מה האחריות לפלסטיני שנדבק ב-HIV בארץ?

תושב השטחים קיבל עירוי מזוהם ברמב"ם ובמשך שנים קיבל קצבה מביטוח לאומי. לאחר מותו ביקשו אלמנתו וילדיו להמשיך לקבל את הקצבה

עו"ד יונתן דייויספורסם: 10.02.15 , 18:06

פלסטיני שנדבק בנגיף ה-HIV לפני כשלושה עשורים, כתוצאה מעירוי דם מזוהם בבית חולים בישראל, קיבל מהמדינה במשך שנים קצבה חודשית. לאחר שהלך לעולמו סירב הביטוח הלאומי להמשיך לשלם את הקצבה לאלמנתו וילדיו בטענה שאינם תושבי ישראל. הם פנו לבית המשפט, שהורה לביטוח הלאומי לבדוק מחדש את החלטתו.

פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

המנוח היה חולה המופיליה שב-1983 נדבק בנגיף עקב עירוי שקיבל בבית החולים רמב"ם בחיפה. כעבור כעשור הוא הוכר כזכאי הן לפיצוי חד-פעמי והן לקצבה חודשית לפי החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס). ב-2006 הלך החולה לעולמו אולם ביטוח לאומי המשיך לשלם לו את הקצבה עד 2010.

תביעה

תירוצים ובורות: משמורת של אב נשא HIV

עו"ד מירב אזרד

אישה שנפרדה מבן זוגה ביקשה למנוע ממנו לראות את בתם המשותפת בטענה שהוא עלול להדביק אותה. השופטת קבעה שמדובר בבורות של האם

תירוצים ובורות: משמורת של אב נשא HIV

אלמנתו וילדיו הגישו לביטוח לאומי תביעה ובה ביקשו להמשיך לקבל לידיהם את הקצבה, אולם הביטוח הלאומי סירב בטענה שהחוק שונה, וכעת רק תושבי ישראל זכאים לקצבה.

האלמנה והילדים ערערו לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת וטענו שזכאותם לקצבה נגזרת מהחוק שהיה תקף במועד קבלת הזכאות האב. הם ציינו כי מטרת החוק הייתה לפצות כל אדם שנפגע מקבלת עירוי דם במוסד רפואי ציבורי בישראל, לרבות יורשיו, וביטוח לאומי אינו רשאי להתחמק מחובה זו.

הביטוח הלאומי טען מנגד כי זכאות המערערים אינה המשך ישיר של זכאות המנוח, והוא זכאי לבדוק אותה מחדש בהתאם לנוסח החוק שחל במועד פטירת המנוח.

השופט מירון שוורץ קיבל את הפרשנות של בני המשפחה וקבע כי מטרת החוק הייתה להכיר באחריותה האבסולוטית של המדינה כלפי ציבור החולים ובני המשפחות שלהם. לשיטתו, זכאות החולה לקצבה חודשית כוללת גם את זכאות שאריו בשעת מותו ואין צורך לבדוק את עצם הזכאות מחדש.

כמו כן קבע השופט כי דרישת התושבות הישראלית אינה חלה על שארי המנוח, כי בשעה שהמנוח הוכר כנפגע הזכאי למענק ולקצבה עוד לא הוכנסה דרישת התושבות לחוק. באותה תקופה, כל אדם, תייר או שוהה מזדמן שנפגע מעירוי היה זכאי לפיצוי ולקצבה בהתאם לתנאי החוק.

עם זאת, השופט לא קיבל את טענת בני המשפחה שלפיה ביטוח לאומי צריך להמשיך לשלם להם את הקצבה שקיבל המנוח באופן אוטומטי. לדבריו, ביטוח לאומי זכאי לבדוק את תביעתם ולבקש מהם פרטים ומסמכים שונים.

בסיכומו של עניין נקבע כי ביטוח לאומי שגה כשדחה את תביעת המערערים על הסף מהסיבה שאינם תושבי ישראל. עם זאת הקצבה לא תשולם להם אוטומטית, ועל ביטוח לאומי לבחון את תביעת המערערים מחדש בהתאם להוראות החוק, התקנות ופסק הדין.