אלו 5 בתי החולים שהשקיעו הכי הרבה בפגיות
התוכנית של משרד הבריאות לעידוד ההשקעה בפגיות, נשאה פרי. חמישה בתי חולים יקבלו מענק כפול על כל לידת פג, בזכות עמידתם בקריטריונים שנקבעו. שמונה נוספים יקבלו מענק בודד. שאר הפגיות לא יקבלו כל תוספת
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו
קראו עוד:
שמים פס על הפגים: למה התמותה בישראל גבוהה
דו"ח פגיות: עלייה בתמותת פגים, ב-58% אין מיגון
"מוות של פג מזיהום הוא משהו שלא צריך להתרחש"
בחודש אוגוסט פורסם ב-ynet על מודל התמרוץ החדש של משרד הבריאות, שנועד לעודד את בתי החולים לפתח את הפגיות. לצורך כך הוקצו מיליוני שקלים בשנה, שיחולקו כמענקים לבתי החולים שישקיעו הכי הרבה.
למעשה, מדובר בתחרות, כאשר בית החולים שישקיע את הסכומים הגבוהים ביותר בפגייה, גם יקבל את המענקים המוגדלים. התשלום שנקבע הוא מענק כפול עבור כל לידת פג, שהתשלום הקבוע עליה הוא כ-196 אלף שקל.
במשרד הבריאות מכנים את הפרויקט "מודל הכוכבים", וב-2014 תקציב הפרויקט עמד על 18.5 מיליון. התקציב צפוי לגדול בהדרגה עד 2017, כשיגיע ל-80 מיליון.
חמש הפגיות שהשתפרו ביותר, קיבלו תוספת כפולה עבור כל פג שנולד בבית החולים. שמונה הפגיות הבאות ברשימה הן הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, פוריה, רמב"ם, שיבא, שניידר, שערי צדק ובית החולים האנגלי שבנצרת. כל אחת מהפגיות הללו קיבלו תוספת בודדת עבור כל פג. שאר הפגיות בארץ, 13 במספרן, לא קיבלו שום תוספת.
הקריטריונים לשיפור היו הוספת תקני כוח אדם, שיפור בתשתיות, צמצום הזיהומים בפגיות ועוד. משרד הבריאות התנה את מתן המענקים בכך שקודם היה על הפגיות להוכיח שיפור. בעקבות כך, עלה חשש כי פגיות חלשות יתקשו להשקיע כסף שטרם הגיע, מתוך תקווה לזכות במענק.
למרות החשש, התוצאות מוכיחות שבתי החולים הזוכים אינם הגדולים והעשירים ביותר בארץ, אלא דווקא מוסדות בינוניים וקטנים.
"השקענו עבודה מאומצת, יחד עם שיתוף פעולה של ההנהלה לגבי הצרכים. אצלנו הפג הוא במרכז, ואנחנו עושים טיפול נמרץ באווירה ביתית, אבל יש לנו עוד לאן להתקדם", אמרה ד"ר איטה ליטמנוביץ מבית החולים מאיר.
במשרד הבריאות אומרים כי רבע מהמיטות שהוספו למערכת הבריאות יועדו לפגיות. בנוסף, מקצוע הניאונטולוגיה (רפואת יילודים) הוגדר כמקצוע במצוקה שמזכה מתמחים במענקים ותוספות שכר, התווספו תקנים בתחום, והוכשרו אחיות כמומחיות ברפואת פגים.
בשנת 2015 יינתן בונוס של 10% אם הפגיות ישתפרו לעומת 2014.
"זאת אחת היחידות הכי טובות בארץ, והיא עושה עבודה מצוינת לפי כל הפרמטרים. אנחנו שמחים שאנחנו מקבלים גם תגמול כלכלי טוב עבור כל העבודה שלנו. הוספנו אנשי צוות אבל בעיקר עבדנו כדי למנוע זיהומים. אלו דברים חשובים שנמצאים בידיים שלנו", אמר ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהל וולפסון.
"נתנו כסף לפגיות, ומי שהשקיע יותר קיבל יותר כסף. בשנה הבאה יינתן בונוס מיוחד למי שהשתפר, וכך נימנע מלתת את התגמול דווקא למי שכבר ממילא חזק", הסביר פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות.
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר איגוד רופאי הפגים בישראל:, מסר בתגובה: "ניתן לציין בסיפוק רב כי 'מודל הכוכבים' סייע ביצירת 'מומנטום חיובי' ועודד את מנהלי המרכזים הרפואיים להשקיע בפגיות. אני מקווה שמגמה זו תתגבר בשנים הקרובות, לאור ההחלטה להעלות את גובה המענק שיחולק לפגיות שיזכו בדירוג גבוה (מ-20 מיליון ₪ בהדרגה ל-80 מיליון ₪ ).
"זהו אמצעי 'מהפכני', מכיוון שנמצאה הדרך 'לצבוע' את כספי המדינה לטובת מרכזים רפואיים שייפתחו ויקדמו את פגיותיהם, זאת, לנוכח המצוקה הקשה בפגיות, המתבטאת במחסור של מאות אחיות, עשרות רופאים, צפיפות וחוסר ציוד, החושפים את הפגים הזעירים לתחלואה ותמותת-יתר, בהשוואה לחלק ניכר מהמדינות המפותחות.
"עם כל זאת, חשוב לציין שמודל הכוכבים לא מאפשר השוואה באיכות הטיפול בין הפגיות, וזאת מכיוון שאין בו מדדי תמותה ותחלואה (למעט המדד של שיעור זיהומים נרכשים אשר טרם שוקלל למודל התמריצים לשנת 2014 וייכנס רק לשנת 2015), וכן מכיוון שתמהיל הפגים המאושפזים שונה בין הפגיות (בפגיות בהם אחוז הפגים הזעירים גבוה יותר, תהיה תחלואה רבה יותר).
"כמו-כן, מודל התמריצים אידיאלי לפיתוח הפגיות בהיבט של תשתיות והכשרה, אך אינו מספק מענה להוספה ואיוש של תקני אחיות ורופאים המחייבים מקור תקציבי קבוע ויציב.
"אנו, כאיגוד רופאי הילודים בישראל, רואים במודל התמריצים פריצת דרך בהצבת פיתוח הפגיות על סדר היום בתכניות העבודה של המרכזים הרפואיים וביכולתו לסייע בעיצוב מדיניות בריאות לקידום איכות ובטיחות בטיפול בפגים, אולם, זהו רק כלי אחד במכלול 'ארגז הכלים' הנדרש ובו הכרה במיטות הפגים כמיטות טיפול נמרץ והכרה בצרכיו המיוחדים של הפג לאחר שחרורו לקהילה".
לפנייה לכתב/ת 
