מהלך חדש באוצר להגברת השקיפות בתקציב
צוות של כלכלנים בכירים מחו"ל הגיש למשרד האוצר המלצות לשינוי המציאות הקלוקלת שבה ממשלות מאשרות הוצאות תקציביות לשנים הבאות ומותירות את הקיצוצים למועד מאוחר יותר. בשלב ראשון, ידרוש האוצר לפרסם את היקף הקיצוץ הנדרש פעמיים בשנה ובמועד קבוע
בעיצומו של המשא ומתן להרכבת הממשלה החדשה, הכריזה היום (ג') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כי הממשלה שתוקם תצטרך להעלות מסים בהיקף של 2 מיליארד שקל ולקצץ
הוצאות בהיקף של 8 מיליארד שקל כדי לעמוד במסגרות שקבע לעצמה. היו בוודאי כאלו ששאלו את עצמם, כיצד זה קרה שמערכת בחירות שלמה התנהלה מבלי שאף מפלגה התייחסה לאילוץ המגביל הזה? האם בנק ישראל
הסתיר את הנתונים מהמתמודדים? ובכלל, איך יכול להיות ששנה עוד לא התחילה וכבר חסר כסף?
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- פלוג ממליצה: עוד קצבאות, ללא פטור ממע"מ
- האם באמת יקר בישראל?
- האוצר מדווח: כך מנוהל התקציב בזמן הבחירות
לא זאת בלבד שבנק ישראל לא הסתיר את הנתונים, אלא שמשרד האוצר (גורם מוסמך יותר בכל הנוגע לתקציב המדינה, עם כל הכבוד לבנק ישראל) כבר הציג נתונים משלו בנובמבר, במסגרת הצעת התקציב לשנת 2015. הנתונים של האוצר היו שונים ודיברו על קיצוצים בהיקף של 3.6 מיליארד שקל ולא של 8 מיליארד שקל.
הסיבות לפערים בין הערכות האוצר להערכות בנק ישראל אינן לב העניין פה, אלא היעדרו של פרסום מוסמך, מפורט ושקוף בנוגע לפער בין ההתחייבויות שקיבלה על עצמה הממשלה לשנים הבאות לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. היעדר דיון בנושא הוא שמאפשר לממשלות בישראל לקבל החלטות ש"מיטיבות עם העם", לדחות את ההוצאות הנובעות מהן לשנים עתידיות, ולהותיר את ההחלטה הלא-פופולרית על התחומים שבהם צריך לקצץ למועד נוח יותר, אם אפשר אז במהלך כהונתה של ממשלה אחרת.
בימים אלה יוצא לדרך מהלך חדש במשרד האוצר שמטרתו לשים קץ לתופעה הזו. המהלך בא לאחר שבמשרד האוצר פנו לקרן המטבע העולמית בבקשת עזרה וזו שיגרה לישראל משלחת של בכירים לשעבר במשרדי האוצר של אוסטריה, דרום אפריקה, צרפת ובריטניה. באחרונה שבו הכלכלנים הבכירים למדינותיהם, לא לפני שהניחו על שולחנותיהם של הפקידים הישראלים דו"ח מפורט עם המלצות לביצוע בטווח הארוך והקצר.
(צילום: shutterstock)
הכוונה: לשכנע את את הדרג הפוליטי למסגרת קבלת החלטות שונה
המסקנה הראשונה, שאותה מעוניינים באוצר ליישם באופן מיידי, היא לפרסם לפחות פעמיים בשנה, במועדים מוגדרים מראש, את היקף הפער בין ההתחייבויות לתקרת ההוצאות. באוצר רוצים שהפרסום יהיה במועדים קבועים מראש, בדומה לפרסום החודשי של גובה הגירעון, על מנת שפוליטיקאים לא יוכלו למנוע אוו או לדחות אותו למועד הנוח להם יותר מבלי לעורר שאלות מצד עיתונאים. כמו כן, רוצים באוצר להרחיב את הפרסום ולכלול בו פירוט נרחב יותר של ההחלטות שהתקבלו באחרונה, ההנחות שעליהן בוסס החישוב ואפילו הצעות לסעיפים שבהם יש לקצץ כדי לממן את ההוצאות החדשות.המלצה נוספת נוגעת לאופיין של החלטות הממשלה עצמן. המבקרים מחו"ל סרבו להאמין לפקידי האוצר כאשר הם סיפרו להם שמידי שבוע מתקבלות בישראל החלטות ממשלה והצעות חוק שמשמעותן היא שיש להגדיל את תקציבם של משרדי ממשלה. באנגליה, ששלחה שני נציגים למשלחת, כאשר מקבלת החלטה שמחייבת משרד מסוים להוציא יותר כסף, המשרד נדרש למצוא את המקורות למימון ההחלטה בתקציבו שלו, ואף רשאי להחליט לבד, בתיאום עם משרד האוצר, באילו סעיפים יש לקצץ.
באוצר ינסו לשכנע את הדרג הפוליטי כי יש לעבור למסגרת שונה של קבלת החלטות ממשלה. החלטות בעלות משמעות תקציבית יידחו עד למועד מסוים (אחת לרבעון, למשל) שבו ירוכזו כל הצעדים יחדיו ויאושרו במסגרת החלטה גדולה אחת שתכלול גם צעדי קיצוץ שיפנו את הכסף למימונם.
בהמשך, ממליצים הכלכלנים מחו"ל לעבור לשיטה שבה כל משרד ממשלתי מקבל תחזית של תקציבו ל-3 השנים הקרובות (רק תחזית, חוק התקציב יישאר חד-שנתי) ונדרש לעמוד בתקרת הוצאה מסוימת. אם מתקבלת החלטה שמחייבת את המשרד להוצאות, עליו למצוא לבדו את המקורות למימון בתוך תקציבו, מבלי לחרוג מתקרת ההוצאה. באוצר לא מתכוונים לנסות ליישם את ההמלצה הזאת לפני שנת 2020.
העבודה המשותפת עם צוות היועצים מחו"ל היא רק שלב נוסף בניסיונות להתמודד עם הבעיה המוכרת הזו, שחלחלה לתודעה בשנת 2013, לאחר שהתברר כי הממשלה התחייבה להוצאות החורגות ב-13 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה. הבור התקציבי היה כה עמוק אז, שהממשלה העדיפה ללכת לבחירות ולהותיר את הקיצוצים הנרחבים לממשלה שתבוא אחריה.
מאז ננקטו כמה צעדים בניסיון לתקן את המעוות. האוצר ובנק ישראל יזמו מנגנון שמאפשר לחשב בזמן אמת את היקף החריגה. מנגנון זה הוא שאפשר את פרסומם של הנתונים בספר התקציב של 2015. באוצר ניסו גם לקיים פיילוט עם ארבעה משרדי ממשלה שהתבקשו לחתום על חוזה שבו הם מתחייבים שלא לחרוג מתקרת ההוצאה שתיקבע להם. בתמורה, היו אמורים המשרדים לקבל יותר חופש בניהול תקציבם ויכולת לנייד כסף מסעיף לסעיף. הפיילוט כשל לאחר שהאוצר הצליח להגיע להסכמות רק עם משרד אחד – משרד החקלאות.
כעת הגיע תורן של ההמלצות מחו"ל. האם הן יישומו? הדבר תלוי במידה רבה בנכונות של שר האוצר הבא לקדם אותן - תוך כדי שהוא נלחם באינטרסים פוליטיים - ובעיקר באינטרסים הפוליטיים שלו. כפי שראינו השיטה הקיימת פוגעת בציבור, שאינו מקבל תמונה מדויקת של האופן שבו מנהלים את כספו, אך היא מיטיבה עם פוליטיקאים שיכולים לקצור פירות תדמיתיים בעת אישורן של תכניות נדיבות ולהשאיר את החשבון, בדמות קיצוצים שנועדו לממן את התכניות הללו, לפוליטיקאים אחרים.
אך לא רק שר האוצר יצטרך להיאבק כאן באינטרס האישי שלו, אלא גם פקידיו. המשמעות של פרסום קבוע של הפער בין ההתחייבויות לתקרת ההוצאה היא שפקידי האוצר יאבדו את המונופול שלהם על חלק ניכר מהמידע התקציבי. חשיפת היעד לקיצוץ תקשה על האוצר להכניס "עזים" למשאים ומתנים עם משרדי ממשלה ופוליטיקאים. היעד הרחוק יותר של התכנית, שבו משרדי ממשלה אמורים לנהל את תקציבם באופן עצמאי, יחסית, מנוגד אף יותר לנטיות הטבעיות של אגף התקציבים במשרד האוצר.
בחודשיים הקרובים יגיש משרד האוצר את הערותיו לדו"ח של קרן המטבע ויקבל מהם מסקנות סופיות. הואיל והאוצר הזמין את הייעוץ הבינלאומי, יש להניח ולצפות כי פקידיו יתגברו על הקושי המובנה שלהם ויתנו את תמיכתם ועידודם ליישום ההמלצות. פוליטיקאים ופקידים במשרדי ממשלה אחרים לא יחושו, מן הסתם, מחויבות דומה כלפי המהלך החשוב הזה, ולאוצר צפוי מאבק קשה במיוחד שבמסגרתו יזדקק גם לתמיכת הציבור.
לפנייה לכתב/ת 
צילום: Shutterstock
מומלצים
