עין לציון צופיה. טורקיה זוכרת אסונות יהודיים

ב-24 בפברואר 2015, 73 שנים לאחר הטבעתה של אוניית המעפילים סטרומה בים השחור במהלך מלחמת העולם השנייה, הונצחה לראשונה הטרגדיה באופן רשמי באיסטנבול. בין המשתתפים בטקס ההנצחה היו שר התרבות הטורקי, מושל איסטנבול, הרב הראשי של טורקיה, סגן הנשיא בפועל של הקהילה היהודית, שגרירים ודיפלומטים כולל הקונסול הישראלי הכללי באיסטנבול, נציגי משרד החוץ הטורקיים, אקדמאים וחברים בקהילה היהודית.

כך אותר הניצול היחיד מ'סטרומה'. צפו בעדותו

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

עטלמתוח ביקורת. השתקת מאיירים לא תעזור / אילן דנז'ו

הטרדת נשים היא סוגיה ביטחונית. תפנימו / עדי עזוז

ואיך יגיב הממשל אם נתניהו ישכנע בקונגרס?  / פרופ' זכי שלום

למי נפנה בזמן חרם אירופי על ישראל, לאסיה? / ד"ר ניצן פלדמן

טקס ההנצחה נערך בארמון הקיץ ספטיסלאר ממש מתחת לארמון טופקאפי המרהיב ומול נוף יפהפה של מצר הבוספורוס וקרן הזהב, לשון הים הצרה שיוצאת מהמצר ומחלקת את חלקה האירופי של איסטנבול לשני חלקים. המשתתפים באירוע היו יכולים להבחין בכמה סירות מטעם משמר החופים הטורקי והמשטרה הימית שאבטחו את האירוע, אך מלבדן לא הייתה כל פעילות אבטחה בולטת בשטחי הארמון. הטקס נערך במקום ציבורי ואופיו הפומבי היה מכריע למסר הגלום בו כאירוע הנצחה.

בכירים טורקיים השתתפו בטקס ההנצחה. אנדרטת זיכרון לאוניית המעפילים סטרומה באשדוד

טורקיה על הטבעת ה"סטרומה": טרגדיה הומניטרית"

השנה פרסם משרד החוץ הטורקי הצהרה בנוגע לאסון והגדיר אותו "טרגדיה הומניטרית". ההצהרה הטילה את האשמה על הנאצים ועל האנטישמיות, שגרמו לנוסעים לעקור מארץ מוצאם, והציעה תנחומים למשפחות הקורבנות וליהדות טורקיה.

אירוע ההנצחה לאסון הסטורמה בחודש פברואר היה אחד מכמה פעילויות הנצחה שנערכו בתקופה האחרונה בטורקיה, בהן טקס זיכרון ליום השואה שנערך ב-27 בינואר. שר התרבות עומאר צליק השתתף בשני הטקסים, אך נשא דברים רק בטקס לזכר הסטרומה. לעומתו, יו"ר הפרלמנט הטורקי ג'מיל צ'יצ'ק שגם השתתף בטקס הזיכרון ליום השואה נשא דברים במהלכו - דבר שעורר אי נחת בטורקיה ובישראל. יו"ר הפרלמנט אמנם התמקד בדבריו בשואה ובאנטישמיות, אך בה בעת ביקר את ישראל על מדיניותה כלפי הפלסטינים ואת המבצע הצבאי האחרון בעזה "צוק איתן". הטקסים הללו ותכני חלק מהנאומים שנישאו בהם מבטאים שניות מעניינת וחשובה ביחסה של טורקיה לישראל.

הראיון הראשון עם סטוליאר (הניצול היחיד מסטרומה) ב"דבר ראשון"

"יהודי טורקיה אינם אורחים אלא מארחים"

במובן הזה, השר צליק רמז שיהודי טורקיה היו ועודם חלק מהאומה הטורקית. הוא גם הוסיף שהקהילה היהודית אינה אורחת בטורקיה אלא מארחת, ובכך הצביע על כך שהיהודים מהווים חלק אינטגרלי מהעם הטורקי. מעניין לציין ששר התרבות הטורקי גם הודיע שאירוע הזיכרון לאונייה סטרומה יתקיים מעתה מדי שנה. נאומו של השר והטקס בכללותו התקבלו באופן אוהד יותר מאשר טקס הזיכרון לשואה, והעלים למעשה לחלוטין את רגשות האכזבה שעלו לאחר אירוע היום השואה והביקורת שהופנתה בו כלפי ישראל.

יתרה מכך, במהלך הטקס לזכר הסטרומה, ממש בשעה שרבה הראשי של טורקיה יצחק חלווה התכונן לקריאת קדיש לזכר ההרוגים, נשמעה מבחוץ הקריאה המוסלמית לתפילה. למשמע קול המואזין הגיב הרב חלווה כי "זהו אינו צירוף מקרים", והתכוון להלכות פולחן משותפות לשתי הדתות כלפי קורבנות הסטרומה. כך קרה שניתן היה לשמוע במקביל תפילות יהודיות ומוסלמיות לאורכו של הטקס.

בשעה שמספרם הגובר של אירועי זיכרון בטורקיה הנוגעים לשואת היהודים צריך להתקבל בחיוב, אין הם מעלימים הצהרות אנטישמיות בעיתונים או בערוצי הטלוויזיה האיסלאמיסטיים, והם אינם מייתרים את הצורך להתייחס אליהם. עם זאת, מעורבות הממשלה בטקסים אלה צריכה להילקח ברצינות שכן היא מדגימה שכל איום כלפי הקהילה היהודית יהיה בלתי מקובל ויטופל על ידי הרשויות.

היחסים עדיין קשים בעקבות משבר ה"מרמרה". נתניהו, ארדואן וליברמן(צילום: AFP)

גובה הפיצויים למשפחות הקורבנות עדיין לא סוכם. הפשיטה על ה"מרמרה"(צילום: דובר צה"ל)

מעבר לכך, צעדים מסוג זה ננקטו קרוב לוודאי כדי לרכך את היחס כלפי יהדות טורקיה ואת חששהּ מפני נאומי שטנה ואיומים נגד מקומות פולחן דתיים ומוסדות תרבותיים אחרים. הצעד הבא יהיה, כך נראה, פתיחתו המחודשת של בית הכנסת של אדירנה, שעל פי דיווחי העיתונות הטורקית, עבר שיפוץ. בית הכנסת נמצא בבירה העות'ומאנית העתיקה של אדירנה, בחלק האירופאי של טורקיה.

פתיחתו מחדש של הבניין המרהיב, שנבנה ב-1907, יהיה סמל לסובלנות כלפי הקהילה היהודית בטורקיה וחוסר הנחת הגובר שלה לאור העניין ההולך וגדל של טורקיה בעניינים פלסטיניים.

השאלה שנותרת בעינה היא אם טקסי השואה והזיכרון האלה נערכים בטורקיה כשעין אחת פונה לעבר נורמליזציה ביחסים עם ישראל. התשובה היא כנראה שלילית. לשם כך ישנם ערוצי תקשורת דיפלומטיים קונבציונליים יותר שמתנהלים דרך אנשי ממשל או דיפלומטיים מקצועיים. עם זאת, ההשלכות הלא-מכוונות של אירועים כאלה יכולות לקדם את המגעים בין טורקיה לבין ישראל בכל הנוגע לנושאים שבמחלוקת ביניהן, בהם שאלת סכום הפיצויים למשפחות ההרוגים בספינת ה"מרמרה" או הקלת הלחץ על עזה - שני דברים שנחשבים על ידי טורקיה תנאי סף לשיפור היחסים עם ישראל.

פרופ' אומוט אוזר מלמד במחלקה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים