א' פרסמה פוסט על דיכאון אחרי לידה – והתאבדה
"כרגע החלמתי מדיכאון מאד קשה, שארך כשנתיים", כתבה א' בפוסט שפירסמה בפייסבוק וחתמה במילים: "היום חזרה לי שמחת החיים". אתמול שמה קץ לחייה
קהילת האמהות במאמזון סוערת והמומה. רק לפני כשלושה שבועות פירסמה א', בשנות השלושים לחייה, פוסט שזכה למאות לייקים ותגובות. "לא ראיתי פה שיתוף שנוגע לדיכאון אחרי לידה או בכלל", היא כתבה, "אני רוצה לשתף אתכן, ומקווה שזה ייתן במה לבנות אחרות שיש להן שאלות בנושא". אתמול (א') פורסם בקבוצה כי היא שמה קץ לחייה.
קראו עוד על דיכאון לאחר לידה:
לא תמיד מרגש: פוסט-טראומה לאחר לידה
דיכאון אחרי לידה: איך מאבחנים ומטפלים בזמן?
מחקר בן 30 שנה בדק: הפרעות נפשיות אחרי לידה
חמישה ניסיונות התאבדות - השישי הצליח
א', אמא לשלוש בנות, שיתפה את חברותיה לקבוצת האימהות בלחץ הרב שהיתה שרויה בו. "הבית היה תמיד מתוקתק, האוכל על הגז, הבנות נקיות ומטופלות, הכל נעשה באהבה ועם המון שמחת חיים", כתבה, "בינתיים הקטנה שלי נהייתה בת שנה וקצת, ואז זה התחיל. המצב הכלכלי הכביד, נהיה מאוד קשה, חיים מהיד לפה".
לדבריה, המשבר התעצם בעקבות מחלה של דודה קרובה. לאחר שהדודה נפטרה, ניסתה א' להתאבד לראשונה בבליעת 100 כדורים. בעלה מצא אותה והצילה. יומיים לאחר מכן ניסתה שוב להתאבד, ובעקבות זאת התאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי.
במשך שנתיים אושפזה חמש פעמים ועברה חמישה ניסיונות התאבדות. "לא חשבתי על הבנות, לא טיפלתי בהן, לא הרגשתי, הייתי אפאטית. הכל היה שחור, לא היה בשביל מה לקום. קיבלתי המון תרופות, ישנתי כל הזמן, ובזמן שהייתי ערה, חשבתי רק לעשות לזה סוף", היא המשיכה וסיפרה את שעבר עליה.
ניסיון ההתאבדות החמישי היה האלים ביותר, בו ניסתה להתרסק בקיר עם מכונית בה נהגה, ללא חגורת בטיחות. לאחר שנפצעה ואושפזה, החליטה לעשות הכל במטרה לחזור לעצמה ולהתאושש. "היום חזרה לי שמחת החיים. ממש חזרתי לעצמי, עם המון תמיכה מהמשפחה ומחברות", סיכמה באופטימיות מצמררת, "אני עדיין בטיפול. מאחלת לכולם בריאות לנו ולילדינו".
לא צריך להרגיש אשמה
כאמור, היום נודע בקבוצה כי אתמול ניסתה שוב להתאבד, אך הפעם, למרבה הצער, הצליחה. בקהילת מאמאזון הגיבו בהלם ובכאב. "נראה שהיה לה ממש קשה אם בחרה לעזוב ככה את הבנות שלה", כתבה אחת המשתתפות בקבוצה, "עצוב לשמוע שפנתה פה לעזרה ולא יכולנו לעזור".
"אנשים מתאבדים, זה לא חדש", אומר הפסיכאטר ד"ר אילן טל, "זה עצוב ומזעזע, אבל לעיתים בלתי נמנע. ישנם אנשים שיושבים אצלי בקליניקה ואומרים שאין להם תוכניות כאלה, חלקם אומרים את האמת, אבל מגיעים הביתה ומתגנבות מחשבות קשות, שלפעמים אי אפשר לעמוד בהן".
ד"ר טל מתייחס לקושי בהתמודדות של אלו שנותרים מאחור. "יש תחושות קשות, ניסיון להבין איך עשתה זאת לעצמה, וגם אשמה ובושה כי איך לא ראיתי, ואיך לא מנעתי זאת", הוא אומר, "הרבה פעמים מטילים אשמה על הבעל או על הפסיכיאטר. זה טבעי להרגיש ככה, אבל צריך להבין שדיכאון אחרי לידה היא בעיה עולמית וכדאי להוריד עוצמות אשמה".
"דיכאון אחרי לידה יכול להפוך לפסיכוזה"
אור אלתרמן ברנע, מייסדת מאמאזון ומנהלת הקבוצה, מספרת כי גם היא חוותה תחושות של דיכאון אחרי לידה. "כל המערך מסביב לא יודע להתמודד עם אשה בדיכאון אחרי לידה", היא אומרת, "בבית חולים בודקים אם את מניקה ומה עם התפרים, אבל אף אחד לא שואל איך את מרגישה עם החוויה המטורפת הזו"אחד הדברים הכי קשים זו תחושת הלבד. יש רגשות מעורבים כלפי התינוק, שאמור להיות הדבר הכי טוב שקרה לך. קשה להודות בקול רם שקשה לך עם התינוק, שבמקום אמפטיה, הבכי שלו מעורר אצלך אנטגוניזם, שבמקום לרצות להיות שם בשבילו, את רק רוצה לברוח".
לדברי ד"ר טל, אחת הבעיות עם דיכאון אחרי לידה, נובעת מהקושי לאבחן את הבעיה. ממילא אחרי לידה, השינה של האמא אינה תקינה, אין לה סדר יום מסודר, וטבעי שהיא תשתנה.
"דיכאון לאחר לידה יכול להפוך בקלות לפסיכוזה", מזהיר ד"ר טל, "זהו מצב שבו עולות מחשבות לא הגיוניות. לפעמים האמא חושבת שהתינוק בא רק כדי לפגוע בה. רשויות הרווחה רוצים למנוע מקרים של הזנחה, אבל המטרה היא לא להפריד את האם מהתינוק, אלא לאפשר לאמא לצבור כוחות ולטפל בילד שלה".
בפייסבוק את לא לבד
העובדה שא' פירסמה את הפוסט החושפני בקבוצה רחבה כמו מאמאזון, מעלה תהיות לגבי כוחה של הרשת בהתמודדות עם דיכאון.
"דווקא במאמאזון, למרות שיש פוסטים שיפוטיים והתגשויות, כשאמא נוגעת במקומות האפלים, היא מקבלת תמיכה ולגיטימציה", מבהירה אלתרמן ברנע "אני בעצמי חוויתי זאת, כאשר פרסמתי פוסט על הקושי שחוויתי וקיבלתי תגובות מדהימות. בעיניי הכי חשוב זה לא לפחד לספר ולבקש תמיכה מהסביבה".
"המדיה הזו מאד רגישה, היא יכולה לעזור ויכולה לפגוע", מביע ד"ר טל את דעתו, "זה לא באמת דו שיח, ואי אפשר לדעת איך האחר מקבל את מה שכתבת. מצד שני, המדיה יכולה לתמוך, לעורר הזדהות, ולתת תחושה שאת לא לבד".
לפנייה לכתב/ת 
