"האפיפיור של היהודים": הרב טואף הלך לעולמו
מאות יהודים ושאינם יהודים, נציגי הפרלמנט האיטלקי ונציג הוותיקן, ליוו את הרב אליהו טואף בדרכו האחרונה. הרב בן ה-99 היה לוחם מחתרת, ניצול שואה - אך בעיקר ייזכר כרבה של רומא במשך יובל שנים, שהביא לשינוי ביחס הוותיקן ליהדות. ראש הממשלה האיטלקי ספד לו: "איש גדול"
רבה הראשי של העיר רומא במשך יובל, הרב אליהו טואף, הלך לעולמו בגיל 99. הלווייתו התקיימה אמש (יום ב'), בהשתתפות יהודים ושאינם יהודים, נציג הפרלמנט האיטלקי ונציג הוותיקן. טואף, חבר נשיאות "ועידת רבני אירופה", היה אמור לציין את יום הולדתו המאה בשבוע הבא, ונחשב בעיני רבים מאזרחי איטליה, כגשר המתווך בין היהדות לנצרות, וכמי שאחראי באופן ישיר לפיוס שבין הכנסייה הקתולית ליהודים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
הוא הרב שהוביל לביקורו ההיסטורי של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת המרכזי ברומא, בשנת 1986 – ולהתנצלותו הפומבית שם על רדיפות הכנסייה את היהודים. באותו המעמד כינה האפיפיור את היהדות "האח הגדול".
הרב טואף פרש מניהול פעיל של הקהילה בשנת 2000, אך המשיך לשמש מקור לסמכות הלכתית ומנהיגותית ליהודי איטליה וליהודי אירופה כולה, לצד פעולותיו הרבות לקידום הדיאלוג בין יהודים לנוצרים.
מאות משתתפים בהלוויה
הרב הישיש היה נערץ על יהודים ושאינם, וליוו אותו מאות מתושבי רומא בדרכו האחרונה. הוא נטמן בעיר ליוורנו שבטוסקנה לצד אביו. ראש ממשלת איטליה, מתאו רנזי, ספד לו וכינה אותו "איטלקי גדול וסמלה של הקהילה היהודית".
רב ואיש מחתרת
הוותיקן שלח נציגות להלוויה, ומסר בהודעה מיוחדת לקהילה היהודית: "אנו זוכרים בהכרת תודה את איש השלום
מגמת עלייה
מהפרלמנט האיטלקי לישראל: "חוגגת בבית"
טלי פרקש
היא נולדה בפירנצה וכיהנה כחברת פרלמנט באיטליה, עד שיום בהיר החליטה פיאמה נירנשטיין שהגיע הזמן לעלות ארצה. עכשיו היא חוגגת את החג הראשון בישראל, ולצד הגעגוע, היא נאחזת באושר האדיר "לחגוג בפעם הראשונה חג עם המשפחה, עם העם שלי, בארץ שלי"
והדיאלוג, שקיבל את פניו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני במהל ביקורו ההיסטורי בבית הכנסת הגדול ברומא".
טואף נולד בשנת 1915 בעיר ליאונרדו שבטוסקנה, בנו של הרב הראשי של העיר הרב אלפרדו סבתו טואף. בתחילת דרכו בחר להתמקד בלימודי משפטים ותיאולוגיה, בשאיפה להפוך לחוקר באקדמיה. עם חקיקת חוקי הגזע הפשיסטיים, הוא נאבק למצוא פרופסור שיסכים להנחות את הסטודנט היהודי תחת חסותו.
בזמן כיבוש צפון איטליה בידי הנאצים, הוא כבר כיהן כרבה של העיר אנקונה (עיר נמל לחופי הים האדריאטי), שם ניהל את המחתרת המקומית שפעלה נגד הגרמנים, וסייע בהחבאתם של יהודים שברחו מהאזור הכבוש שבצפון המדינה.
הרב טואף נתפס ונלכד בהמשך על ידי הנאצים, וסיפר לימים כי הם דנו אותו למוות באמצעות כיתת יורים. בעדותו ציין כיצד נדרש לחפור את קברו שלו בטרם יוצא להורג, אך בסופו של דבר הצליח להימלט. עם סיום המלחמה, הפך הרב טואף לרבה של הקהילה היהודית העתיקה ברומא. הוא היה אחראי לשיקום שארית הפליטה של יהודי איטליה באותם הימים, וביסוסה וחיזוקה של הקהילה, בין היתר באמצעות הקמת מערכת חינוך יהודית.
רבה של רומא, הרב ד"ר שמואל די סייני, ציין כי "הרב טואף היה דוגמה ומופת להנהגה יהודית שורשית, ושמירה על הגחלת היהודית". נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, שנטל חלק בהלוויה, ציין כי "הרב טואף היה מנקיי הדעת, תלמיד חכם גדול ואיש אשכולות. שריד לדור דעה".
סמל, לא רק רב
גולת הכותרת לפרסומו של הרב בעולם, היא מערכת היחסים המיוחדת שניהל עם האפיפיור יוחנן פאולוס
ועם הוותיקן. בראיון לניו-יורק טיימס, זמן קצר לפני הביקור ההיסטורי בבית הכנסת, אמר הרב: "אני רואה את ביקורו של האפיפיור בבית הכנסת (דבר שלא אירע במשך אלפיים שנות קיומה של הכנסייה), כגולת הכותרת של מדיניות הכנסייה בשני העשורים האחרונים".
ב"וושינגטון פוסט" הוא כונה "האפיפיור של היהודים", והפך לסמל באירופה כולה. הביקור ההוא היווה את הזרז לביקורו של האפיפיור בירושלים ובמחנות ההשמדה.
האירוע ההיסטורי שבו קיבל הרב את האפיפיור בחיבוק על מדרגות בית הכנסת, סימל עבור רבים את המפנה ביחסי הכנסייה והיהודים. חמש שנים לאחר ביקור זה, קיים הרב ביקור גומלין בוותיקן, ובהמשך פעל לקידום קונצרט לזכר ניצולי השואה עם "הכס הקדוש". בצוואתו האחרונה כתב האפיפיור יוחנן פאולוס השני: "כיצד אני יכול שלא לזכור את רבה של רומא?"
הרב אליהו טואף
מומלצים
