הלקוח עזב – בזק המשיכה לחייב במשך עשור
בשנת 2000 ניתק עורך דין את שירותי המרכזייה במשרדו ועבר לחברה מתחרה. כשגילה לתדהמתו שהחיוב נמשך, בזק סירבה להחזיר לו את הכסף
משרד עורכי דין שבתחילת שנות ה-2000 הפסיק להשתמש במרכזייה של "בזק" גילה לאחר כעשור שהחברה המשיכה לחייב אותו עבור השירות במשך כל אותן שנים. "בזק" סירבה להחזיר לו את הכספים שגבתה לאורך התקופה, ורק בעקבות תביעה שהגיש לבית השלום בחדרה נקבע שעליה לשלם לו עשרות אלפי שקלים.
כעשר שנים לאחר מכן, כשגילה שהוא עדיין מחויב בתשלומים לבזק, הוא פנה לחברה וזו עצרה את התשלומים, אך סירבה להחזיר לו את הכספים שנגבו ממנו לאורך השנים. בתביעה שהגיש ב-2013 הוא דרש להחזיר את חיובי הסרק בטענה שהחברה התעשרה שלא כדין.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בג"ץ אישר 'רשימות שחורות' לחשודות בניאוף
- שופט התערב: כללית תממן תרופה לסרטן שד
- המדינה תפצה מורה שהוכה ע"י תלמיד אוטיסט
- הנהגים חגגו בגלל תמרור קלוקל בצומת ג'וליס
ראשית הסכסוך בשנת 2000: עורך הדין שהחזיק במשרדו מרכזיה של בזק פנה אליה בטענה לתקלות חוזרות ונשנות, אך נענה לטענתו שמדובר בציוד ישן שלא ניתן לתיקון. במקום זאת הוצע לו לרכוש מרכזיה חדשה, אך הוא סירב והתקשר עם חברה מתחרה.
תביעה
לקוח ביטל חבילה - "בזק" ניתקה לו את הקו
מערכת PsakDin
בעל עסק הצטרף לחבילת פרסום באתר B144 מבלי שנציג החברה אמר לו בשיחה שייאלץ לשלם דמי ביטול. כשביקש לעזוב וסירב לשלם, עשתה בזק מהלך חד-צדדי
בזק עמדה על כך שאין לה כל יריבות עם התובע, מפני ששימשה רק כצינור תשלומים לחברת הבת שלה "בזק כל" (שלימים הפכה ל"בזק בינלאומי"). לטענתה, בעקבות הנחיית משרד התקשורת היא כלל לא הייתה רשאית לגבות כספים עבור שירותי מרכזיה. היא הכחישה שהתובע התלונן אי-פעם על תקלות במרכזיה, וציינה שהוא השתהה בהגשת התביעה, ולכן שיקולי הצדק מחייבים לדחות אותה.
הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן דחתה את טענת חוסר היריבות וקבעה כי על החשבוניות שקיבל עורך הדין מצוין חיוב לבזק ולא לכל חברה אחרת. היא סברה שהתובע העיד בכנות ומצאה את גרסתו מהימנה, בעוד שבזק, מצדה, לא הציגה מסמכים ורישומים שהיו יכולים להוכיח את טענותיה.
עם זאת, הרשמת מצאה טעם בטענת השיהוי שהעלתה בזק וקבעה שמלבד העובדה שעורך הדין נזכר להתלונן בחלוף עשור של חיובים, הוא לא טרח להחזיר לחברה את הציוד. יתרה מזו, קשה להאמין שהוא לא שם לב לחיובים, שעה שמדובר בהוצאות תקשורת – אחת ההוצאות העיקריות של תפעול משרד, מה גם שמדובר בעורך דין בעל יכולת, כלים ואמצעים לעקוב אחר החיובים השוטפים של משרדו.
העובדה שלאחר קבלת הפנייה הראשונה הפסיקה החברה את החיובים מעידה על כך שאם התובע היה פונה אליה במועד, הגבייה ארוכת השנים הייתה נמנעת. לכן קבעה הרשמת מרגולין-פלדמן שבזק פעלה בתום לב.
היא הוסיפה כי התובע השתהה במשך שלוש שנים גם בהגשת התביעה – מה שיצר אצל בזק הסתמכות לגיטימית שלא תידרש להחזיר לו את הכספים.
עקב האשם התורם של התובע הוחלט להפחית מחובת ההשבה 20%. בסופו של דבר חויבה בזק להחזיר לו 16,272 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאפריל 2013 ולשאת בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד איל גרנט עוסק בתחומי הצרכנות, התקשורת והאינטרנט
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
