דו"ח המבקר מגלה: הסכנה הכלכלית של מעמד הביניים, הקשיים של השכבות החלשות

המחסור בדירות שגרם לזינוק החד במחירים השפיע לרעה בעיקר על השכבות החלשות, שנאלצו לשלם יותר עבור דיור. מבקר המדינה מזהיר בדו"ח מיוחד המתפרסם הערב (יום ד') כי העלייה במחירי הדיור מסכנת כלכלית את מעמד הביניים ופוגעת בשכבות החלשות.

המבקר כתב כי עליית מחירי הדיור לצד אי עליית השכר במשק "הביאו לידי הכבדה ניכרת בנטל הוצאות הדיור של משקי הבית, המשפיעה בעיקר על שכבות האוכלוסייה החלשות ועל אלו המשתייכות למעמד הביניים. להכבדה בנטל הוצאות הדיור עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת הנוגעות לחייו ולרווחתו של הפרט ולחוסנו הכלכלי. אם ימשיכו מגמות אלו הן עלולות להשפיע לרעה על מצב המשק כולו". 

המבקר כותב: "הגידול בשיעור ההוצאות בולט בעיקר בקרב ששת העשירונים הנמוכים (לפי דירוג גובה ההכנסה), דהיינו כ-470,000 משקי בית. אף שמדובר בסך הכול ב-20% ממשקי הבית במדינת ישראל, שיעורם הוא כ-73% מסך משקי הבית השוכרים דירות. עוד נמצא כי שיעור ההוצאות על שכר דירה מההכנסה נטו בקרב שלושת העשירונים הנמוכים (כ-285,000 משקי בית) עמד על רף של 30% או עבר אותו. פריצת רף זה מעידה על פגיעה אפשרית ביכולתם של משקי הבית לממן צורכי מחיה בסיסיים, היא מגבירה את הסיכון הכלכלי שלהם ועלולה להביא לידי פגיעה ממשית ברמת חייהם".

לחצו לדו"ח המלא

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

בשנים 2005 עד 2013 נרשמה במשק הישראלי צמיחה שבאה לידי בידוי בעלייה בתמ"ג. מדובר בעלייה כוללת של כ-23%. באותה תקופה מחירי הדיור זינקו ב-55% ואילו השכר הריאלי של שכיר פחת ב-1.1%.

מחדל הדיור: סיקור מקיף של הדו"ח החמור

דו"ח המבקר על עליית מחירי הדיור: ממשלת נתניהו זיהתה באיחור

במדינת הסחבת: שמונה שנים לאישור תוכניות מגורים במרכז הארץ

יש עתיד: כישלון והזנחה של נתניהו. הרצוג: דבר לא נעשה למען הצעירים  

המבקר כתב כי יוצא אפוא שחלה פגיעה בכוח הקנייה של השכירים, ובכלל זה ביכולתם של אלו המבקשים לרכוש את דירתם הראשונה. הוא הוסיף כי הפגיעה בכוח הקנייה של השכיר באה לידי ביטוי בין היתר במספר המשכורות הנדרשות כדי לרכוש דירה ממוצעת. בינואר 2008 (ממשלת אולמרט) נדרשו 103 חודשי הכנסה של שכיר לרכישת הדירה, ואילו בדצמבר 2013 (ממשלת נתניהו) נדרשו 137 חודשים.

במקביל הביא המבקר מחקר העוסק בתמורות שבהוצאות דיור מתוך כל ההוצאות על תצרוכת. שפירא כתב כי "במחקר עולה כי מצבן של כל שכבות האוכלוסייה הנוגע ליכולת הרכישה של דירה הורע באופן ניכר, וזאת בשל הפער הגדול בין שיעור עליית ערך הדירה לשיעור העלייה בהכנסה נטו".

השוכרים - 4 העשירונים התחתונים

שכירת דירת מגורים משמשת פתרון דיור לקשת רחבה של משקי בית, חלקם המתקשים לרכוש דירה. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012, כ-610 אלף (כ-27%) ממשקי הבית גרו בדירות שכורות, ורובם - 357,600 ממשקי הבית - השתייכו לארבעת העשירונים הנמוכים בדירוג גובה ההכנסה החודשית.

בשנים האחרונות זינק גם מחיר שכר הדירה. בשנת 2013 עמד שכר הדירה על 3,497 שקלים לחודש בממוצע, לעומת 2,330 שקלים בשנת 2008. כלומר, עלייה של כ-50%. ב-2013 עמד שכר הדירה החודשי הממוצע ביישובי המרכז על 4,047 שקלים, לעומת 2,303 בפריפריה.

עוד עולה מנתונים שהביא המבקר כי בעשירונים הגבוהים, שיעור ההוצאה החודשית עבור שכר דירה מההכנסה נטו נמוך יותר. כמו כן, בשנת 2012 היה שיעור ההוצאה לדיור של משקי הבית המתגוררות בדירות שכורות כבד יותר מאשר בשנת 2008, למעט בעשירון התשיעי, שבו היה שוויון.

בשלושת העשירונים הנמוכים, שעל-פי נתוני הלמ"ס משנת 2012 נכללים בהם כ-285,400 משקי בית, ההוצאה החודשית עבור שכר דירה הגיעה לרף של 30% מההכנסה או עברה אותו. נטל ההוצאה של העשירון הרביעי על דיור בשכירות הגיע לרף של 29%.

בעשירוני הביניים 6-4, שעל פי נתוני הלמ"ס נכללים בהם 184,800 משקי בית, שיעור ההוצאות על שכר דירה עלה מכ-21% בשנת 2008 ל-26% בשנת 2012, ושיעור זה הולך ומתקרב לרף 30%. לדברי המבקר, "הדבר מעורר חשש כי אם תמשיך מגמת העלייה במחירי הדיור ומגמת העלייה בשכר תהיה מתונה יותר יחסית אליה, ייחשפו אוכלוסיות נוספות לסיכון כלכלי העלול לפגוע ביכולתן לעמוד בהוצאות אלה".

הנטל הוכבד

שפירא כתב כי "אפשר ללמוד כי בשנים 2013-2008 הוכבד נטל הוצאות הדיור של שוכרי דירות וגדל שיעורן של הוצאות הדיור יחסית להכנסה, עד כדי סכנה ליציבות הכלכלית של כחצי מיליון משקי בית השוכרים דירות (כ-20% מסך משקי הבית). למעשה, הנטל על רוב (כ-77%) משקי הבית המתגוררים בשכירות הוא נטל כבד מאוד שהתקרב לרף של 30% מהכנסתם נטו או עבר אותו. העובדה שמדובר באוכלוסייה המשתייכת לעשירונים 6-1, מבחינת דירוג ההכנסה החודשית, חושפת אותה אף לסיכון גבוה יותר בכל הקשור לרווחתה ולחוסנה הכלכלי של אוכלוסייה זו".

הוא מוסיף: "ההכבדה בנטל הוצאות הדיור מקשה על חלק ניכר ממשקי הבית להשיג דיור הולם לצרכיו, ואף יותר מזה - לממן לעצמו צרכים הכרחיים כמו מזון, חינוך, בריאות ורווחה. להכבדה בנטל השפעות קשות במיוחד על משקי הבית המשתייכים לעשירונים הנמוכים (כ-285,400 משקי בית), מבחינת גובה הכנסתם, שלרוב מוגדרים כאוכלוסייה הנזקקת לשירותי רווחה ותמיכה מהמדינה. השפעות דומות ישנן גם על עשירוני הביניים (כ-184,800 משקי בית), שהוצאותיהם על דיור גדלו והם מתקרבים לרף המסכן את איתנותם הכלכלית".

(צילום: shutterstock)

(צילום: shutterstock)

פערים גדולים בין הפריפריה למרכז

מהנתונים שהובאו בדו"ח עולה כי "בין ינואר 2008 לדצמבר 2013 עלה שיעור עליית מחירי הדירות בפריפריה - מחוזות חיפה, הצפון, הדרום ויהודה ושומרון - עלייה חדה יותר מאשר במחוזות המרכז (ירושלים, תל אביב והמרכז). במחוזות הפריפריה שיעור העלייה נע בין 68% במחוזות יהודה ושומרון וחיפה לבין 66% במחוז הדרום; לעומת זאת, שיעור העלייה במחוזות המרכז היה מתון יותר - בין 43% במחוז ירושלים ל-61% במחוז תל אביב".

עוד ציין המבקר ש"אף שהעלייה במחירי הדירות בפריפריה גבוהה באופן ניכר מהעלייה במרכז, מחירי הדירות הממוצעים (של כל הדירות החדשות והישנות) בפריפריה עדיין נמוכים במידה ניכרת". לדוגמה, נכתב, "בשנת 2013 המחיר הממוצע של דירת מגורים במחוזות מרכז הארץ היה 1.6 מיליון שקל - מחיר הגבוה בכ-69% מהמחיר הממוצע במחוזות הפריפריה - 948,000 שקל, וגבוה בכ-29% מהממוצע הארצי - 1.26 מיליון שקל".

דיור בר השגה

בישראל, שלא כמו ברוב מדינות המערב המפותחות, טרם הונח מסד חוקי המסדיר את נושא דיור בר-השגה לרבות ההגדרה של המונח, של קהל היעד ושל הכלים שבאמצעותם יש ליישם את הנושא וקביעת מנגנוני שליטה ופיקוח על יישומו. הצורך בהסדרה הוכר על ידי הממשלה, כותב שפירא, "אולם טרם הוסדר באופן כולל נושא זה, על מכלול היבטיו, לא באמצעות חקיקה ולא באמצעות הסדרה מנהלית".

המבקר העיר כי הביטוי לדיור בר-השגה בתוכניות מתאר סטטוטוריות הוא שולי ולא מספיק. הוא התייחס לחוק הווד"לים (ועדות לדיור לאומי) של נתניהו. "בפועל, עד אוגוסט 2013 מספר יחידות דיור בר-השגה שאושרו היה נמוך ביותר; רק 1,676 מכל 25,487 יחידות הדיור שאושרו עמדו בהגדרה של דיור בר-השגה, ומהן רק 433 יועדו להשכרה", נכתב. "יוצא אפוא שמדובר בתפוקות שוליות שאין בהן משום מענה למחסור בדיור בר-השגה".

בביקורת נמצאו ליקויים בהתוויית מדיניות ובעבודת המטה לדיור בר-השגה. משרד הבינוי, מנהל התכנון ומנהל מקרעי ישראל לא קבעו מהו היקף אוכלוסיית היעד לדיור בר-השגה. יתרה מזאת, נרשמו הבדלים בין הגופים השלטוניים הרלוונטיים בקריטריונים הקובעים אילו יחידות דיור מוגדרות יחידות של דיור בר-השגה - שטחן, אופן החזקתן (בעלות או שכירות), זהות פלח אוכלוסיית היעד, היקף הסבסוד של המדינה לצורך בנייתן או רכישתן וכן מחירן.

עוד נמצא כי הפעלת מסלול "מחיר דירה למשתכן" הניבה תפוקות דלות. במשך יותר מ-12 שנים לא הציבה הממשלה יעדים לשיווק דירות במסלול מחיר דירה למשתכן. רק בספטמבר 2011 נקבע, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, שעל מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי להשלים את השיווק של 5,000 יחידות דיור במסלול זה עד סוף 2012; בפועל שווקו בשנה זו רק כ-2,600 יחידות דיור. "הפעלת המסלול האמור הניבה אפוא תפוקות דלות יחסית להיקף אוכלוסיית היעד שלו - מאות אלפי משקי בית של זכאי משרד הבינוי שנזקקו לדיור בר-השגה",

 כתב מבקר המדינה.

בנוסף נמצאו ליקויים בהפעלת מסלול "השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח", שהניב תפוקות דלות ונדרש להשקעות גדולות. המבקר כתב שרק 4 מ-10 מכרזים שפרסם משרד הבינוי בשנת 2012 במסלול זה הסתיימו בהצלחה; מ-1,412 יחידות דיור שפורסמו שווקו רק 406. בסופו של תהליך הניב המסלול רק 114 יחידות דיור בשכירות מוזלת ומפוקחת המיועדות לזכאים.

לגבי דיור בר-השגה כתב שפירא: "על הממשלה לפעול להסדרה כוללת של תחום הדיור בר-ההשגה, על מכלול היבטיו התכנוניים, הקנייניים והתפעוליים, כמרכיב חיוני במדיניות הדיור הלאומית הכוללת וארוכת הטווח". הוא הדגיש כי "מאחר שבשוק השכירות בישראל כבר נמצאו כ-600 אלף משקי בית, ראוי שבד בבד עם הניסיון לבסס שוק השכרה לטווח ארוך באמצעות שילוב גופים עסקיים, ועל מנת להשלימו ואף לייצר תחרות הוגנת לטובת הציבור, תבחן הממשלה אם יש מקום לאסדרת שוק השכירות הקיים כדי להגן הן על המשכיר הן על השוכר, בשים לב לנהוג גם במדינות אחרות".

מהליכוד נמסר בתגובה לדו"ח: "מדובר בדו"ח חשוב מאוד. אנו נלמד את הדו"ח וניישם את מסקנותיו המתבקשות. ממשלות הליכוד בראשות נתניהו עשו הרבה בתחום הדיור, זה מצוין בדו"ח, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. הגדלנו את כמות התחלות הבנייה מ-32 אלף ל-47 אלף בשנה. אנו מפנים את מחנות צה"ל ממרכז הארץ לנגב - ובמחנות צה"ל שיתפנו נבנה 100 אלף דירות חדשות. הגדלנו דרמטית את שיווק הקרקעות לדיור, והשנה נגיע ל 60,000 יחידות דיור. ביטלנו את ההחלטה המונעת בנייה חדשה במרכז הארץ, וכבר השנה נגיע לתכנון של 80 אלף יחידות דיור. וכמובן הובלנו את מהפכת הכבישים והרכבות, שמחברת את הנגב והגליל למרכז הארץ, ומאפשרת לגור בקריית גת ולעבוד בתל אביב".

בליכוד הוסיפו: "בקדנציה הבאה נפעל יחד עם שותפינו הטבעיים, שמחויבים כמונו לפתור את משבר הדיור, וניישם את מסקנות הדו"ח. רק ממשלת ליכוד חזקה בראשות נתניהו תפתור את משבר הדיור, בדיוק כפי שעשינו בשורה ארוכה של רפורמות ושינויים מבניים עמוקים, שהפכו את המשק הישראלי לחזק ותחרותי".