לא מאסיה: העתיד הקודר של ברצלונה
ערכים שנעלמו, מאמנים שהוברחו, חוסר אמון בצעירים, מושאלים שבקושי משחקים וקבוצת מילואים מלאה בכישרון שעלולה לרדת לליגה השלישית. פס ייצור לכוכבים? אולי, אבל גם אחראי אקדמיה שמאיים על שחקנים ומתנכל ליריבים. כך סגירת חשבונות הסיטה את הקטאלונים מהדרך שהפכה אותם למודל לחיקוי בכל העולם
זה היה יום שני בבוקר וברצלונה הייתה בעיצומן של ההכנות למשחק מול ויאריאל בחצי-גמר גביע המלך. את כלי התקשורת בקטאלוניה זה עניין קצת פחות כי באותם רגעים ובמרחק 2 קילומטרים דרומית מהקאמפ-נואו, בדיוק החל הדיון בתביעה שהגישה חברת MCM נגד בארסה, כזו שעלולה לעלות למועדון כמעט 100 מיליון יורו. ולא, אין לזה קשר לפרשת ניימאר.
הרקע לדרישת הסכום האסטרונומי: הפרת חוזה שנחתם בין הצדדים לפרסום על קירות מבנה מחלקת הנוער של בארסה – לה מאסיה. לרגל תחילת המשפט, הנשיא לשעבר שכל הסיפור קרה במשמרת שלו, סנדרו רוסל, הגיע כדי למסור עדות, אבל את ההצגה גנב ז'ואן לאפורטה , שגם הוא הגיע כדי להציג את גרסתו לפרשה. "לה מאסיה זה לא עוד מבנה, זה מפעל החלומות", הוא אמר.
זו הייתה עקיצה ברורה ומכוונת כלפי רוסל, מי שהיה סגנו של לאפורטה כשזה נבחר לנשיא בארסה ב-2003. השניים היו חברים טובים והובילו מהפך ניהולי ומקצועי שהוציא את המועדון לדרך חדשה והיווה את הבסיס להצלחה של השנים האחרונות, אבל משחקי כח ומלחמות אגו הפכו אותם לאויבים.
ב-2010 לאפורטה פינה את מקומו לרוסל ואחת ההחלטות האחרונות שהוא קיבל בתפקיד הייתה למנות את יוהאן קרויף ל"נשיא הכבוד" של המועדון. כשרוסל נכנס לתפקידו, לקח לו בדיוק יום אחד לגרום להולנדי לוותר על התואר היוקרתי וזה לא הפתיע יותר מדי אנשים. הנשיא לא אהב את הקירבה של מספר 14 ללאפורטה, לא התלהב מהנוכחות שלו ורצה להרחיקו כמה שיותר מהר מהמועדון.
זו הייתה סגירת חשבון. זה היה ברור לכולם וגם ללאפורטה, שראה מהצד את העוול שנעשה למי ששימש כיועצו. קרויף, צריך לזכור, הוא אגדה בברצלונה. כשחקן הוא הוביל אותה לאליפות ראשונה מזה 14 שנים, כמאמן הוא עמד בראש קבוצת ה"דרים-טים" המלהיבה – ולא פחות חשוב מכך: עשה את זה אחרי שהניח את היסודות שעליהם מבוססת לה מאסיה גם היום.
במרוצת השנים, מחלקת הנוער של בארסה הפכה לחלק אינטגרלי מהצלחתה. בגמרי ליגת האלופות ב-2009 וב-2011, למשל, הקטאלונים פתחו עם 7 שחקני בית וגברו על מנצ'סטר יונייטד. ב-2012 הם שיחקו עם 11 כאלה באותו זמן, בגמר מונדיאל 2010 פתחו 6 כאלה בהרכב של נבחרת ספרד ובינואר לאחר מכן, לה מאסיה הפכה לאקדמיה הראשונה בהיסטוריה ששלושת המועמדים הסופיים לתואר "כדור הזהב" באותה שנה הם בוגריה: ליאו מסי, צ'אבי ואנדרס אינייסטה.
עם תוצאות, כידוע, אי אפשר להתווכח והמספרים מספרים שמאז 1988, אז קרויף חזר לבארסה כמאמן, הקבוצה זכתה ב-12 אליפויות תוך 27 שנים. ולפני כן? רק 10 ב-59 שנים, אם לוקחים בחשבון שהליגה הספרדית נוסדה רק ב-1929.
תצאו בחוץ
רוסל היה מודע לכל זה. הוא ידע מה חשיבות האקדמיה והאדריכל שלה להצלחה של המועדון בראשו הוא עמד, אבל הנקמה בלאפורטה בערה בו והוא לא בחל באמצעים. "הפילוסופיה שלנו לא תשתנה", אמר אנדוני זוביזארטה, ששימש כמנהל הספורטיבי של בארסה, במהלך חניכת המתחם החדש של לה מאסיה ב-2011. הפילוסופיה אולי לא השתנתה, אבל דברים אחרים ממש לא היו כבעבר.
7 שנים אחרי שהיה מספר 2 של לאפורטה, רוסל היה הפעם האיש החזק בבארסה. הוא רצה לשחזר את ההצלחה המסחררת של קודמו בתפקיד, אבל לא ממש התלהב לעשות את זה עם האנשים שהיו חלק ממנה, וזה בלשון המעטה. בארסה כבר לא הייתה בראש סדר העדיפויות, ורוסל החל בתהליך שאותו המשיך הנשיא הנוכחי, ז'וזפ מריה ברתומאו – להיפטר מאנשי מקצוע ומאמנים שהיו חלק ממה שהפך את לה מאסיה למודל לחיקוי בכל העולם.
אחד מהם היה גיירמו אמור, קשר העבר ששיחק ב"דרים-טים" של קרויף וגם היה אחראי על האקדמיה במשך 8 שנים לאורך 2 קדנציות שונות. דוגמא נוספת? אלברט בנאייחס ששימש באותו תפקיד. הוא החל לעבוד בבארסה עוד כשההולנדי היה המאמן, גילה את ג'רארד פיקה בגיל 10, את אינייסטה בגיל 12, היה המנטור שלו ושל צ'אבי, מסי ושחקנים נוספים, ועזב את המועדון שבו עבד במשך קרוב ל-20 שנה. "כשאני משחק, אני מוסר וזז, זו הייתה הפילוסופיה של קרויף וזה היה ביה"ס של בנאייחס", נזכר צ'אבי.
עוד אחד שמצא את עצמו בחוץ הוא אוסקר גרסיה, שהיה עוזרו של יוהאן קרויף בנבחרת קטאלוניה ולאחר מכן עבד עם בנו, ג'ורדי, במכבי ת"א. הבחירה להגיע לישראל אמנם הייתה של אוסקר עצמו, אבל זה קרה אחרי שלא קודם מהנוער של בארסה – שם זכה בטרבל – לקבוצת המילואים. אלה רק דוגמאות מייצגות של כאלה ששילמו את מחיר ההחלטה של רוסל, והיו לא מעט כאלה לאורך 3.5 שנותיו כנשיא.
העניין הוא שכאן לא הסתיים הנזק הכבד שגרם המהלך הזה ללה מאסיה. לא רק שבארסה איבדה אנשי מקצוע מוערכים ומוכחים, את מקומם תפסו כאלה שהתקשו להיכנס לנעליים הגדולות ולא הוכיחו את עצמם. שחקן העבר, אוסביו סקריסטאן, למשל, קיבל עדיפות על-פני אוסקר ומונה למאמן בארסה ב' בקיץ 2011 במקום לואיס אנריקה למרות שלפני כן פוטר מסלטה ויגו.
היתרון הגדול של אוסביו היה שהוא מקורב לזוביזארטה, מה שהקנה לו אשראי רב. רב מדי. אחרי שהגיע עם בארסה ב' למקומות 8 ו-9 בליגת המשנה, הקבוצה סיימה בעונה שעברה במקום השלישי, אבל הוא ספג ביקורות רבות. גם על ההתבססות המוגזמת על יכולת אישית של שחקניו, ובעיקר על כך שההתקדמות של חניכיו נעצרה – משהו קריטי בקבוצת מילואים שאמורה לספק שחקנים לסגל הבכיר של המועדון. חשוב להדגיש שבמחלקת הנוער של הקטאלונים ואפילו בבארסה ב', לתוצאות אין שום משמעות וההתמקדות היא בהתפתחות השחקנים לקראת קידומם לקבוצות בכירות יותר במועדון. כך זה היה תמיד. לפחות עד 2010.
העונה, כשגם במבחן התוצאה אוסביו נכשל, הביקורות רק הלכו והתעצמו. לבארסה ב' יש סגל מלא בכישרון, אבל בכל זאת היא נמצאת בתחתית ותבלה שם עד הרגע האחרון. בכל אופן, אחרי שברתומאו פיטר את זוביזארטה בינואר, אוסביו ידע שרק שיפור דרסטי יציל אותו מגורל דומה. זה לא הגיע והוא שילם את המחיר כחודש לאחר מכן - רק כחודש לאחר מכן - כשהקבוצה הייתה במקום ה-17. התגובה המאוחרת של ראשי המועדון סיבכה את קבוצת המילואים עמוק בבוץ, היא סגרה חודשיים שלמים בלי אף ניצחון, ירדה אל מתחת לקו האדום ונמצאת בסכנת ירידה ממשית לליגה השלישית.
"זו לא תהיה דרמה גדולה אם זה יקרה", טען בעבר ג'ורדי מסטרה, אחד מסגניו של ברתומאו. זו הייתה התבטאות אומללה מכיוון שבאותו זמן הוא היה הדיירקטור האחראי מטעם ההנהלה על בארסה ב' וכל קבוצות לה מאסיה. הרי ירידה של קבוצת המילואים לליגה השלישית עלולה לפגוע באופן רציני ביכולת של המועדון למשוך כישרונות מבוקשים עם הבטחה לקדמם לסגל הבכיר, כמו שנעשה בקיץ האחרון עם אלן חלילוביץ', שנרכש מדינמו זאגרב תמורת 2.2 מיליון יורו.
בעיות משמעת, קנסות ואיומים
מי שהחליף את אוסביו כמאמן בארסה ב' ובינתיים מתקשה לחולל שינוי פרט ליכולת מעט משופרת הוא ג'ורדי וינייאלס, שקודם מקבוצת הנוער. בעונה שעברה הוא זכה איתה בליגת האלופות עד גיל 19, אך העונה היא יצאה ממאבק האליפות בשלב די מוקדם, ונדיר שזה קורה במחלקת הנוער של הקטאלונים.
כבר מיומו הראשון בקבוצת המילואים, וינייאלס דיבר עם השחקנים על הדרישה שלו למקצוענות, והוא ידע למה. השינויים שביצעה ההנהלה הנוכחית גרמו לכך שהגישה כלפי השחקנים הייתה די סלחנית וזה הוביל ליותר בעיות משמעת. "כשאני הייתי במועדון, היינו יותר נוקשים איתם", אומר בנאייחס. הבלם הפורטוגלי של בארסה ב', אדגר יה, למשל, התעלם מאוסביו אחרי שזה החליף אותו ו'נכנס' בו עם הכתף, אבל זו לא הייתה הבעיה האחרונה.
בפברואר חלילוביץ' הודיע בעצמו, באמצעות האינסטגרם, שייעדר למשך מספר שבועות בגלל פציעה והוזהר שבפעם הבאה זה יעלה לו בקנס. בסופו של דבר הוא אכן נקנס אחרי שכבר החלים מהפציעה, פתח בהרכב לראשונה מזה חודש וחצי, הוחלף בשלב מוקדם בשל הרחקה של שוער בארסה ב' והגיב בתנועות ידיים מזלזלות לכיוון הספסל. גם אחרי שירד מהמגרש, הקרואטי המשיך להשתולל. הקשר הצעיר התנצל למחרת - איך לא, באמצעות האינסטגרם - אבל אז הכל התפרץ החוצה.
"זה סימפטום לדברים שקורים במועדון", אמר וינייאלס בביקורת מרומזת – ודי אמיצה - כלפי ההנהלה, "הערכים של לה מאסיה הלכו ונעלמו. מי אשם בזה? כולנו, כולל אותי. אנחנו רוצים שהשחקנים יכבדו אחד את השני, את המועדון ואת המאמן". לאחר מכן וינייאלס טען שהדברים נאמרו כדי לגרום למוטיבציה בקרב חניכיו, והאמת היא שהם לא בדיוק מקבלים דוגמא טובה במיוחד.
ג'ורדי רואורה ששימש כעוזרו של טיטו וילאנובה בקבוצה הראשונה, החליף את גיירמו אמור כאחראי על קבוצות לה מאסיה ובארסה ב'. הכניסה שלו לתפקיד – איך לומר בעדינות – הייתה די קולנית. הוא קיים שיחה קשה עם שחקני בארסה ב' ולפי דיווחים, אף איים עליהם: "אם תרדו ליגה, אף אחד פה לא יעלה לקבוצה הראשונה וגם לא יעזוב, אתם תשלימו את החוזים שלכם".
כחודש לאחר מכן, שוב רואורה עלה לכותרות כשקבוצת הקדטים של בארסה (גילאי 15) שיחקה מול יריבה בשם פלורסטה, שמאמנה, ג'ונתן פואנטס, הטיח בו האשמות: "הוא העליב את השוער שלנו כשאמר לו: 'אתה שמן'. כשענינו לו, הוא אמר לנו שאנחנו ליצנים". וזה, רק כדי להזכיר, מי שעומד בראש מחלקת הנוער וקבוצת המילואים של בארסה.
אל כל הבעיות האלה, מצטרף גם העונש של פיפ"א, שלא מאפשר לבארסה להחתים שחקנים לפני 2016, אבל גם חשף מחדל עצום מצד ההנהלה, שדי נעלם מתחת לרדאר. בינואר 2013, רוסל – אז עדיין הנשיא – הוזהר על-ידי התאחדות הכדורגל העולמית שהמועדון הקטאלוני עבר על חוקי החתמת שחקנים מתחת לגיל 18. מה נעשה עם המידע הזה? איך לומר בעדינות - לא הרבה.
יותר משנה (!) לאחר מכן, פיפ"א החליטה להטיל את העונש, שבמסגרתו 9 שחקנים צעירים עדיין לא יכולים לשחק באופן רשמי במדי בארסה. שניים מהם כבר החליטו לעזוב, אחד מהם הוא טאקהפוסה קובו היפני (13) שהיה אחד הכישרונות הגדולים ביותר במחלקת הנוער של הקטאלונים. שחקן צעיר אחר – בן לדרמן האמריקאי (14) – לא יוכל לשחק עד 2018, ואחד נוסף – לי סאונג וו, שנחשב להבטחה הגדולה ביותר בכל לה מאסיה, יצטרך לחכות עד ינואר 2016.
דקות לצעירים? אולי בחלומות
מצבה של בארסה ב' משפיע גם על הקבוצה הראשונה. רק לאחרונה, כשסרג'י בוסקטס היה פצוע ועלתה האפשרות שהקשר האחורי מקבוצת המילואים, סרג'י סאמפר (20), יזומן לסגל, לואיס אנריקה סיפר שוויתר על כך כי "בבארסה ב' צריכים אותו יותר".
בכלל, כשמאמן בארסה חזר למועדון בקיץ האחרון, נראה היה שעברו בבארסה ב' – שם אימן את מארק בארטרה, מרטין מונטויה ואחרים – יסדר הזדמנויות לשחקנים הצעירים של המועדון. בתחילת העונה זה גם הלך בכיוון הזה כשמוניר אל-חדאדי כבש שער בכורה כבר במחזור הראשון מול אלצ'ה וסנדרו ראמירס סידר לבארסה ניצחון דרמטי 0:1 על ויאריאל שבוע לאחר מכן.
גם בהמשך השניים המשיכו לקבל הזדמנויות, אבל ברגע שתם עונש ההשעייה של לואיס סוארס, סנדרו נשלח לבארסה ב' ומוניר הצטרף אליו לאחר מכן למרות היכולת הירודה של פדרו. אדאמה טראורה – עוד שחקן התקפה מוכשר מקבוצת המילואים – קיבל עוד פחות הזדמנויות מהם וחוסר האמון בצעירים בא לידי ביטוי גם בעמדות אחרות. אם מיעוט הדקות של סרג'י רוברטו – אותו לואיס אנריקה אימן בבארסה ב' – מתקבל בהבנה לנוכח ריבוי הקשרים בסגל הבכיר, ההעדפה של דני אלבס וג'רמי מתייה על-פני מונטויה ובארטרה נראית תמוהה יותר, במיוחד בהתחשב בכך שהברזילאי מסיים את חוזהו בתום העונה.
עוד שחקן שלא ממש קיבל צ'אנס מלואיס אנריקה הוא ג'רארד דאולופאו. הקטאלוני חזר בקיץ מאברטון, היה אמור להישאר בבארסה, אבל נשלח במפתיע להשאלה נוספת – בסביליה – אחרי שמאמנו לא ממש התלהב מעבודת ההגנה שלו, הדבר שהוא הכי לוקה בו. הבעיה הזו גם גרמה לאונאיי אמרי להפחית משמעותית בדקות המשחק שלו בחצי השני של העונה, למרות שפתח אותה די טוב ובישל 10 שערים. השבוע הוא כיכב עם שער ו-2 בישולים בניצחון ספרד הצעירה 0:4 על בלארוס, אבל גם אחרי הצגה כזו, מאמן הנבחרת, אלברט סלאדס, אמר: "יהיה לו קשה מאוד להצליח בברצלונה".
מיעוט הדקות של דאולופאו זה לא משהו יוצא דופן והוא לא המושאל היחיד של בארסה, שמתקשה לקבל דקות. אותו הדבר קרה גם לדניס סוארס, שנשלח לסביליה במסגרת עסקת איבן ראקיטיץ'. למרות שהיה אחד השחקנים המובילים בקבוצה בתחילת העונה, הוא פתח רק בשני משחקי ליגה מאז ינואר. העניין הוא שאם בארסה תרצה להחזירו בקיץ – וסיכוי טוב שזה יקרה לאור העזיבה האפשרית של צ'אבי, היא צפויה להיתקל בקשיים. הסיכום בין הצדדים הוא על השאלה לשנתיים, האנדלוסים לא מתלהבים לוותר על קשר הנבחרת הצעירה כבר הקיץ וידרשו סכום כספי תמורתו. כן, ייתכן שבארסה תצטרך לשלם על שחקן שלה.
ויש גם מי שנהנה מכל רגע מההשאלה שלו: כריסטיאן טייו. הספרדי כבש 5 פעמים ב-3 משחקי הליגה האחרונים שבהם פתח במדי פורטו, יש לו 8 שערים ו-11 בישולים מתחילת העונה, אבל גם במקרה שלו מדובר בעסקה לשנתיים.
בסופו של דבר, ברור לכולם בבארסה שהמועדון יצטרך לעבור מתיחת פנים רצינית בקיץ – אז יתקיימו בחירות – כדי לשקם את נזקי ההנהלה הנוכחית. ועדיין, אפשר לראות את האור בקצה המנהרה. במחלקת הנוער יש בכל זאת פרוספקטים עם פוטנציאל להגיע לקבוצה הראשונה, בבארסה ב' יש לא מעט כישרונות ופרט לאדאמה, סנדרו ומוניר, גם סרג'י סאמפר והמגן השמאלי, אלחנדרו גרימאלדו, מתדפקים על דלתות הסגל הבכיר. השאלה היא האם יש מי שיפתח להם.
לפנייה לכתב/ת 
