במדינת הסחבת: שמונה שנים לאישור תוכניות מגורים במרכז הארץ
הסחבת הישראלית מתוארת לפרטי פרטים בדו"ח המבקר החמור על משבר הדיור: עיכוב בהליכי תכנון, קשיים בתיאומים והיעדר הסדרת לוחות זמנים מביאים למחסור בדירות ולנזקים עקיפים למשק. מהגשת התוכנית עד לאכלוס עוברים 12 שנים. הליכוד: "רק ממשלת ליכוד חזקה בראשות נתניהו תפתור המשבר"
כשיותר מ-100 אלף דירות חסרות בשוק, הבירוקרטיה הישראלית ממש לא עוזרת להשלים את הפערים, אלא גורמת להגדלתם. מבקר המדינה יוסף שפירא מצא בדו"ח החריף שפורסם הערב (יום ד') את הזמן הנדרש לאישור תוכניות גדולות.
המבקר כותב: "נמצא כי הזמן הממוצע הנדרש לאישורן של תוכניות גדולות למגורים הוא כחמש שנים וחצי. פרק זמן זה ארוך פי שלושה מהזמן המצטבר שנקבע בחוק התכנון והבנייה, להשלמת תהליך אישור תוכניות. במחוז המרכז התהליך נמשך אף יותר, כשמונה שנים, כלומר פי ארבעה מהזמנים הקבועים בחוק"
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
מחדל הדיור: סיקור מקיף של הדו"ח החמור
הסכנה הכלכלית של מעמד הביניים, הקשיים של השכבות החלשות
במדינת הסחבת: שמונה שנים לאישור תוכניות מגורים במרכז הארץ
יש עתיד: כישלון והזנחה של נתניהו. הרצוג: דבר לא נעשה למען הצעירים
מבקר המדינה העיר כי "התמשכות הליכי התכנון מקשה על היכולת להגמיש את ההיצע בשוק הדיור לפי הצורך. תהליך המימוש של התוכניות נמשך אף הוא שנים מספר, ובמצטבר חולפות בממוצע כתריסר שנים מהגשת התוכניות המפורטות למוסדות התכנון ועד גמר הבנייה".
שפירא מצא כי "בדיקת הליכי התכנון של פרויקטים גדולים בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה מלמדת על בעיות מערכתיות, ובהן קשיים בתיאום בין-משרדי הנדרש לקידום התוכניות, חוסר התאמה של תוכניות עבודה לסדרי העדיפויות בכל הנוגע לתכנון למגורים, קשיים ועיכובים בהתמודדות עם חסמי תכנון, הגשת תוכניות שאינן בשלות לקידום, העדר הסדרת לוחות זמנים מחייבים להכנת סקרים סביבתיים ותחבורתיים הנדרשים לקידום התוכניות וכן התמהמהות של חלק מיוזמי התוכניות ומהגופים מסדירי התכנון".
מבדיקת המבקר עולה כי כ-80% מהמלאי התכנוני של הדירות הוא בתוכניות גדולות, לכן הזמן הממושך הנדרש לאישור, כחמש שנים וחצי, מקשה על הגמשת ההיצע לפי הצורך ופוגע ביכולתה של הממשלה להתמודד עם משבר הדיור.
המבקר הוסיף כי "התמשכות ההליכים גם פוגעת בוודאות הדרושה למוסדות התכנון לצורך קבלת החלטות מיטביות וכך בהיערכות הכלכלית המתאימה של יוזמי התוכנית. כמו כן, תוכניות מפורטות הממתינות זמן רב לאישור עלולות בסופו של תהליך לא להתאים למציאות המשנה, ואז יתעורר הצורך לבחון אותן מחדש ולעדכנן". המבקר הוסיף כי "מצב דברים זה פוגע ביעילותם של הליכי התכנון וגורם לבזבוז משאבים. זאת ועוד, התמשכותם של הליכי התכנון מעכבת את פיתוחו של המשק כולו ועלולה לגרום לנזקים כלכליים עקיפים של עשרות מיליוני שקלים".
שלב ועוד שלב, ואין דירה
על פי המבקר, השלמת הבדיקה הראשונית נמשכת בממוצע כשבעה חודשים, זאת אף שמדובר בבדיקה טכנית במהותה. לאחר מכן מגיע שלב הבדיקה התכנונית המוקדמת ודיון בהפקדת התוכנית. שלב זה נמשך כתשעה חודשים. כלומר, ממועד הגשת התוכנית ועד הפקדתה עוברת קרוב לשנה וחצי.
לאחר מכן, סעיף 86 לחוק התכנון והבנייה קובע כי מוסד תכנון רשאי לבקש ממגיש תוכנית להכניס בה שינויים או למלא אחר תנאים מסוימים לפני הפקדתה, ועליו לעשות כן בתוך שישה חודשים. בפועל נמשך שלב זה כשנתיים בממוצע, דהיינו שליש מהזמן הממוצע של תהליך אישור התוכנית כולו ופי ארבעה מהקבוע בחוק התכנון והבנייה.
השלב הבא הוא הפרסום בעיתון להתנגדויות. נקבע כי התנגדות לתוכנית תוגש בתוך חודשיים מיום פרסום ההודעה על הפקדתה, ומוסד התכנון רשאי להאריך תקופה זו עד שלושה חודשים. מהביקורת עולה שבפועל תקופה זו אכן נמשכת כחודשיים בממוצע, דהיינו אין מוסדות התכנון נוהגים להאריך את התקופה להגשת התנגדויות הקבועה בחוק.
בשלב הבא מתקיים בירור בנוגע להתנגדויות שהוגשו לתוכנית. בחוק התכנון והבנייה לא נקבע פרק זמן מחייב לדיון ולהכרעה בהתנגדויות, אך הוא קובע מועדים לסיום הטיפול בתוכנית. מוסד תכנון יחליט לאשר תוכנית או לדחותה תוך שלושה חודשים מתום תקופת הפקדתה, ושר הפנים רשאי להאריך תקופה זו בשלושה חודשים נוספים. כלומר, דיון בתוכנית והכרעה בעניינה ייעשו תוך שישה חודשים לכל היותר. בפועל הזמן הממוצע מגיע לעשרה חודשים.
ההחלטות לאשר את התוכנית מתקבלות על פי רוב תוך כדי קביעת תנאים שעל המגיש למלא. חוק התכנון והבנייה לא קבע לוחות זמנים למילוי התנאים האמורים, ובפועל תהליך האישור הסופי של התוכנית נמשך כ-17 חודשים נוספים, וזאת משום שלאחר שלב ההתנגדויות מתעוררות סוגיות נוספות רבות שיש לתת להן מענה, ומגיש התוכנית צריך שוב לתקנה ולהשלים תיאומים רלוונטיים.
גם עררים המוגשים על אישור תוכנית מעכבים את מתן התוקף לתוכנית. מתברר שתהליכי אישור התוכניות שנבדקו, מתום ההפקדה עד הנפקת נוסח פרסום, נמשכים בממוצע 26.8 חודשים, כלומר כשנתיים ושלושה חודשים. המבקר הדגיש כי שיתוף הציבור בהליכי התכנון והצורך לברר באופן יסודי את ההתנגדויות המוגשות הם פעולות חשובות ביותר, אך ראוי לבחון דרכים לייעל הליכים אלו.
התוכנית הוקפאה - הטיפול בתכנון פסק
כהדגמה לטענותיו ציין שפירא את החלטת משרד הבינוי בשנת 2000 בדבר תכנון שלוש שכונות חדשות במודיעין ובהן אלפי יחידות דיור. המבקר מצא כי תכנון שלוש השכונות קודם בקצב איטי בידי מחוז מיוחד של משרד הבינוי שעסק במודיעין בלבד. התוכניות לא הגיעו לשלב החלטה על הפקדה בוועדה המחוזית
מרכז, אף שנבדקו באופן ראשוני בלשכת התכנון המחוזית כבר בתחילת 2002.
באוגוסט 2008 החליטה הממשלה על הקפאת התכנון במרכז הארץ, והטיפול בתכנון שלוש השכונות פסק. עם החלטת הממשלה מיולי 2010 על ביטול הקפאת התכנון במחוז המרכז חודשה פעילותו התכנונית של מחוז מרכז במשרד הבינוי לקידום אחת השכונות תחילה, שכונת N.
המבקר העיר כי בפועל, אף שבהזדמנויות רבות הוחלט על קידום מואץ ועל ליווי ממשלתי לתוכנית של שכונה N במודיעין, רק בנובמבר 2013 היא אושרה. לדברי שפירא, השיהוי באישור מקורו היה בעיקר במחלוקת בין הוועדה המחוזית מרכז למשרד הבינוי על הצפיפות המתוכננת בשלוש השכונות החדשות, בהתמהמהותו של המשרד להגנת הסביבה בהגשת דרישותיו ובהתמהמהותו של משרד הבינוי בביצוע הדרישות שהעלתה הוועדה המחוזית.
מהליכוד נמסר בתגובה: "מדובר בדו"ח חשוב מאוד. אנו נלמד את הדו"ח וניישם את מסקנותיו המתבקשות. ממשלות הליכוד בראשות נתניהו עשו הרבה בתחום הדיור, זה מצוין בדו"ח, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. הגדלנו את כמות התחלות הבנייה מ-32 אלף ל-47 אלף בשנה. אנו מפנים את מחנות צה"ל ממרכז הארץ לנגב - ובמחנות צה"ל שיתפנו נבנה 100 אלף דירות חדשות. הגדלנו דרמטית את שיווק הקרקעות לדיור, והשנה נגיע ל 60,000 יחידות דיור. ביטלנו את ההחלטה המונעת בנייה חדשה במרכז הארץ, וכבר השנה נגיע לתכנון של 80 אלף יחידות דיור. וכמובן הובלנו את מהפכת הכבישים והרכבות, שמחברת את הנגב והגליל למרכז הארץ, ומאפשרת לגור בקריית גת ולעבוד בתל אביב".
בליכוד הוסיפו: "בקדנציה הבאה נפעל יחד עם שותפינו הטבעיים, שמחויבים כמונו לפתור את משבר הדיור, וניישם את מסקנות הדו"ח. רק ממשלת ליכוד חזקה בראשות נתניהו תפתור את משבר הדיור, בדיוק כפי שעשינו בשורה ארוכה של רפורמות ושינויים מבניים עמוקים, שהפכו את המשק הישראלי לחזק ותחרותי".
לפנייה לכתב/ת 
