גנרל קיירי: על פלייאוף ה-NBA
עם כל הכבוד לתרומה של לברון ג'יימס וקווין לאב, בלוג הפלייאוף של ynet ספורט יודע על מי תקום ותיפול העונה של קליבלנד. וגם: למה סן אנטוניו ואטלנטה צריכות להילחץ ומה הסיכוי של בוסטון לעקוץ את דייויד בלאט?
קיירי ארווינג חונך את הפלייאוף הראשון שלו כמו גדול (ומשאיר את האנרגטיות של אייזיאה תומאס עם המחמאות), מכבי תל-אביב מתגעגעת לאקס שמפציע מעבר לים (ולא, לא קוראים לו אלן אנדרסון) ול.א קליפרס מטביעה את סן אנטוניו (אבל ממש לא יכולה לנוח על זרי הדפנה). סיכום 48 השעות האחרונות שעברו על פלייאוף ה-NBA.
הלילה שהיה
שיקגו – מילווקי 0:2
לפני יומיים פירגנו כאן לג'ימי באטלר, ותהינו האם הוא הוא יכול להיות ההבדל עבור שיקאגו בין עוד עונה בטעם חמצמץ לכזאת שיכולה להסתיים הכי רחוק שאפשר. הלילה הוא חיזק שוב את האופציה השנייה עם עוד מופע ששם את שיקאגו ביתרון של שני שערים, ואת עצמו בפוזיציה של פקטור חיוני במיוחד מבחינת טים ת'יבודו להמשך.
אלו לא רק 31 הנקודות ושיא הפלייאוף החדש – אלא גם ה-14 ברבע האחרון והאשראי הכמעט בלתי מוגבל שהוא מקבל על הפרקט (46 דקות – הכי הרבה בשתי הקבוצות). מילווקי תנסה להמשיך להציק לבולס במשחק מספר 3, ואל תצפו שאחרי שבע העבירות הטכניות והתקריות האלימות שקיבלנו מהמפגש ביניהן הלילה הוא יהיה רגוע יותר.
גולדן סטייט – ניו אורלינס 0:2
20,000 הרעשנים באוקלנד כבר ב-0:2 שהוא הכל חוץ מקל. שלושת רבעי המשחק הקבוצה שלהם לא הצליחה לתת את הספרינט שהיא חיפשה, עד ה-2:13 בדקות האחרונות שמנע חזרה לא צפויה של האורחים לסדרה. עבור ניו אורלינס ההכשר לקאמבק כבר ניתן עם 23 הנקודות של אריק גורדון (ו-5 השלשות), שהפך לסגן רב החובל אנתוני דייויס (חרדת פלייאוף? מה זה?) והביא את הפליקאנס לבאר. העניין הוא שמול יריבה צמאה כמו גולדן סטייט, השלב באמת קשה הוא גם לשתות ממנו.
מה שקורה באוהיו
הגנרל: קליבלנד (1) – בוסטון (0) (משחק מספר 2, 02:00)לא משנה בכמה סטטיסטיקות ניעזר או כמה בדיקות מספריות ומקיפות נעשה, קשה לפצח באמת דינמיקה של סדרת NBA. לכל אחת תהיה את ההתנהגות משלה, את האופי שלה, הסיפור שלה והחיים שלה.
נכון, בוסטון היא לא הקבוצה שתדיח את קליבלנד. לא הפעם, לא עכשיו. היא חמודה מדי, וגם כנראה שלא עשויה מהחומרים שמהם עושים סנסציות. אבל לפרקים, גם אם מעטים, הייתה תחושה שלשום שביום טוב יש בכוחה לתת כמה עקיצות על העור של חבורת הסופרסטארים.
במחצית הראשונה היא ניצלה טוב את הרפיון ההגנתי של קליבלנד, בשלישי רצה 0:12 משום מקום ובמשך 48 דקות, גם אם בסופן היא לא עמדה על הרגליים והסתפקה בדגדוגים בבטן, היא הצליחה לתמרן את עצמה נכון בעזרת הסילון שלה אייזיאה תומאס (שבחזית אחת – זו של תואר השחקן השישי של העונה – כבר הספיק להפסיד ללו וויליאמס).
קליבלנד הרוויחה ממשחק החזרה שלה למעמד אחרי הגלות הארוכה שיעור עם מסקנה: היא תקום ותיפול על מפגני העוצמה של קיירי ארווינג. 20 נקודות ו-4 שלשות בחצי ראשון (אחת על הבאזר כמובן) גמרו את הנאיביות של הסלטיקס, ותורגמו בהמשך לשורה סטטיסטית שהכניסה אותו לספרים אחרי שהפך לשחקן הראשון אי פעם שקולע 30 נקודות במשחק בכורה בפלייאוף. קווין לאב שרד פתיחה לא יפה לעין כדי לקלוע בהמשך 19 (ב-5 מ-14 מהשדה), אבל מול הכוח המתפרץ של ארווינג גם הדאבל-דאבל הנאה שלו מתגמד ונהיה פחות משמעותי. לא סתם גם לברון בעצמו, על כל עשרת מעמדי הפלייאוף הרצופים שלו, הודה בסוף הערב מי הבוס כשאמר ש"קיירי הוא הגנרל שלנו".
דייויד בלאט רגיל להוריד את הכוכבים שלו לנוח בדקות שבהן המשחק נראה גמור. הפעם הוא השאיר הפעם את כולם עד השניות האחרונות כדי לשדר לכולם שלא מדובר בעוד ניצחון קל לערימה; שזה רק פרק א' בסדרה אחת. אם את העונה הזאת הוא עוד יסיים עם אליפות בלתי נשכחת, רגע אחד יפה הוא כבר סידר לעצמו אתמול באלבום אחרי שנשאל מה הזיכרון שהוא ייקח איתו ממשחק הפלייאוף הראשון שלו. אחרי הכל, גם הוא יודע שעם כל הכבוד לג'וב היוקרתי, בסופו של יום הכל מתחיל ונגמר במשפחה שלך. אם התמזל מזלך והיא גם צופה בך בפעולה על הבמה הגדולה ביותר בתבל, כל השאר באמת הופך למשני.
מחלקת הפרומו
ממפיס (1) – פורטלנד (0) (משחק מספר 2, בין רביעי לחמישי, 02:00)בימים שבהם לכוכבים על המגרש לא הולך, מגיע זמנם של שחקני השורה השנייה על הבמה להתפרץ לראשונה בסערה ולקחת איתם את השלל למזכרת. זה בדיוק מה שעשה בנו אדריך. בגלגל המסתובב של החיים מי שהיה אחד הרכזים היותר לא מוערכים ששיחקו ביד אליהו הוא היום אחד האקס פקטורים הראשיים אצל הגריזליס.
ממפיס, שהתחילה את העונה הסדירה בסערה וקירטעה בסופה, סבלה במשחק הראשון מיום חלוד למדי של שני הברומטרים שלה, מארק גאסול וזאק רנדולף. שניהם יירטו ביחד לסל לא פחות מ-35 כדורים, רק 13 מתוכם הפכו לסלים. קבוצה אחרת אולי הייתה עושה עם זה משהו, אבל פורטלנד, שתקווה להשוות הלילה, עדיין לא מצאה את הבנו אודריך שלה (20 נקודות, 9 מ-14, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים). הבעיה שלה החריפה כאשר למרקוס אולדריג', שזרק לבדו זריקה אחת פחות מה-35 הניסיונות המשותפים של גאסול את רנדולף, גם דייק רק פעם אחת יותר. זה אולי הסתיים עם 32 נקודות, אבל גם עם הפסד צפוי. הניתוח הצליח, החולה מת, ממפיס ניצלה ואודריך קיבל תהילת עולם, אותה הוא יקווה למתוח גם למשחק השני. מה הפלא שרנדולף המליץ לו בסוף הערב לקחת את הכדור הביתה?
הזרקור
ההופעה: ל.א קליפרס – סן אנטוניו 0:1בין ההתרגשות מקליבלנד, ההתפעלות מגולדן סטייט והמחמאות לאטלנטה, נראה שהדיבור שכח סביב ל.א קליפרס. זה לא אומר של.א קליפרס שכחה לשחק כדורסל. סן אנטוניו, אלופה גאה, התחילה לחוות את זה על בשרה. קליפרס רמסה כל שחקן טקסני שנקרה בדרכה, אבל זאת רק כותרת המשנה מה-92:107 הקטלני שלה על הספרס. כי יש ניצחון ויש ניצחון, ויש הפסד ויש דרך להפסיד.
במקרה הזה המראות היו חזקים יותר מכל שורה תחתונה, והזכירו מטח זיקוקים ספורטיבי. בלייק גריפין סיפק שלושה מהלכי הייליטיס עונתיים באותו לילה עם הטבעות שרואים רק בסרטי כדורסל. דיאנדרה ג'ורדן עשה אותו דבר בהגנה, ואפילו קלע פעמיים מהקו. כשרואים את שני השחקנים האלה שוכחים שהקבוצה מנגד אלופה, מתעלמים מהנחיתות שלהם באסיסטים (16:25 לסן אנטוניו!) ובריבאונדים (46:49 לסן אנטוניו, 6:17 לקליפרס בריבאונד התקפה) ויותר מהכל, פשוט מתמרקים בהנאה לקראת הסיבובים הבאים בגמר אנ.בי.איי שניתן לנו במתנה כבר בסיבוב הראשון.
דבר אחד בטוח, כנראה: אם סן אנטוניו תוכל גם לשואו המרהיב של גאוות עיר התאומים בעזרת היעילות השקטה והמפורסמת שלה, כנראה ששום דבר כבר לא באמת יעמוד בדרכה לבאק טו באק. עד שזה יקרה פופוביץ' ימשיך לייסר עוד קצת את העיתונאים.
המספר הנוסף
3. בשלוש הפעמים האחרונות בהן אטלנטה ניצחה את משחק הפתיחה של סדרה בהשתתפותה, היא הפסידה אותה לאחר מכן. ההיסטוריה תחזור על עצמה גם הפעם? כנראה שמול ברוקלין (שעדיין מחפשת ניצחון בכורה מול ההוקס העונה) מוליכת המזרח תצטרך ממש להתאמץ כדי שזה יקרה.
הציטוט
"מה שבאמת אהבתי היה שכשהיינו בפיגור של שבע הפרש, לברון אסף את כולם ואמר להם להירגע ושיהיה בסדר. מאותו שלב נכנסנו שוב לקצב". (דייויד בלאט יודע במי תלויים מצבי הרוח של הקבוצה שלו).
קלטתם ש...?
עופר שלח התקמבק לרגע אל כס הפרשן במשחק בין קליבלנד לבוסטון?