חופשת לידה לאבות - להפוך מזכות לחובה

חופשת לידה והזכויות האחרות הנלוות ללידה הן זכויות אנושיות וחברתיות ראשונות במעלה. ההכרה ההולכת וגדלה בחשיבותה של חופשת הלידה למשפחה ניכרת בכך, שבמרוצת השנים הוארכה תקופת החופשה מ-12 שבועות ל-14 ובהמשך ל-26 שבועות, מתוכם קיימת זכאות לדמי לידה מלאים ל-14השבועות הראשונים.

• בהריון? דעו את זכויותיכן בשוק העבודה
• תופעה חדשה: התנכלות לעובדות בהריון
• אחרי לידה? מזל טוב - רק תשכחי מקידום
  

התקופה שבין 14 ל-26 שבועות אינה מזכה אמנם את העובדת בדמי לידה, אך היא תקופה מוכרת לצורך ותק. יתרה מזו, העובדת רשאית גם להאריך את היעדרותה לאחר חופשת הלידה בהתאם לוותק, על ידי נטילת חופשה ללא תשלום עד להיעדרות כוללת של 12 חודשים. 

18 שנה ללא שינוי

המטרה היא לגרום לכך שהאם והאב יישאו במחיר בצורה שוויונית ככל הניתן, בשים לב למתחייב מהשינויים הפיסיולוגיים בין המינים.

על פי המצב המשפטי מאז שנת 1998, אב רשאי לקחת חופשת לידה בהתקיים מספר תנאים, בהם הצהרה בכתב של בת הזוג כי היא מסכימה לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה וחזרתה לעבודה בתקופה בה וויתרה על חופשת הלידה. האב רשאי לקחת חופשת לידה רק בחלוף לפחות שישה שבועות מיום הלידה ולמשך עשרים ואחד ימים רצופים לפחות.

כבר חלפו כ-18 שנה מאז הונהגה חופשת לידה לאבות, אך על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, הגברים מהווים כ-0.38% בלבד, מתוך כלל מקבלי דמי לידה - נתון בלתי נתפס.

חומרתם של נתונים אלה מתבהרת לנוכח נתונים נוספים מעולם העבודה: בעוד נשים מהוות כ-50.1% מהאוכלוסייה, הרי שלפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב גברים גבוה יותר מאחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים בשנת 2014 (69.5% לעומת 59.2%).

כמו כן, עדיין קיימים פערי שכר בין נשים לגברים, כך שנכון לשנת 2013, הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין נשים לגברים שהינם שכירים עומד על 31.9%, והפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין נשים לגברים שהינם עצמאיים עומד על 40.5%.

לא בחירה חופשית

נתונים אלה משקפים חולשה של נשים ואימהות. אין שום סיבה להניח שהעבודה והתמורות שהיא נותנת מבחינות חומריות, נפשיות וחברתיות, חשובה יותר לאבות מאשר לאימהות, או שהם מסוגלים פחות לטפל בילדיהם מן הנשים, או שזמן האיכות של האב עם המשפחה פחות ערך מזמן האיכות של האם.

על כן קיים ספק גדול אם אכן מדובר בבחירה חופשית ומודעת של הנשים או תולדה של אי עמידה בלחצים חברתיים ומשפחתיים המופעלים עליהן. יש להביא בחשבון גם כי מדובר במעגל שוטה ותופעה המנציחה את עצמה. ככל שהנשים ימשיכו להיעדר בעקבות הריון או לידה כך תימשך הפגיעה בהן.

עם זאת, נתונים אלה חייבים להדליק נורה אדומה גם אצל קובעי המדיניות: המחוקק צריך לצאת בהצהרה גלויה ותקיפה, לפיה ילד הוא אחריות משותפת ושני ההורים צריכים לשאת בתווי המחיר של ההיעדרות הדרושה לאחר הלידה באופן שהכלל יהיה כי האב נושא בחופשת לידה שלאחר ששת השבועות הראשונים מן הלידה ויתרת החופשה מתחלקת בין שני בני הזוג. רק חלוקה שוויונית בין ההורים תאפשר ותוביל לשוויון בין הנשים לגברים בשוק העבודה.

הכותבת היא ראש תחום דיני עבודה בש' הורוביץ ושות'