14 (בלי קשר ליואב זיו).
אלי כהן. כשהשריף הגיע לוולפסון לפני שבוע, הוא עשה פיו-פיו: "ורמוט לא יעזוב בכל מקרה", הצהיר. "אם יעזוב, זה יהיה גזר דין מוות להפועל ת"א". כמה סופרים במועדון את המאמן החדש שלהם, כולנו ראינו. אם זה היה קורה בתקופת ברקוביץ', לא קשה לנחש את נוסח הסמס שהיה נשלח לבעלים.
רמון. מנהיג הפועלים הקדים בשבוע את מסיבת העיתונאים המייגעת שלו, שבה אמר בין השאר: "אני סוגד לגולדהאר". עכשיו הוא גם מקריב לו קורבנות. את התקשורת חיים רמון היה צריך לכנס אתמול, ובמסגרת סגנון ה"אני אני ואני", להודיע: "אני קיבלתי מועדון פאר, אני הפכתי אותו לקרקס, אני הובלתי אותו להתרסקות, אני מכרתי את הנכס האחרון".
לפנייה לכתב/ת 
