הורים, בלי מכות: מה זה עושה לילדים שלנו

אבא שלי גרר אותי למטבח והחליט ללמד אותי לקח. היד שלו אחזה בנעל בית מגומי, והוא הניף אותה באוויר. עוד מעט וינחית אותה על הירך שלי. זה יכאב מאד, אבל יותר מהכאב, יחלחלו בי העלבון וההשפלה.

הייתי אז בן 14, אבל את הרגע ההוא לא אשכח לעולם. במשך שנים רציתי לנקום בו על אותו אירוע טראומטי. זה לא קרה. הוא הלך בינתיים לעולמו, ואני נותרתי כל אותן שנים עם הזעם.

מדי פעם הזעם התפרץ, על חברה שלי, על נער שהציק לי, בתור לקולנוע. ההתפרצויות הללו היו מפחידות. איבדתי בהן שליטה, הכאבתי לאחרים, ובמיוחד התביישתי במי שאני.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

הכתבות האחרונות בסדרה:

משפחה כן בוחרים. אם היא גורמת לכם להרגיש רע

בגידה זה רע? לחיות בשקר זה יותר נורא

בחלוף השנים הפכתי לאבא. נשבעתי שלעולם, אבל לעולם, לא אכה את ילדיי, כי הבנתי היטב מה זה עלול לגרום להם. עמדתי במילתי, הצלחתי לעצור את הגלגל, אבל את האלימות הפיזית החליפה לא פעם אלימות מילולית.

אחר כך הפכתי למאמן. שמעתי עשרות סיפורים מזעזעים על ילדים שהוכו, הושפלו, ספגו קללות וצברו זעם עמוק בתוך הגוף שלהם, הזעם המוכר לי היטב. ולכן, מעל במה זו, אני מבקש מכם, תשלטו בעצמכם. אל תכו, אל תשפילו, ואל תצלקו את הנפש של הילדים שלכם לכל החיים.

אבא שלי היכה אותי כי ככה חינכו אותו. אביו שלף חגורה, הוא הרים נעל בית. כל אחד והשיטות שלו. רוב ההורים שמכים את ילדיהם פשוט יוצאים מדעתם, מאבדים את היכולת לעצור לרגע, לחשוב, ולבחור. הם דוהרים על הדרך המהירה אל הפליק, הסטירה, השלכת החפצים, או אפילו מכות הרצח.

בדרך זו הם עצרו את ההתחצפות והשתיקו את הצעקות, אבל גרמו נזק לעצמם ולילד שלהם.

מה קורה לילד כשהוא חוטף מכות?

הוא חש כאב פיזי, הגוף שלו מתכווץ, והוא נכנס להלם רגעי. אחר כך  עולה העלבון ומתפשט בתוך הנפש. הוא בוכה, צועק, בורח לחדר ומתרחק. ההורה אולי השתיק אותו כעת, אבל את המחיר הוא ישלם, עם ריבית והצמדה, בהמשך הדרך.

אם הילד שלכם נוהג להסתגר בחדר, אני ממליץ לכם לשאול את עצמכם האם לפני שבוע, או חודש, או שנה, הרמתם עליו יד או רק העלבתם אותו.

כן, אלימות מילולית היא לא פחות חמורה ולא פחות הרסנית מאלימות פיזית. עלבונות שמוטחים בילדים שלנו, כמו "אתה אפס", או "לא ייצא ממך כלום", או "איזה שמנה את", גורמים בדיוק לאותן תופעות פיזיולוגיות ונפשיות: כיווץ, התרחקות, הסתגרות, התפשטות של זעם עד כדי שנאה של ממש, מלווה ברגשי נקם.

כל ילד והפצע שלו. כל ילד והמחיר שהוא והוריו ישלמו בהמשך חייהם. ילד שספג אלימות פיזית או מילולית יהיה אלים, או מבודד, ייתכן שיעלה במשקל, סביר להניח שיאבד את הביטחון, זה ישפיע גם על הישגיו הלימודיים והתוצאה תהיה ירידה מובהקת בערך העצמי.

 מכה אחת יכולה לשנות את עולמו, כמה מכות יכולות לרסק אותו לגמרי, וקללות על בסיס כמעט יומיומי יפרקו, בסופו של דבר, את המשפחה. אחר כך הוא יילך לצבא, יטוס לחו"ל, ישכור דירה, ואתם תאבדו אותו לגמרי.

אדם שנוקט באלימות חש כאב. הוא אפילו לא יודע שהוא חש כאב, כי הוא מיד מנסה להיפטר ממנו על ידי כך שיכאיב לאדם אחר, חלש ממנו. בכאב יש לטפל, לא להדביק אחרים, לא להכאיב לאחרים. זה אסון רגשי מתמשך.

אם אתם מתוסכלים מההתנהגות של הילדים שלכם, הפתרון הוא לשוחח איתם או לפנות לייעוץ מקצועי, בין אם זה יהיה מאמן, מטפל או פסיכולוג.

בשום פנים ואופן אל תכו את ילדיכם, אל תעלבו בהם ואל תשפילו אותם. המרקם המשפחתי הוא עדין ועלינו לשמור עליו מכל משמר. בואו נעשה את זה, לא רק למען הילדים שלנו, אלא גם עבור עצמנו.

בואו נהיה בני אדם.