קרב אקדחים / "נקודות בצבע"
כשאתה מגיע למשחק חוץ מול יריבה עדיפה ונותן לה לקלוע באחוזים שרואים רק בקונסולות כמו XBOX ופלייסטיישן, אל תתפלא שתפסיד. וגם: למה הוכח סופית שסופו הוא לא כזה ביג דיל, ואיך גיא גודס יגרום לצהובים להמציא את עצמם מחדש לקראת המאני טיים של העונה
הפסדה של מכבי תל אביב לברצלונה אמש (ה') 89:71 צריך להדאיג מאוד את גיא גודס, לא בגלל התוצאה שכמובן מסבכת את אלופת אירופה בכל מה שקשור לסיכוי העפלה להצלבה, אלא בעיקר בעקבות התצוגה הרעה מהג'אמפ בול. אחרי סיבוב ראשון נהדר בטופ 16, היריבות למדו את אלופת אירופה, ולה אין תשובות.
המפלה של מכבי ת"א בברצלונה:
הרבע הראשון מסמל למעשה את סיפורו של המשחק. היה ברור שאם ברצלונה תצליח לרוץ בפלאו בלאוגראנה בו הפסידה ביורוליג רק פעם אחת העונה, למכבי ת"א יהיה קשה לרדוף אחריה. דרך אגב, גם בניצחון של מכבי במנורה מבטחים היא עשתה זאת בקצב איטי (68:70).
לספוג 26 נקודות ברבע זה משהו אחד, לספוג אותן ב-100 אחוזים ל-2 ובנוסף בלי לבצע עבירה אחת זו כבר הפקרות. נראה שבמכבי לא הפיקו יותר מדי לקחים מההפסד בשבוע שעבר לכוכב האדום בלגרד בו הראו רכות בלתי נתפסת, בטח לקבוצה שהכתירו אותה בסיבוב הראשון כאחת הטובות ביותר בכל מה שקשור להגנה.
בצד ההתקפי מכבי לא הצליחה לייצר בעיקר
כי קו הגארדים שלה היה ביום שחור, אולי הכי חלש שלו בעונה הנוכחית. ג'רמי פארגו ממשיך לשמור על חוסר יציבות ואחרי שני משחקים לא רעים ביורוליג ועוד משחק מצוין בליגה מול מכבי ראשון לציון, הרכז האמריקאי שוב אכזב (6 נקודות ב-2/9 מהשדה).
גם במשחקים בהם פארגו לא קולע הרבה, הוא בדרך כלל מוסר כמות נכבדה של אסיסטים, אתמול היו לו רק שניים כאלה. גם יוגב אוחיון שזכה ללא מעט מחמאות העונה (יש שיגידו מוגזמות), מסר רק שני אסיסטים, וכששני הרכזים שלך מוסרים כמות כזו, לא פלא שאין לך סיכוי. רק נזכיר שגל מקל קלע אתמול 20 נקודות ומסר שבעה אסיסטים, וסידר לניז'ני נובגורוד ניצחון ראשון ביורוליג אחרי חמישה הפסדים רצופים.
ניקולה וויצ'יץ' 2.0
צריך להגיד את האמת, ברצלונה לא משחקת כדורסל מתוחכם מדי. צ'אבי פסקוואל יודע מהן הנקודות היעילות של שחקניו והולך אליהן בלי בושה. חסימה לחואן קרלוס נבארו פעם אחר פעם הוכיחה את עצמה כש"לה בומבה" תפר את הצ'אקות, שתיים מהן ברגעים חשובים. וגם על היכולת של אנטה טומיץ' בפוסט לא צריך להוסיף. רק אגיד שמאז ניקולה וויצ'יץ' לא היה מוסר בגובה הזה באירופה.
אחד הדברים הטקטיים המעניינים בכדורסל הוא לראות איזו אג'נדה יש למאמן בכל קבוצה בנוגע לחילופים בחסימות. יש כאלה שיעדיפו לשבור את החסימה (כשהשחקן שנחסם עובר בכוח בחסימה), אחרים ינסו להתחכם ולפתוח "חלון" בעזרת המגן של השחקן החוסם, כדי שהמגן השני יעבור בתוכו, ויש כאלה שינסו לבצע UNDER (כשהמגן עובר מתחת לחסימה). גיא גודס בחר להשתמש העונה בשיטת החילופים על כל חסימה וכך נוצרים המון המון מיס מאצ'ים.
כשמתבצע חילוף כזה בין דווין סמית' לבראיין רנדל או אפילו ליוגב אוחיון זה הגיוני כי השלושה שומרים מצוינים. אבל ברגע שאחד השומרים הוא סופו אז מכבי בבעיה, ואת זה אין מאמן באירופה שלא יודע. פסקוואל ניצל זאת מצוין ובכל הזדמנות תקף את הסנטר היווני בהתקפה וזה השתלם לו בזכות חוכמת המשחק של טומיץ' (16 נקודות ו-12 ריבאונדים).
אפרופו סופו, אתמול הוכח סופית שלא הוא הברומטר של מכבי תל אביב העונה. אומנם זה חשוב שהוא יקלע הרבה נקודות ויהיה בעניין, אבל זה שהיווני קולע הרבה לא אומר בהכרח שהצהובים ינצחו. 15 הנקודות שלו הן ההוכחה לכך.
בכלל, ההתקפה של מכבי נראתה אתמול שבלונית לחלוטין ויש לכך סיבה מאוד פשוטה. האתלטיות של אלופת אירופה היא היתרון הגדול ביותר שלה העונה, אבל ברגע שעוצרים לה את היתרון הזה הוא הופך לחסרון ענק. ברצלונה הצליחה לעצור לגמרי את קווי המסירה של פארגו ואוחיון למסירות לוב (הליי אופ) לאלכס טיוס ורנדל, ובעקבות כך המשחק ההתקפי של הצהובים נראה שבלוני ובעיקר היה חסר ביעילות.
לצהובים נשארו ארבעה משחקים עד לסיום הטופ 16. שניים מהם מול שתי הקבוצות החלשות בבית מול ז'לגיריס קובנה וגלאסטראיי המפורקת, וגודס יודע שאם הוא יפסיד את אחד משני המשחקים הללו רוב הסיכויים שקבוצתו תתקשה להגיע להצלבה. בלי קשר לאותם משחקים, נראה שמכבי צריכה להמציא את עצמה מחדש כי יריבותיה כבר למדו אותה, ואל תתפלאו אם במשחק הליגה הקרוב ביום ראשון מול הפועל אילת תרגילים ותנועות חדשות מצידה של אלופת אירופה.
לפנייה לכתב/ת 
