למה בריא יותר לשטוף כלים ביד ולא במכונה
כתב העת לרפואת ילדים Pediatrics מפרסם ממצאים חדשים שבדקו את הקשר בין אופן שטיפת הכלים, לבין התפתחות אלרגיות בילדים. המסקנה - עזבו את מדיח הכלים, הוא משמיד לחלוטין את כל החיידקים, גם אלו שנחוצים לגוף
בית נקי מדי מסוכן לילד: יותר ויותר עדויות מגלות שסביבה סטרילית מדי תורמת להתפתחות אלרגיות אצל הילד. עתה מגלה מחקר חדש, שגם שטיפה "טובה מדי" של הכלים, תורמת לכך. הממצאים פורסמו בגליון החדש של כתב העת לרפואת ילדים Pediatrics.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
המחקר החדש שנערך בשוודיה, כלל 1,029 ילדים בגגילאי 7 ו-8. הוריהם מילאו שאלונים על רקע רפואי כולל אסתמה, אקזמה, ותגובות אלרגיה נוספות.
החוקרים מצאו כי ילדים החיים בבתים בהם הכלים נשטפים בדרך המסורתית - ידנית - היו בסיכון נמוך בהרבה ללקות באלרגיה, בהשוואה לבתים בהם שטפו כלים במדיח כלים.
היסטוריה של אקזמה (דלקת עור אלרגית) דווחה אצל 23% מהילדים להורים ששטפו כלים ידנית, לעומת 38% בקרב אלה ששטפו באמצעות מדיח כלים. בקרב ילדים הסובלים מאסתמה, 1.7% מההורים לילדים החולים שטפו כלים ידנית, בהשוואה ל-7.3% ששטפו במדיח כלים. בקרב ילדים שסבלו מדלקת עיניים אלרגית, 10% שטפו ידנית, בהשוואה ל-13% במדיח כלים.
קראו עוד
מחקר בי"ל ענק: במבה בגיל הרך מונעת אלרגיות
אויבים מבית: 4 אלרגיות שמחכות בין הרהיטים
החיידקים מצטברים: כל כמה זמן צריך להחליף מגבת?
תורשה או סביבה?
החוקרים מצאו עוד, כי שיעור האלרגיות היה נמוך יותר אצל ילדים שאכלו מזון שנקנה ישירות מחקלאים, מה שחשף אותם למגוון רחב יותר של חיידקים. שליש מהילדים שנחשפו למזונות האלה בנוסף לשטיפת כלים ידנית, סבלו מאלרגיות, בהשוואה ל-46% מהילדים במשפחות בהן שטיפת הכלים בוצעה במדיח כלים, וצרכו מזונות מעובדים יותר.
החוקרים סבורים כי שילוב של נטייה גנטית לאלרגיות, יחד עם סביבה "נקייה" מחיידקים, תורמים לשיעור גבוה של אלרגיות. החוקרים סיכמו, כי שטיפת כלים ידנית, מותירה חיידקים על כלי האוכל. הילדים בולעים את המזון ה"נגוע" בחיידקים, מה שעל פי ההשערות גורם להפעלה "חיובית" של מערכת החיסון.
מפריחה וקוצר נשימה ועד בצקת ומוות
אלרגיה היא למעשה תגובה של מערכת החיסון למרכיבים חלבוניים באוכל, שמתבטאת ביצירת נוגדנים שתוקפים את הגוף וגורמים לשרשרת של תגובות.
ברוב המקרים האחראים הם מספר מצומצם של מזונות: חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים, פירות ים, סויה, שומשום טחינה ודגים. תגובות אלרגיות נוספות כוללות אלרגיה לתרופות, לארס דבורים וצרעות ולמגוון חומרים נוספים.
בעת חשיפה לאלרגן (מחולל אלרגיה) במזון הגוף יוצר נוגדנים הקרויים IgE הנמצאים צמודים לקרום תאים הקרויים תאי מאסט (תאי פיטום). בחשיפה חוזרת של המזון לו אלרגי האדם יקשרו האלרגנים במזון אל הנוגדנים שמצויים על פני תאי מאסט ויגרמו לשחרור של חומרים כימיים ובהם היסטמין ומתווכים נוספים.
אלו מחוללים תגובה אלרגית העלולה להתבטא באופן קל בפריחה מגרדת, נזלת ואודם בעיניים ובמקרים קשים יותר עלולה לגרום אף לתגובה אנפילקטית הכוללת קוצר נשימה, נפילת לחץ דם ובצקות בגפיים ובלוע.
לא כל נזלת או התעטשות היא אלרגיה למזון. קיימים תסמינים מוגדרים של תגובה אלרגית למזון, שנעים בין תגובה מיידית בתוך מספר דקות לתגובה מאוחרת יותר, שמתרחשת לעתים גם אחרי מספר ימים.
התגובה האלרגית המיידית, הנקראת בשפה הרפואית "תגובה אנפילקטית", מתרחשת בתוך מספר דקות לאחר האכילה. היא מתבטאת בפריחה, גרד, התנפחות, הקאה, קשיי נשימה וירידה בלחץ הדם. תגובה זו עלולה להיות מסכנת חיים, בעיקר בחשיפה חוזרת למזון האלרגני.
תגובת אלרגיה מאוחרת מופיעה בעיקר אצל תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם. היא כוללת הקאות, שלשולים או חוסר עלייה במשקל - לרוב בעקבות אלרגיה לחלב. למעשה אין דרך לחזות מי יהיה אלרגי למזון או לא, משום שהאלרגיה מתפתחת רק לאחר החשיפה למזון.
הגורם לאלרגיות עדיין לא ברור, אולם ההשערות הן שלסיכוי המוגבר ללקות בה קשור הרקע המשפחתי של המחלות. כדי לבדוק אם אכן מדובר באלרגיה למזון מסתמך הרופא על הסיפור הקליני: המטופל אכל את המזון האלרגני ובתוך מספר דקות הופיעו תופעות של אלרגיה. הוא נעזר גם בתבחיני עור שמדגימים בתוך רבע שעה את האלרגיה, ובבדיקת דם שמראה אם קיימים נוגדנים ספציפיים.
לפנייה לכתב/ת 
