המאהב, הבעל והמדינה: מי אביו של התינוק?

אישה דרשה מבית משפט היתר לבדיקת אבהות לבנה בן השנתיים. בעלה הנבגד תמך, אבל המדינה והמאהב התנגדו: "היו לה גם גברים אחרים"

מערכת PsakDinפורסם: 14.04.15 , 16:56

בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה בהליך משפטי מורכב סביב אפשרות לממזרות של פעוט, ובו היו מעורבים האם, בעלה לשעבר, גבר שאיתו ניהלה רומן (שהוא ככל הנראה האב הביולוגי), וכן המדינה. בעוד האם והגרוש שלה דרשו לברר ולהכריע מי הוא אבי התינוק, התנגדו המדינה והמאהב להמשך הבדיקה – כל אחד מסיבותיו הוא. לבסוף קבע השופט שמואל בר יוסף כי טובת הקטין מחייבת וידוא של זהות האב, ולכן הבדיקה תימשך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ראשית ההליך המשפטי בתביעה שהגישה האם באמצעות עו"ד איילה תל-פז, ובה דרשה להצהיר שגבר שאיתו ניהלה רומן מחוץ לנישואים הוא אבי בנה. היא ביקשה מבית המשפט להכיר ב"אבהות אזרחית", כלומר: לא להכריע על ידי בדיקת סיווג רקמות אלא על ידי ראיות אחרות.

תביעה

דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה

עו"ד אורנה גלברד

גבר ערך בדיקה גנטית בחו"ל שהוכיחה לכאורה כי בנותיו אינן שלו. כשביקש לעשות בדיקה דומה גם בארץ הוא נתקל בסירוב של בית המשפט

דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה

בתביעה היא טענה שהמאהב, גבר נשוי בעצמו, תמך בה במהלך ההיריון ואף ליווה אותה לחלק מהבדיקות. בשלב מסוים הרומן התגלה לבעלה, שעזב את הבית והשניים התגרשו. בשלב מסוים הודיע לה גם המאהב כי התחייב בפני אשתו לסיים את הרומן, וניתק את הקשר איתה ועם התינוק.

האב "הנטען" לא הכחיש את הרומן אך ביקש לא להמשיך בבדיקת האבהות, ובאת כוחו עו"ד אורנה גלברד טענה בבית המשפט שהאישה קיימה קשרים עם גברים נוספים. מנגד, הבעל לשעבר, שעדיין רשום כאבי התינוק, ביקש באמצעות עו"ד הדס גרוסמן להמשיך בבירור הראייתי.

בתסקיר שהגישה המדינה הומלץ לא לברר את זהות האב, שכן יש סכנה שהקטין יוגדר כממזר. לבקשת המדינה ניתנה חוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול, וגם הוא התנגד להמשך הבירור. כך נוצר מצב שבו המדינה ו"האב הנטען" מתנגדים להמשך הבירור בטענה שיש לילד כבר אב רשום, בניגוד לעמדת האישה ובעלה לשעבר.

להתייחס בזהירות

השופט בר יוסף חלק על עמדת המדינה והחליט שבירור האבהות יימשך. הוא הסביר כי גם אם יש חשש לממזרות, אין מקום לקבוע מראש שהדבר אינו מתיישב עם טובת הקטין במובן הרחב של המילה. הוא הדגיש את חשיבותה של "זכות הגישה לערכאות", במיוחד כשמדובר בילדים שאביהם מתנער מהם ולכן הם זקוקים להגנת בית המשפט.

נדחתה גם הטענה שיש כבר אב רשום, והשופט הבהיר כי זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו "האמיתי". לדבריו, זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו-מולידו אינה תלויה בשאלה אם אותו אב מתכוון להתנכר לו או לא, ובכלל, יש להתייחס בזהירות לטיעון "ההתנכרות", כיוון שהוא עשוי להיות כלי טקטי להרתעת בית המשפט מעריכת ברור.

לעניין הממזרות הבהיר השופט כי כשמדובר בקביעה אזרחית ולא בבדיקה מדעית, החשש לממזרות נחלש לעומת מכלול השיקולים של טובת הילד.

בסיכומה של ההחלטה קבע השופט בר יוסף כי בשלב זה הדיונים יימשכו, והצדדים יגישו טיעונים לעניין מינוי מומחה נוסף שיחווה את דעתו בשאלה אם יש לחשוף את הקטין לזהותו של אביו.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובע: עו"ד איילה תל-פז
ב"כ הנתבעים: עו"ד אורנה גלברד, עו"ד הדס גרוסמן
היועמ"ש: ע"י עו"ד איריס עמרמי ועו"ד דנית חשין