היה הסכם? עיריית ת"א ביזתה את ביהמ"ש

ב-1995 חייב המחוזי את העירייה לבצע עבודות תשתית עבור מוסך ברחוב סלמה. אחרי 20 שנה של התחמקות החליט בית המשפט לשים לכך סוף

עו"ד יעקב אברמוביץפורסם: 30.03.15 , 08:11

חרף הסכם שקיבל תוקף של פסק דין כבר ב-1995, במשך שני עשורים נמנעה עיריית תל אביב מלקיים במלואן את הוראות בית המשפט שחייבו אותה להסדיר עבודות תשתית למוסך בדרום העיר. לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בעיר כי מדובר בביזיון בית המשפט, והשופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן חייבה את העירייה בקנס יומי עד לקיום ההסדר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-1995 הגיעה העירייה לפשרה עם בעלת קרקע ברחוב סלמה שבה פעל מוסך. ההסדר, שאושר במחוזי, כלל התחייבות לחיבור קיר לחשמל וסלילת כביש שיאפשר גישת כלי רכב למוסך מרחוב אליפלט הסמוך. אך כאמור העירייה לא קיימה את ההסדר במלואו, וכעשר שנים אחר כך הגישה בעלת הקרקע הגישה תביעה לפיצוי על נזקיה עקב הפרת ההסדר. בסוף 2008 הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, שעל פיה העירייה תשלם 3,000 שקל כל חודש עד להשלמת בניית הקיר וחיבורו לחשמל.

סתם במקרה

כך "הלבישה" עיריית ת"א חוב על תושב תמים

עו"ד רועי צרפתי

במסגרת ביקורת בקיוסק נמצא סרט קופה על שם שוכר מתחילת העשור הקודם. זה הספיק לעירייה כדי לדרוש ממנו 66 אלף שקל על חוב ארנונה

כך "הלבישה" עיריית ת"א חוב על תושב תמים

העירייה שילמה את הסכום החודשי החל מ-2009, אולם בסוף הפסיקה ב-2011 בטענה שבניית הקיר הסתיימה. לפיכך, בתחילת 2013 הגישה בעלת הקרקע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאכוף את ההסכם מ-1995, לפי פקודת ביזיון בית משפט.

היא טענה כי לא די בבניית הקיר, וכי בהתאם להסדר המקורי היה על העירייה גם לחבר את החשמל למוסך וכן להחזיר את דרך היציאה לכלי הרכב. עוד נטען כי בהסתמך על כך שהעירייה תעמוד בהתחייבותה, היציאה השנייה של כלי הרכב בוטלה בינתיים, כך שכיום אין אפשרות יציאה ברכב בכלל.

העירייה טענה מנגד כי פסק הדין שניתן ב-2008 שינה את ההסכמות של ההסדר מ-1995, שבו התחייבה רק להשלים את בניית הקיר.

הדרך ההולמת

השופטת אגמון-גונן קיבלה את הבקשה של בעלת הקרקע והבהירה כי פסק הדין מ-2008 רק אשרר את ההתחייבויות הקודמות של העירייה, בין היתר להעתקת חיבורי החשמל והמים, ובוודאי שלא ביטל אותן.

לפיכך, המשיכה השופטת, התחייבויות העירייה על פי ההסדר מ-1995 שרירות וקיימות. היא הסבירה כי מאחר שמדובר בהסכם שהעירייה פשוט לא מקיימת, אין מניעה מלנקוט בהליכים לפי פקודת ביזיון בית משפט לאכיפתו.

לעמדתה, כשרשות ציבורית נמנעת במשך שנים ארוכות מלקיים את הוראת בית המשפט, וכאשר כל ההליכים שבהם נקטה המבקשת עד כה לא הביאו לקיומו, הפעלת מנגנון האכיפה הקבוע בפקודת הביזיון הוא הדרך היעילה וההולמת את נסיבותיו הקיצוניות של המקרה.

בסיכומו של דבר, השופטת קבעה כי אם תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה העירייה לא תבצע את החיובים שבהסדר, בהם חיבור הקיר לחשמל והסדרת הדרך, יוטל עליה קנס בסך של 100 שקלים בגין כל יום שבו היא תשתהה. העירייה גם תישא בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.