אנגיואדמה תורשתית: למה נשים סובלות יותר?
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך כי נשים החולות במחלה עלולות לסבול מסימני המחלה יותר מגברים. ההשערה היא כי ההורמון אסטרוגן אחראי לכך. מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה מסביר איך זה משפיע על הנשים בשלבי החיים השונים ואיזה טיפולים יעזרו
אנגיואדמה תורשתית הינה מחלה גנטית נדירה העוברת בתורשה. היא נגרמת מתפקוד לקוי או חסר של חלבון בעל פעילות אנזימתית הקרוי C1 ESTERASE INHIBITOR, ובשל כך הפעלה של מערכת חלבונים בגוף הקרויה - contact system - גורמת להפרשה בלתי מבוקרת של חומר בשם ברדיקינין.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
הברדיקינין נקשר לקולטנים הנמצאים על כלי דם, וגורם לחדירות מוגברת של כלי הדם הגורמת לבצקות.
מבחינה קלינית המחלה מתבטאת בעיקר בהופעת נפיחות בצקתית על פני העור, פנים וגפיים וכן התקפי כאבי בטן והקאות הנובעים מבצקת של דפנות המעי. התקפים גרוניים הכוללים בצקת בלשון או במיתרי הקול מהווים סכנת חיים ממשית עקב חשש לחנק.
הגורמים הידועים להופעת ההתקפים הם חבלות, ניתוחים, טיפולי שניים, מחלות זיהומיות ומצבי דחק שהחולים חווים. למרות כל זה לעתים קרובות הסיבה להופעת ההתקף אינה ברורה.
סימני המחלה הראשונים מופיעים בדרך כלל בגילאי ההתבגרות, ומכאן נגזר האבחון המאוחר יחסית של אנגיואדמה תורשתית בקרב החולים. ההערכה היא כי בישראל חיים כיום בין 200-250 חולים, כאשר המחלה מופיעה אצל ילדים ומבוגרים בכל הגילאים ובאופן שווה בנשים וגברים, ללא קשר למוצא אתני.
קראו עוד במדור מחלות יתומות
המפתח להצלת חיי חולי סיסטיק פיברוזיס
"שתי בנותיי לא יוכלו ללכת לעולם"
סובלים מכאבים נוירופתיים: האם זה מסוכן?
נשים ונערות סובלות יותר
במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי נשים החולות באנגיואדמה תורשתית סובלות יותר מגברים מסימני המחלה.
החוקרים משערים כי ממצא זה נובע מההורמון הנשי אסטרוגן, שעלול לעורר את התקפי המחלה, כיוון שפעילותו של האסטרוגן בגוף מפחיתה את פעילות האנזימים האחראים על פירוק הברדיקינין אשר גורם להופעת הבצקות. כך, ידוע גם כי מחזור חודשי עלול גם הוא לגרום להתקף המחלה.
עדויות שהצטברו מעידות על כך כי גלולות למניעת הריון, הכוללות אסטרוגן, עלולות להוביל לעלייה של עד 80% בכמות התקפי המחלה. מכאן החשיבות שעל נשים צעירות המחליטות על נטילת גלולות, להתייעץ עם רופא הנשים בנושא וליידע אותו על קיומה של המחלה.
כיום ישנן גלולות למניעת הריון המכילות פרוג'סטין (פרוגסטרון), המומלצות לשימוש בחולות באנגיואדמה תורשתית, ונמצא אף כי הן עשויות להפחית את כמות התקפי המחלה.
אנגיואדמה תורשתית בהריון
מחקרים שנעשו הצביעו על קשר בין גיל הופעת המחלה בקרב נערות לבין חומרתה בעת בהריון. כך, נמצא כי נערות שסבלו מהתקפי המחלה בגיל צעיר יחסית, מועדות לסבול מהתקפים רבים יותר במהלך תקופת ההריון.
גם ההריון כשלעצמו עלול להביא לעלייה בחומרת המחלה. כ- 40% מהנשים החולות באנגיואדמה תורשתית מדווחות על עלייה בהתקפי המחלה בתקופת ההיריון, בעיקר בטרימסטר השלישי להריון.
עובדה זו קשורה בשינויים ההורמונאליים המתרחשים בגוף האישה במהלך ההיריון. עם זאת, נתון מעודד הינו כי חולות אנגיואדמה תורשתית אינן סובלות משיעור הפלות גבוה לעומת נשים אחרות.
מרבית ההתקפים המופיעים בעת ההריון הינם התקפים באזור הבטן, הקשורים כנראה ללחץ תוך בטני כתוצאה מגדילת הרחם. בכל מקרה בו חולה בהריון מפתחת התקף בטני, יש לגשת בדחיפות למרפאה או לבית החולים, על מנת לוודא שאכן מדובר בהתקף ושאין סכנה לבריאות העובר.
במרבית המקרים הללו יבוצע אולטרסאונד לעובר וכן אולטרה-סאונד בטני לאיתור הבצקת, ממנו ניתן יהיה להסיק כי אכן מדובר בהתקף של המחלה ולא במצוקת העובר.
בכל הנוגע ללידה – ישנה עדיפות מובהקת לחולות אנגיואדמה תורשתית ללדת בלידה וגינלית ככל שהדבר אפשרי. כך, לידה וגינלית ברוב המקרים לא צפויה להשפיע על המחלה, בעוד ניתוח קיסרי ידוע כגורם שעלול לגרום להתקף המחלה.
לכן במקרה של לידה בניתוח קיסרי, יש לתת טיפול מונע לפני הניתוח. בכל מקרה מומלץ, כאשר מכינים את התיק לחדר הלידה, להגיע מצוידים בטיפול התרופתי. עם ההגעה לחדר הלידה חשוב ביותר לעדכן את הצוות הרפואי על כך כי היולדת סובלת מאנגיואדמה תורשתית.
גם בתקופה שלאחר הלידה, החולות עלולות לסבול מעליה בשכיחות ההתקפים, וכך גם בתקופת ההנקה, כאשר הדבר נובע מעליה בהורמון הפרולקטין, המתרחשת בזמן ההנקה, ונמצא כעלול להגביר את ההתקפים הבטנים.
מה קורה בגיל המעבר?
למרות שבגיל המעבר חלה בגוף האישה ירידה ברמת הורמון האסטרוגן, לעתים אנו עדים דווקא להחמרה בחומרת המחלה בגילאים אלו. הדבר נובע ככל הנראה מירידה בהימצאותם של הורמונים זכריים (אנדרוגנים), המתרחשת גם היא בגיל המעבר.
בכל הנוגע לטיפול הורמונאלי בגיל המעבר – חשוב לנסות ולהימנע ככל הניתן מטיפולים על בסיס אסטרוגן, העלולים להביא להחמרת המחלה.
השפעת הטיפולים על הנשים החולות
בשנים האחרונות בעקבות הבנה טובה יותר של המחלה ותפקידו של הברדיקינין בהתפתחות ההתקפים, פותחו תרופות חדשות לטיפול בהתקפים, אשר מאפשרות לחולים לנהל חיים תקינים ובריאים.
חוסמי ברדיקינין – תכשיר הפירזיר Icatibant, ניתן בזריקה תת עורית ולכן מתאים ביותר לטיפול עצמי על ידי החולה בביתו, בעת התקף. החלבון הניתן חוסם את הקולטן לברדיקינן וקוטע את פעולתו. השימוש בו מקצר באופן משמעותי את משך ההתקף.
הטיפול כלול בסל הבריאות החל משנת 2009, והוא הראשון והיחיד המתווה להזרקה תת עורית עצמית.
האפשרות להזרקה עצמית משפרת מאוד את איכות חייהם של חולי האנגיואדמה התורשתית בדגש על הנשים החולות במחלה אשר כאמור סובלות יותר מההתקפים ביחס לגברים.
תרכיזי C1 ESTERASE INHIBITOR - תרכיזים המכילים את החלבון החסר הניתנים כיום בהזרקה תוך-ורידית, אשר חלקם נמצאים בשימוש מזה יותר מ- 30 שנה והוכחו כטיפול יעיל ובטוח להשלמת החסר באנזים, ומיועדים כטיפול בהתקפים חריפים.
שני סוגי תרכיז אושרו לשימוש בישראל ונכללים כבר בסל הבריאות: ברינרט (Berinert) המופק מנסיוב אנושי ועובר תהליכי סטריליזציה המבטיחים אי העברת זיהומים ורוקונסט (Ruconest) אשר מיוצר בשיטות גנטיות (חלבון רקומביננטי), טיפולים אלו יעילים גם כטיפול מונע לחולים עם התקפים תכופים (מעל 1-2 לשבוע), או לפני פעולות כירורגיות ועקירות שיניים העלולים לגרום להתקף.
במקרים קשים, עם התקפים תכופים אנו נאלצים לטפל בחולים בכדורי דנזול. מדובר בטיפול הקיים שנים רבות, עוד לפני פיתוח התרופות האחרות.
דנזול הוא חומר דמוי הורמוני מין גבריים (אנדרוגני) ולכן כיוון שהתרופה מחקה את פעילותו של ההורמון הגברי מתן לנשים עלול להוביל לשיעור יתר, הפרעות במחזור ועליה במשקל.
אנו מקווים שבעתיד ימצאו טיפולים נוספים אשר ישפרו במידה ניכרת את איכות החיים של החולים ובתוכם הנשים אשר סובלות ממחלה קשה יותר.
הכותב הוא רופא בכיר, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה, מרכז רפואי בני ציון
לפנייה לכתב/ת 
