בין ישראל לשווייץ: הסדרי ראייה בין-יבשתיים

הליך משפטי בין גבר ישראלי לגרושתו השוויצרית, שנסוב על משמורת בתם המשותפת, הגיע עד העליון. זה הסתיים בהנפקת דרכון ייחודי לילדה

עו"ד איילה תל-פזפורסם: 23.03.15 , 22:58

גירושים ומאבק משמרות בין גבר ישראלי ואישה שוויצרית הגיעו עד לבית המשפט העליון והסתיימו בהסכם שבמסגרתו תעבור בתם עם אמה לארץ מולדתה, אבל דרכון ייחודי שיונפק לה ימנע אפשרות לניתוק הקשר עם האב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

השניים התחתנו בנישואים אזרחיים וב-2011 הם הביאו לעולם ילדה משותפת (לאם הייתה בת מנישואים קודמים). שנה לאחר מכן עלו הנישואים על שׂרטון והם התחילו להתדיין בבתי המשפט. האישה, שלא דוברת עברית, נותרה בארץ ללא קרובי משפחה וללא עבודה, ולכן ביקשה לחזור לשוויץ עם הבנות, שם תקבל סיוע מהרשויות ותמיכה ממשפחתה.

תביעה

גרושה עברה לצפון. מי יסיע עכשיו את הילדה?

עו"ד ד"ר שרון פרילינג

בני זוג שנפרדו התקשו ליישם את הסדרי הראייה, שלוו בבעיה לוגיסטית סביב שאלת ההסעות. בית המשפט המחוזי נאלץ למצוא פתרון יצירתי

גרושה עברה לצפון. מי יסיע עכשיו את הילדה?

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי נכון יהיה לאפשר לאם לשוב לשוויץ תוך אימוץ הסדרי ראייה לאב, שיבוצעו בדרכים שונות – החל בתקשורת אלקטרונית וכלה בביקורים של הבת בישראל.

מכאן עבר התיק כמה גלגולים: תחילה בערעור לבית המשפט המחוזי בלוד, לאחר מכן שוב בבית המשפט לענייני מ משפחה, ומשם שוב למחוזי.

לבסוף אישר המחוזי שלושה תנאים שהציעה האם על מנת להבטיח שהילדה לא תצא את גבולות שוויץ: ראשית, שגרירות שוויץ תנפיק לבת דרכון התקף בשוויץ ובישראל בלבד. שנית, פרטי פסק הדין יועברו לרשות להגנת הילד בשוויץ, שתגדיר את הוצאת הבת מחוץ לגבולות המדינה, למעט לישראל, כעבירה על החוק השוויצרי. שלישית, לבת ימונה אפוטרופוס שיחזיק את דרכונה, וייתן אותו לבת רק לצורך ביקורים בישראל.

האב הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה לעליון והלין נגד תיקון התנאים בניגוד להסכמתו המקורית.

שופט העליון ניל הנדל ציין שיש לבחון אם ההחלטה לגופה משרתת את טובת הילדה. במובן זה, השופט אימץ דווקא את גישתו של האב, שלפיה יש לצפות על העניין כמכלול, ולא רק על תיקון התנאים בגלגול האחרון.

עם זאת, השופט השתכנע כי התנאים החדשים משרתים את טובת הבת, אף מנקודת המבט של ההגנה על זכויות אביה. שלושת התנאים שהציעה האם נועדו, בין היתר, לשמור על המשך הקשר בין הבת לאביה. בהתאם לכך, השופט הבהיר כי הוא מסכים לתוצאה שאליה הגיעו הערכאות הקודמות.

התנאים החדשים, קבע, משתלבים עם הכרעת הערכאות בדבר כפיית זהותו של ההורה המשמורן והמעבר לשוויץ, והכול בפריזמה של טובת הבת. לפיכך נדחתה בקשת האב לערער על הסדרי הראייה שנקבעו.