פלוג: הממשלה תידרש להעלאת מסים ב-2 מיליארד ולקיצוצים ב-8 מיליארד
נגידת בנק ישראל במסר לממשלה הנכנסת: "התקציב הקרוב יהיה מאוד מאתגר". מעריכה: "ההוצאות העתידיות של הממשלה חורגות מהכלל המאפשר להגדיל את התקציב ב-2.5% כל שנה". במקרה של הגדלת תקציב הביטחון, הנגידה מעדיפה העלאת מסים על פני פגיעה בשירותי לאזרח: "העדיפות היא לראות אילו פטורים ממס אין להם הצדקה חברתית ולבטלם"
נגידת בנק ישראל הציגה היום (ג') נתונים שלפיהם הממשלה הנכנסת תידרש להעלאות מסים בהיקף של 2 מיליארד שקל וקיצוצים בתקציב בהיקף של 8 מיליארד שקל כדי לעמוד בכללים הקבועים בחוק התקציב ולשמור על יעד הגירעון שנקבע על ידי הממשלה הקודמת.
כותרות נוספות מדו"ח בנק ישראל
- בנק ישראל מבהיר: האבטלה נמוכה כי השכר נמוך
- פלוג ממליצה: עוד קצבאות, ללא פטור ממע"מ
- האם באמת יקר בישראל?
"הוצאות העתידיות של הממשלה חורגות מהכלל שקבעה הממשלה שמאפשר להגדיל את התקציב ב-2.5% כל שנה", אמרה פלוג במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל. "יידרשו התאמות בצד ההכנסה כדי לעמוד בכלל ההוצאה וגם העלאות מסים כדי לעמוד ביעד ההכנסות. התקציב הקרוב יהיה מאוד מאתגר".
פלוג הוסיפה כי גם התחזית הקשה הזאת מבוססת על ההנחה שמערכת הביטחון תסתפק בתוספות מתונות בלבד. "אם תידרש גם הגדלה של תקציב הביטחון, הממשלה תעמוד בפני בחירה מאוד קשה בין הגדלת של ההכנסות לקיצוץ נוסף בשירותים הציבוריים שרמתם נמוכה גם ככה". נגידת בנק ישראל רמזה כי היא סבורה שהצעד הנכון הוא להגדיל את מסגרת תקציב המדינה כדי לאפשר הוצאות גבוהות יותר, ולאזן באמצעות העלאות מסים נוספות.
"העדיפות היא לראות אילו פטורים ממס אין להם הצדקה חברתית ולבטלם. דרך לא טובה תהיה להגדיל את הגירעון מפני שהיא תדחה את הבעיות לשנים הבאות". פלוג ציינה כי "החוב של ממשלת ישראל נמצא במגמת ירידה אבל אנחנו עדיין משלמים ריבית גבוהה יחסית. 3% מהתוצר הולכים להחזר החוב שזה בערך כפול מאשר במדינות אחרות".
ירידת מחירים ממושכת תשפיע על רמות השכר
הנגידה הזהירה כי ירידת מחירים ממושכת תשפיע על רמות השכר. "כמו שכולנו יודעים, הסביבה של הריבית והאינפלציה בשנתיים האחרונות היא נמוכה מאוד, הריביות אפסיות ובחלק מהמדינות שליליות, האינפלציה בחלק מהמדינות שלילית וגם אצלנו. ירידה במחיר הנפט ובמחיר החשמל השפיעה על האינפלציה השלילית אצלנו אבל ההערכה היא שנחזור לטריטוריה של אינפלציה חיובית ותוך שנה נהיה בחלק התחתון של יעד האינפלציה (1-3%, א.ל.).
"חשוב לציין שאין לנו יעד של רמת מחירים ואין צורך שהמדיניות תתקן באינפלציה גבוהה. אבל לאורך זמן האינפלציה אמורה לחזור ליעד. לאורך זמן לא ניתן להרוויח מירידה מתמשכת של המחירים כי בסופו של דבר גם השכר יתאים את עצמו. כבר עכשיו אנחנו רואים איזו שהיא התמתנות בשכר כתוצאה מירידת המחירים".
פלוג התייחסה לירידה באבטלה למרות הצמיחה הנמוכה, כפי שמוזכר בדו"ח בנק ישראל, ואמרה: "אנחנו נמצאים בפער תוצר מסוים, של 1.5% ואולי יותר. המשמעות היא שהתוצר בפועל נמוך מהתוצר הפוטנציאלי. אנחנו נמצאים גם בסביבה של אבטלה הנמוכה אבל הניצולת לא מלאה כי שעות העבודה לא בשיאן וגם זה כמובן משפיע על האינפלציה כאשר אנחנו לא באמת בתעסוקה מלאה זה כוח שממתן את האינפלציה".
אתגרי הממשלה החדשה: הפיריון והרגולציה
הנגידה התייחסה גם לאתגרי הממשלה הבאה ואמרה: "הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם בעיות היסוד של המשק הישראלי בתחום הכלכלי-חברתי שגם צצו במערכת הבחירות. אני בטוחה שהממשלה תרצה להתמודד בהתאם לסדר העדיפויות שהיא תקבע. אני רוצה לסמן את הכיוונים שרצוי ללכת בהם והכיוונים שלא רצוי ללכת בהם. לפי העמדה המקצועית. כיועצת כלכלית של הממשלה הכוונה שלי היא לשתף פעולה עם שר האוצר ולהעמיד לרשותו את הניתוח הכלכלי.
"כיוון ראשון הוא הצורך להגביר את הפיריון של העובד הישראלי כדי להעלות את השכר במשק. הפיריון נמוך במיוחד בענפים שאינם חשופים לתחרות בינלאומית. גורם אחד לכך שהפריון נמוך ועולה לאט הוא שאנחנו משקיעים מעט מידי יחסית בתשתיות תחבורה, נמלים, חשמל מים ועוד. כפי שאנחנו יודעים מהתיאוריה הכלכלית, להשקעה בתשתית יש תרומה חשובה להעלאת הפיריון. יש פער משמעותי בינינו לבין המדינות המפותחות ברמת התשתיות.
"נושא נוסף שפוגע בפיריון הוא רגולציה שהיא לא יעילה ולא עקבית. ירדנו המקום ה-26 למקום ה-40 בנטל הרגולציה. זה לא אומר שהרגולציה אצלנו נעשתה יורת מעיקה אלא שמדינות אחרות תקדמו יותר מהר. חברות שצריכות לשקול איפה להשקיע לוקחות את זה בחשבון".
הגברת תחרות תוריד את יוקר המחיה
בנוגע ליוקר המחיה אמרה פלוג: "הצעדים שבהם רצוי להוריד את יוקר מחיה הם צעדים של הגברת התחרות - אם באמצעות הסרת חסמים בפני כניסה של שחקנים חדשים, אם דרך הגברת התחרות בין שחקנים קיימים ואם על ידי חשיפה ליבוא.
"הכיוון שלא כדאי ללכת בו הוא הפחתת המע"מ על מוצרים מסוימים. זו לא דרך יעילה לטפל בחלוקת ההכנסות ויש לזה עלות אדירה. גם פיקוח מחירים גורף הוא חסר הצדקה אלא אם כן יש כשל שוק. זה גם דורש מערכת מעקב וזו אינה דרך יעילה.
"בשנתיים האחרונות היצע הדיור ברמה גבוהה והאתגר הגדול הוא לשמר אותו ברמה הזאת. עיקר הפוטנציאל במרכז יבוא מציפוף, אם על ידי תמ"א 38 ואם באמצעות פינוי-בינוי. זמן הבנייה עדיין ארוך מאוד וצריך לטפל בתמריצים של רשויות מקומיות לא לבנות".
לפנייה לכתב/ת 
