הסטודנטים מצביעים ברגליים: מעדיפים מכללות
ירידה של 4% לשנה במספר המועמדים ללימודים באוניברסיטאות. רוב מועמדי המכללות הן נשים למקצועות מדעי החברה, אמנות, מקצועות עזר רפואיים והוראה. המקצוע המבוקש ביותר בקרב גברים - מינהל עסקים
הנתונים על הרשמת מועמדים ללימודים לתואר ראשון, מאפשרים להעריך את הביקוש להשכלה גבוהה. נתונים מהשנים האחרונות מעידים על כך שבאופן כללי, ההשכלה הגבוהה בישראל התרחבה בין השנים תש"ע (2009/2010) לתשע"ג (2012/2013).
כתבות נוספות בנושא בערוץ הלימודים :
- 50% מהאקדמאים היו משנים את לימודיהם
- בוגרי מכללה או אוניברסיטה: מי עובד יותר?
- הסטודנטים: איכות ההוראה באוניברסיטאות בירידה
>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
המספר הכללי של הסטודנטים לתואר ראשון עלה בקצב ממוצע של 2.1% בכל שנה. ההתרחבות הכללית נבעה בעיקר מהעלייה המשמעותית במספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות (עלייה משמעותית של 4.3% בממוצע בכל שנה). לעומת זאת, באותה תקופה מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות דווקא ירד (ירידה של 0.6% בממוצע בכל שנה).
ירידה ניכרת נרשמה במספר המועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות. בשנת תש"ע (2009/2010) היו 33.5 אלף מועמדים לאוניברסיטאות לעומת 29.7 אלף בשנת תשע"ג (2012/2013). ירידה של 3.9% לשנה. לעומת זאת, ישנה עליה של 5.3% לשנה בקרב המועמדים למכללות האקדמיות. מספרם עלה מ-38.9 אלף מועמדים ל-45.5 אלף בתוך 3 שנים. נראה שההיצע במכללות האקדמיות הוריד את הביקוש ללימודים באוניברסיטאות.
בשנת תשע"ד חל מפנה במגמות הרב-שנתיות של הסטטיסטיקה של המועמדים מאחר שהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הוכר כאוניברסיטה, על פי החלטת המועצה הגבוהה ביהודה והשומרון. לכן, בין השנים תשע"ג ותשע"ד חלה עלייה במספר המועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות (מ-29.7 אלף ל-31.4 אלף) וירידה במספר המועמדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות (מ-45.5 אלף ל-39.3 אלף).
מהם תחומי הלימוד המועדפים?
בשנת תשע"ד ניתן היה ללמוד את כל תחומי הלימוד במכללות האקדמיות למעט רפואה וחקלאות (שנלמדו באוניברסיטאות בלבד). יותר משני שליש (68.8%) ממועמדי המכללות האקדמיות, העדיפו ללמוד את ארבעת התחומים הבאים: עסקים ומדעי הניהול (19.5%), מדעי החברה (18.9%), הנדסה ואדריכלות (15.9%) ומשפטים (14.5%).
רוב מועמדי המכללות האקדמיות היו נשים (54.6%), כשהתחומים המבוקשים יותר בקרבן היו מדעי החברה, אמנות, אומנויות ואמנות שימושית ומקצועות עזר רפואיים ובמיוחד חינוך והכשרה להוראה. התחומים המבוקשים יותר בקרב גברים היו הנדסה ואדריכלות, מתמטיקה ומדעי המחשב.
לצפייה בגרף בגודל מלא
12.3% ממועמדי המכללות האקדמיות היו ערבים. מקצועות עזר רפואיים היו מבוקשים יותר בקרב הערבים מאשר בקרב כלל המועמדים (16.5% מהם העדיפו ללמוד תחום זה). 9.1% ממועמדי המכללות האקדמיות נולדו בברית-המועצות (לשעבר). תחומי הלימוד המבוקשים ביותר בקרבם היו הנדסה ואדריכלות (25.2%) ועסקים ומדעי הניהול (21.3%).
1.6% ממועמדי המכללות האקדמיות היו יוצאי אתיופיה. תחומי הלימוד המבוקשים ביותר בקרבם היו עסקים ומדעי הניהול (28.3%) ומדעי החברה (23.1%).
עלייה של פי 8 במספר הלומדים במכללות האקדמיות
השנה מציינים 20 שנה למהפך בהשכלה הגבוהה בישראל ולאפשרות של מכללות להעניק תארים אקדמיים באישור המועצה להשכלה גבוהה. המכללות האקדמיות ענו על הביקוש הרב להשכלה גבוהה בציבור הרחב. בתחילת המהפכה, בשנת תשנ"ו (1995/1996), למדו במכללות האקדמיות 13.5 אלף סטודנטים. זאת, לעומת 105.9 אלף סטודנטים בשנת תשע"ג (2012/2013).