שתף קטע נבחר

קיבל אשראי של 4 מיליון ש' כי טען שהוא עשיר

איש עסקים זכה בדיסקונט לתנאים מפליגים מבלי שהציג ערבויות הולמות. עד מהרה הגיעה יתרת החובה שלו ל-4.5 מיליון שקל והבנק נאלץ לתבוע

פסק דין נוקב של שופטת המחוזי ד"ר מיכל אגמון-גונן מתח ביקורת חריפה על הקלות הבלתי נסבלת שבה נתן בנק דיסקונט מסגרת אשראי של מיליוני שקלים ללקוח רק משום שטען שהוא עשיר, ומבלי לבקש ערבויות הולמות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התיק עסק בתביעה שהגיש דיסקונט נגד חברה בשם "אסבר ניהול ופרוייקטים" ובעליה אסף ברזני, לכיסוי יתרת חובה של כ-4.5 מיליון שקל. השופטת קיבלה את התביעה, אך לא חסכה מילים קשות מהבנק וקבעה כי התנהלותו מחייבת בדיקה של הרשויות.

 

בספטמבר 2005 נכנס ברזני לסניף הראשי של הבנק בתל אביב וביקש לפתוח לחברה חשבון עו"ש ומט"ח עם מסגרת אשראי של ארבעה מיליון שקל. הוא הציג עצמו כאיש עסקים עשיר, ובהיותו אחיו של לקוח מוכר בבנק, מסגרת האשראי אושרה על סמך ערבותו האישית בלבד.

 

לא חלפו ארבע שנים והצטברה בחשבון החברה יתרת החובה העצומה. לבנק לא הייתה כל דרך לפרוע את החוב, ובאפריל 2009 הגיש את התביעה.

 

ברזני העלה גרסה מוזרה שלפיה החשבון נפתח לבקשת מנהל הסניף, שהלך לעולמו בינתיים. לדבריו, אחיינו קישר בינו לבין המנהל שביקש עזרה לאחר שהסתבך כלכלית. לטענתו, החברה הייתה בסך הכול "צינור" להעברת כספים למנהל הסניף, שאמר שיחזיר הכול תוך חודש-חודשיים.

 

השופטת אגמון-גונן לא קנתה את הגרסה הזו. בפניה הונחו מספיק מסמכים, עדויות וראיות לכך שברזני פעל בחשבון, משך ממנו כספים וביצע באמצעותו עסקאות שונות, בניגוד גמור לגרסתו רצופת הסתירות.

 

השופטת הוסיפה ותמהה: אם מנהל הבנק עשה בחשבון כבשלו – כיצד ברזני לא פעל לגבות את החוב מעיזבונו לאחר מותו ב-2006? ברזני גם לא הביא איש להעיד לטובתו: לא את האחיין שלפי גרסתו קישר בינו לבין מנהל הבנק, ולא את אחיו, שהיה מעורב בהליך פתיחת החשבון.

 

לנוכח דברים אלה קיבלה השופטת את התביעה של הבנק, אך לא סיימה את פסק דינה לפני שהדגישה כי כל זה לא היה קורה לו ידו של הבנק לא הייתה קלה במתן אשראי מבלי לוודא שיש בידו מספיק ערבויות ובטחונות.

 

בפסק הדין נכתב: "התנהלות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה, וזאת בלשון המעטה שבהמעטה. כידוע, אינטרס ראשון במעלה של הבנק – ובאופן ישיר של הציבור כולו – הינו בשמירת יציבותו הכלכלית, תוך הקפדה על גביית חובות הלקוחות והימנעות מהיחשפות למשברי נזילות.

 

"לא מצאתי כל הסבר על שום מה מצא הבנק לנכון לפרוק את עצמו, במקרה זה, מכל חובותיו הבסיסיות ואחריותו לשמור על יציבותו הכלכלית, ורב הסתום על הנגלה. אין ספק, כי התנהלות זו מחייבת בדיקה ובחינה של הרשויות המוסמכות".

 

אף שהתביעה התקבלה, החליטה השופטת שלנוכח התנהלות הבנק, לא ישולמו לו הוצאות.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד ישראל שפלר, עו"ד שולי זסלבסקי
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אליהו נאמן
  • עו"ד רונן מטלון עוסק בהוצאה לפועל, גבייה עבור עסקים ואנשים פרטיים ופשיטות רגל
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים