פשרה בתביעה הייצוגית של הנשים המיניקות

חברת "מאמי קר" שיווקה משחה לפטמות מבלי לציין שיש להסיר אותה לפני ההנקה. בפשרה נקבע שהיא תתרום 80 אלף למחקר במחלקות יולדות

עו"ד ד"ר מקסים ארבלפורסם: 25.02.15 , 19:04

פשרה בתביעה ייצוגית: חברת "מאמי קר", יצרנית משחה לנשים מיניקות שלא ציינה שיש להסירה לפני ההנקה, תעביר לבתי החולים תל השומר, הדסה ואיכילוב תרומה של 80 אלף שקל לצורכי מחקר הקשור למחלקת יולדות. מגישת הייצוגית זכתה לגמול של 10,000 שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, שהשתמשה במשחה LANOLIN BREASTFEEDING המיועדת להימרח על פטמות נשים מיניקות, שמה לב כי על האריזה נכתב שאין צורך להסירה לפני הנקת התינוק. אלא שתקנות והנחיות משרד הבריאות קובעות במפורש כי על משחות מסוג זה חייבים לציין שיש להסירן.

מתוק

זה שוקולד? פשרה בתביעה ייצוגית נגד "טרה"

עו"ד ד"ר מקסים ארבל

צרכן של המעדן "מווּ" טען שחרף הצגתו, אין קשר בין המוצר לבין שוקולד. הוא דרש שהחברה תשלם יותר מ-81 מיליון שקל על ההטעיה. מה נקבע?

זה שוקולד? פשרה בתביעה ייצוגית נגד "טרה"

בינואר 2014 הגישה האישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד היצרנית "מאמי קר", בטענה שהחברה הפרה את הוראות משרד הבריאות. המבקשת טענה כי החברה פגעה באוטונומיה של הצרכניות להחליט אילו מוצרים ייכנסו לגוף התינוקות שלהן. היא העריכה את הפיצוי לחברות הקבוצה ב-56 מיליון שקל.

"מאמי קר" הסבירה מנגד שאין הצדקה רפואית להסיר את המשחה לפני ההנקה, ולכן לא נגרם נזק לצרכניות. היא הוסיפה כי הייתה בטוחה שהנחיות משרד הבריאות בעניינה ישונו, אולם לאחר שהבינה זה לא יקרה – שינתה את הכיתוב על האריזות, וכיום ההנחיה מצוינת עליהן.

היצרנית הגיעה להסכמה עם המבקשת והשתיים הגישו לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור הסדר פשרה, שלפיו החברה תשלח 1,000 אריזות משחה למחלקת יולדות בבתי חולים ברחבי הארץ. כמו כן, היא תשלם גמול של 15 אלף שקל למבקשת ושכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין שלה.

אלא שהיועץ המשפטי לממשלה לא אהב את ההסדר המוצע והאיר את תשומת לבו של השופט, פרופ' עופר גרוסקופף, לכמה נקודות בעייתיות: ראשית, ההנחיה המקצועית של משרד הבריאות היא חד-משמעית ומטרתה למנוע מתינוקות לבלוע משחה שאינה מזון.

שנית, בניגוד לטענת החברה, לא ידוע אם עלול להיגרם לתינוקות נזק כתוצאה מאי הסרת שאריות המשחה, שכן לא נערכו ניסויים בנושא. שלישית, לא הייתה כל סיבה לחשוב שתשונה הנחיה ברורה שהועברה לחברה בעת הנפקת רישיון התמרוק שלה.

לגבי התרומה העיר היועמ"ש שהוא מסתייג מכך שהחברה למעשה תשווק את עצמה באמצעות שליחת משחות בחינם, ובעצם תעצים את המוניטין שלה. לעמדתו, מדובר בהעברת מסר שגוי לצרכנים. היועמ"ש סבר שהפיצוי הכספי צריך להינתן לצרכניות שנפגעו או כתרומה כספית למחלקות יולדות בבתי חולים.

בעקבות הערות אלו הציע השופט גרוסקופף לשנות את הסדר הפשרה, באופן שבו החברה תעביר תרומה של 80 אלף שקל למחלקות יולדות, ושכר הטרחה לעורכי הדין והגמול למבקשת יופחתו.

הצדדים קיבלו את המתווה ובדצמבר 2014 הגישו הסדר פשרה חדש לאישורו של השופט. במקביל התחייבה החברה לא למכור את המשחה מבלי לציין את מלוא ההנחיות בדבר הסרתה לפני ההנקה.

השופט גרוסקופף אישר את ההסדר, והורה לצדדים לפרסמו בשני עיתונים יומיים נפוצים. פסיקה זו היא דוגמה לשיתוף פעולה של התובעת, בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה, במטרה למצוא את הפשרה המתאימה ביותר.