צוללת צהובה: על ההידרדרות של מכבי ת"א
הוויתור על מקל (גודס: "חבל מאוד שזה לא יצא לפועל"), העייפות של אוחיון ("משקף את כל מה שקרה לנו") והתוצאות הרעות. אחרי סיבוב ראשון חלומי וניצחונות גדולים על ברצלונה וריאל מדריד, הגיע הסיבוב השני ואיתו ההתפרקות של מכבי ת"א. הערב (ברלין, 21:00, ישיר ב-ynet ספורט) מול אלבה, במשחק על עונה שלמה, יש לה הזדמנות לתקן את כל הטעויות שעשתה בדרך
מכבי ת"א תתייצב הערב (21:00, ישיר ב-ynet ספורט) בפני האתגר הגדול ביותר שלה העונה, כשתתמודד בברלין מול אלבה. לא מדובר בגמר אליפות אירופה שבו תידרש להגן על תוארה מהשנה שעברה, אלא במשחק על ההעפלה להצלבה.
ואלו שמות: מצעד חמשת הזרים הגדולים של מכבי בשנות ה-2000
האם הצהובים ישלמו הערב את המחיר על הסגל הקצר, המו"מ שלא הבשיל עם גל מקל והפציעה של סילבן לנדסברג? או שברגע האמת הקבוצה תדע להשתמש בניסיון הרב שלה במשחקים של "להיות או לחדול" ותתגבר על החסרונות והעייפות?
שלושה חודשים אחורה, התמונה מבחינת התל-אביבים הייתה שונה לחלוטין. אמנם הקבוצה של גיא גודס פתחה את הסיבוב הראשון של הטופ 16 עם הפסד לפנאתינייקוס, אבל משם והלאה חודש ינואר האיר פנים לצהובים שרשמו שני ניצחונות היסטוריים. האחד הושג על ברצלונה (68:70), וגם היה הניצחון ה-500 של מכבי ת"א במסגרת האירופית. השני הגיע על חשבון היריבה מגמר הפיינל-פור בעונה החולפת, ריאל מדריד (86:90). הסיבוב הראשון של הקבוצה היה נהדר, והסתיים במאזן של שני הפסדים בלבד לעומת חמישה ניצחונות.
יש להודות שהיחיד שלא היה באופוריה נכון לאותו זמן היה גודס, שטרח כל הזמן להזכיר גם לתקשורת ובעיקר להנהלה שלו שהדרך עוד ארוכה, שלטופ-16 יש גם סיבוב שני ובעיקר שיש צורך לחזק את הקבוצה כדי למנוע עייפות ושחיקה בהמשך. אגב, גם באותה תקופה לא היה קשה לפספס את העובדה כי סופוקליס שחורציאניטיס לא במיטבו העונה – ולא היה ניתן לדעת כיצד יגיע למשחקים.
מי שעוד תרם לחוסר האיזון היה אלכס טיוס, שפתח את העונה רע מאוד עם לא מעט תלונות ופציעות (שהיו או לא היו), ורק בחודש וחצי האחרונים מתחיל להזכיר את אותו שחקן של העונה
שעברה. גל מקל, שלא מצא קבוצה ב- NBA ונכנס לכוונת הצהובה, לא הגיע בסופו של דבר למרות שפתח פעמיים במו"מ עם המועדון.
אם אי הגעתו של מקל למועדון הצהוב מהווה רגע משמעותי בעונה של מכבי ת"א שכנראה גם "תרם"
למצבה היום, הרי שהחלק השני של המשוואה מגיע מכיוון פציעתו של סילבן לנדסברג.
ב-24 בפברואר התברר כי השחקן סובל משבר מאמץ וייעדר לתקופה של לפחות חודש, אך בסופו של דבר הוא החמיץ כחודשיים ויחזור לשחק רק הערב. ההיעדרות של לנדסברג הייתה משמעותית במיוחד מבחינת הרוטציה של גודס בכל הקשור לליגה הישראלית, בשל החוק הרוסי. הליגה בארץ הפכה להיות בעלת השפעה מוחלטת על החלק האירופי של מכבי ת"א בשל העומס על השחקנים המרכזיים, שמצאו את עצמם על הפרקט בליגה ובאירופה כמעט ללא מנוחה או החלפה.
הכוכב הישראלי שלא הגיע
בסיבוב השני אלופת אירופה רשמה שלושה ניצחונות - אבל גם שלושה הפסדים כואבים, אחד מהם לאותה אלבה ברלין, 66:59 בבית. המצב בבית הלך והסתבך, עד שהכל התנקז למשחק הערב. תמונת המצב ברורה: ניצחון שווה העפלה מהמקום השלישי. הפסד יגרור המתנה להפסד של פנאתינייקוס לכוכב האדום בלגרד. הפסד צהוב בשילוב של ניצחון יווני משמעו הדחה מוקדמת - ואלופת אירופה תאלץ לצפות במשחקי היורוליג הבאים דרך מסך הטלוויזיה.
האם מכבי ת"א הייתה צריכה להתעקש יותר על מקל? האם החיזוק היה משנה משהו במצב הקבוצה? באשר לשאלה הראשונה, כנראה שאף פעם לא ממש נדע מה קרה בין הרכז של ניז'ני למועדון. במכבי ת"א טענו כי עשו הכל על מנת שמקל יגיע לקבוצה, ובין היתר שלחו את גודס לשוחח עימו כדי שינסה לשכנע אותו להצטרף.
מקל, מצידו, דרש חוזה מובטח לשלוש שנים עם סעיפי יציאה ל- NBA - שני דברים שבמכבי ת"א התקשו להבטיח לו. כל זה עוד לפני שהזכרנו את הסכומים הגדולים שמקל הבטיח לעצמו ברוסיה לעומת מה שמכבי ת"א הייתה יכולה לשלם לו. גודס הבהיר בשבוע האחרון כי את המחיר על החיזוק שלא הגיע (בדמותו של מקל) הקבוצה משלמת כרגע, והעובדות מדברות בעד עצמן: מכבי נקלעה למצב שבו ערב אחד יכול להכריע עבורה אם היא ממשיכה הלאה, או שהיא נעצרת כבר עכשיו.
רק לפני חודשיים שיבחנו כאן את יוגב אוחיון, וניסינו להבין כיצד הפך לברומטר של הצהובים. נכון להיום אוחיון מסמל יותר מכל את מצבה של הקבוצה. ממשחקים בסיבוב הראשון של הטופ-16 בהם רשם מדד 16 (מול גלאטסראיי), 19 (הכוכב האדום) או 12 (ז'לגיריס קובנה), קיבלנו מאוחיון משחקים חלשים בהרבה בגומלין.
הסיבוב השני היה שונה לחלוטין מבחינתו. בברצלונה הרכז נבלם על מדד 2. לכך הוא הוסיף משחקים חלשים במיוחד מול ריאל מדריד (אפס נקודות, שני ריבאונדים ואסיסט אחד) וגלאטסראיי (אפס נקודות, ריבאונד אחד ו-3 אסיסטים). כמות הדקות המרובה שהוא משחק בליגה הובילה לפציעה לא קלה - דלקת בכפות הרגליים שמקשה עליו במיוחד.
גודס: "אנחנו בנויים כמו לגו, כל שחקן קשור בשני"
גיא גודס מנסה להסביר את הנסיגה האחרונה ביכולת של הקבוצה שלו: "בגדול, הפציעה של סילבן פגעה בנו מאוד כי היא גם הורידה לנו את מצבת הישראלים. לנדסברג היה בפורמה טובה, עזר לנו בסיבוב הראשון והיה דומיננטי. הפציעה שלו הפרה את האיזון של הקבוצה וזה תהליך שהתחיל בליגה הישראלית, כשהעומסים נפלו בעיקר על שחקנים ספציפיים בגלל חוסר בעמדות מסוימות, כמו יוגב אוחיון וג'רמי פארגו.
"מבחינת הגבוהים היו לנו גם ג'ייק כהן ואלכס טיוס, הם ישראלים אז היה להם יותר זמן לנוח", מנתח גודס. "ככה גם יצא לנו לפעמים בליגה לשחק בסגנונות שאנחנו לא רגילים, עם שלושה גבוהים, וללא ספק זה פגע בנו. ברור שאם היה איתנו עוד מישהו פה זה היה משנה. חבל מאוד שנושא גל מקל לא יצא לפועל. אמרתי את זה כל הזמן. זה היה עוזר לנו מאוד".
יכול להיות שההנהלה לא הייתה בטוחה שצריך חיזוק?
"אני לא ניהלתי את המו"מ וקשה לי להגיד את זה מהצד. בצורה קרה אני יכול לומר שאם הוא היה מגיע לפה - ואני לא מאשים אותנו או אותו בזה שהוא לא הגיע - אין ספק שהוא היה עוזר לנו מאוד
. אנחנו שילמנו בחודש הזה על החיסרון של סילבן, ששם על יוגב המון המון לחץ והנה, כתוצאה מהלחץ הזה והדקות המרובות שהוא שיחק, הגיעה הפציעה בכפות הרגליים. זה נוצר מעומס, זה לא בא מכלום. אין ספק שיוגב משקף את מה שקרה לנו. העייפות, הפציעות, זה פוגע בנו. אנחנו בנויים כמו לגו ממש, ברגע שאתה מוציא חלק קטן הכל מושפע בהתאם. אנחנו לא כמו ברצלונה וריאל מדריד שיכולות להביא מחליפים בסכומי עתק ועוד להשאיר אחרים על הספסל. אצלנו כל שחקן קשור בשני. אני חושב שכולם ראו איך מה שטענתי בא לידי ביטוי, אני לא המצאתי את זה. שיהיה ברור גם שההנהלה מאוד רצתה להביא חיזוק, אבל כנראה שזה משהו שלא הבשיל".
לפנייה לכתב/ת 
