פורשי מערכת הביטחון: איך נערכים ל-40 שנות פנסיה?

בכל שנה פורשים ממערכת הביטחון אלפים בגילאים הנעים בין 45-55. הפורשים הללו זכאים לקצבת פנסיה וכן לסכומי פרישה נוספים המגיעים למאות אלפי שקלים. בעוד חלק מהפורשים ממשיכים לעבוד ומקבלים הכנסה נוספת בעבודות חדשות, חלק גדול למעשה יוצא כבר לגמלאות בגילאים הללו.

• איזה מגזר חוסך הכי הרבה לפנסיה?
  
• האם אתם יודעים מה נמצא בדו"ח הפנסיה שלכם?
• תרגיל הפנסיה: כך העובדים משלמים יותר
  

 בהתחשב בכך שגיל הפרישה הרשמי בישראל עומד על 67 (לגברים) ו64 (לנשים) וכן אם ניקח בחשבון שאחרי הגיל הזה עוד נותרו לפנסיונר כמה עשרות שנים לחיות, הרי שאחרי סיום תקופת העבודה, לרבים מאותם פורשים, נותרו עוד 40 שנה, פחות או יותר, להמשיך ולנהל את חייהם.

מציאות זו יוצרת אתגר כלכלי עמו נדרשים הפורשים להתמודד– אמנם קיימת הכנסה מובטחת לאורך שנים, אך מצד שני דווקא המציאות הזו מעלה את הדילמה - איך מתכננים ומנהלים את כספי הפרישה לאורך השנים, ובכלל, איך מתנהלים כלכלית בכל אותן שנים.

מהן הזכויות הכספיות של פורשי מערכת הביטחון? "בעיקרון יש הבדל בין קבוצות הפורשים השונות, בין נשים לגברים, בין נגדים וקצינים", מסביר יוסי ברונהיים, מתכנן פרישה לאנשי קבע מטעם צה"ל וחבר בפורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים בישראל.

"באופן כללי פורש צה"ל יקבל מענק פרישה ופדיון ימי מחלה אשר באים לפצות אותו על 25 שנות שירות אשר ערכם עומד על כמה מאות אלפי שקלים. הפורש גם חוסך על חשבונות קופת גמל לעצמאיים וקופת גמל לשכירים וזאת בנוסף לקרן ההשתלמות במידה ולא פדה אותה בתקופה האחרונה".

בנוסף, הפורש זכאי לפנסיה בסדרי גודל הנעים בין 50 ל-70 אחוז מהכנסתו הקובעת. במונחי נטו יכול שהכנסה זו תהיה כמחצית הכנסתו נטו ערב הפרישה".

נשענים על הפנסיה התקציבית

העובדה שחלק גדול מעובדי מערכת הביטחון, חלקם כאלו שלא שירתו שירות קרבי, זכאים לפנסיה תקציבית המשולמת מקופת המדינה, ללא שהפרישו לכך כספים מבעוד מועד וזאת החל מגיל "צעיר" יחסית ולמשך 30-40 שנה - מעוררת גם לא מעט ביקורת.

אמנם, באופן רשמי משנת 2004 עבר צה"ל לפנסיה צוברת, ולכאורה הפנסיה התקציבית הופסקה, אולם עדיין קיימים עשרות אלפי עובדים ותיקים במערכת הביטחון הזכאים לפנסיה על חשבון המדינה, ובנוסף, גם אלו שאינם זכאים לכך, נהנים מפנסיית גישור – סכום המשולם להם מרגע הפרישה (החל בגיל 45) ועד גיל הפנסיה הרשמי (67), על חשבון המדינה.

ברונהיים דוחה את הביקורת הנשמעת בעניין הזה. "זה לא סתם עוד מקום עבודה. אין ספק שיש להתייעל בכל תחום, אבל אל לנו לשדר לחיילנו וקציננו כי הם מודדים ונמדדים כמו שאר התעשייה במשק. מדינה בת 67 שנים שהגיעה להישגים כל כך מרשימים יש לטפח, יש לאחד, יש לעבוד על הערכה וכבוד הדדי בנינו לבין הסובבים אותנו ובעיקר אנשי הצבא וכוחות הביטחון".

משרד הביטחון. ת"א(צילום: מוטי קמחי)

עם זאת הוא מסכים כי לפורשים אלו יתרון משמעותי מעצם העובדה שהם זכאים לפנסיה לכל חייהם. אולם הוא מדגיש, כי הצורך להסתגל למערכות עבודה אזרחיות דורש תקופת הסתגלות ארוכה יותר.

האתגר: ניהול כלכלי נבון

"מרבית הפורשים מחפשים את דרכם החדשה באזרחות", אומר ברונהיים. "יכולת ההשתלבות במעגל העבודה היא בהחלט משימה לא פשוטה, מלחיצה ומאתגרת. הלחצים מכול הכיוונים הן מהבית, הן מהחברה הסובבת והן במקומות העבודה החדשים מלווים את הפורשים במהלך השנה הראשונה (לפחות) לפרישתם".

"קורה לעיתים שגם לאחר ההשתלבות במקום עבודה חדש הפורש מוצא עצמו מחוץ למעגל העבודה מספר פעמים עד העת בה ישתלב במקום עבודה יציב אשר תואם לצרכיו האישיים".

במציאות הזו קיימות התלבטויות רבות מצידם, כגון - חובות שצברו במהלך השירות, האם להוון חלק מהפנסיה לחיסול הלוואות אלו, משכנתאות וכדומה.

בדרך כלל לפורשים בגילאי 40-55 יש 2-3 ילדים בגילאי 10, 14, 16 והצורך לתכנן יעדים ומטרות בהחלט מהווה אתגר רב משמעות עבורם. האם ישתלבו מיידית במעגל העבודה ולחילופין ובמקביל יש לארגן "קרן חירום" למצבי אבטלה.

ברונהיים מציין כי קיימות גם שאלות רבות בתחום המיסוי. "שאלות רבות צצות בהליך הפרישה במספר מישורים: על מענקי פרישה, על פדיון ימי מחלה, על היוון, תיאום מס על הכנסות ומערכת חוזית בהתקשרות במקומות העבודה החדשים".

הוא מונה כמה טעויות קריטיות שחוזרות אצל פורשי מערכת הביטחון: החלטות לא נכונות, השקעות שאינן תואמות ליעדים ולמטרות המשפחה, השקעות ברמות סיכון גבוהות, בעסק חדש, בנדל"ן מניב- כל אלו יכולים לרוקן את הרזרבות הכלכליות שעומדות לרשות המשפחה ואף לגרום לנזק כלכלי בלתי הפיך. מוקש נוסף עלול להיות כיסויי ביטוח בלתי מספקים.

אז איך מתנהלים נכון? ברונהיים נותן כיוון לניהול כלכלי נכון בהסתכלות קדימה ל-40 שנות פנסיה. "ראשית יש לרכז את כל התוכניות הפנסיוניות והפיננסיות של הפורש ומשפחתו. יש צורך בפגישה אישית עם הפורש ובת זוגתו על מנת לאבחן במשותף ו/או לסייע באבחון של היעדים והמטרות של המשפחה. כמו כן מומלץ לבצע התאמת הנכסים הפיננסיים של המשפחה לאותם יעדים ומטרות תוך כדי אפיון מדויק של מפת הסיכונים של המשפחה - הן במישור הפנסיוני והן במישור ניהול ההשקעות".

השקעות: מה עושים עם הכסף?

בהנחה שלפורש כזה יש גם סכום כסף לא קטן שמתקבל כהון. מה ההמלצה לעשות עם הכסף הזה?

"לאחר בדיקת תזרים המזומנים וכלכלת המשפחה ובהינתן ועומדת למשפחה האפשרות להשקיע כספים תיבחן קודם כל שאלת החזר הלוואות מציקות ויקרות", אומר ברונהיים. "בשלב שלאחר מכן ניתן לבחון שימוש בהון למינוף לצרכי נדל"ן מניב עבור המשפחה להשלמת החוסרים בתזרים החודשי השוטף או כנכסים עבור הילדים. אפשרות נוספת היא בבניית תיק השקעות".

והיכן כדאי להשקיע את הכסף? לדברי רו"ח בועז צליח, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "טופ אלפא", באופן כללי, אם הכסף מיועד לרכישת רכב חדש בעוד שנה, כנראה שהמקום הטוב ביותר להחנות בו את הכסף הוא באפיק השקעה סולידי - אגרות חוב (אג"ח), תוך התמקדות באג"ח ממשלתיות בעלות מועד פדיון קרוב יחסית.

מנגד, אם מתעתדים להשקיע את הכסף לתקופה ארוכה יותר, נניח אפילו עד גיל הפרישה, יש עדיפות לאפיק המנייתי. "תיקים מנוהלים עם רכיב מנייתי משמעותי הניבו בטווח הארוך תשואות גבוהות בהרבה בהשוואה לתיקים בעלי אופי אג"חי. לכן, ככל שטווח ההשקעה מתארך, יש היגיון להקצות שיעור גבוה יותר לאפיק המנייתי. המסקנה הזו כדאית במיוחד בתקופה הנוכחית בה תשואות האג"ח נמוכות למדי", אומר צליח. עם זאת, הוא מוסיף ומדגיש כי "חשוב להקפיד להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח לרמת הסיכון שהוא מעוניין לקחת, כדי שהוא יוכל לישון בשקט לאורך כל תקופת ההשקעה הארוכה".

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון מציין כי "בחירת ההשקעות תעשה תוך מתן עדיפות לכאלו שיימצאו בעלות פוטנציאל לרווח הון בעתיד ופחות להשקעות נושאות הכנסה שוטפת. השקעה במח"מים ארוכים הינה בעלת סיכון גבוה כעת מוטב לשמור את החלק הסולידי בתיק באגרות חוב ממשלתיות במח"מ שלא יעלה על כשלוש שנים. רכיב האג"ח בתיק יכול לכלול גם אגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של A+".

"החלק הנותר יושקע במניות, כאשר להקצאה הגיאוגרפית יש חשיבות רבה. השוק בארה"ב שזכה לתמיכה מצד המדיניות המוניטרית המרחיבה של הפד בשנים האחרונות נמצא ברמת השיא שלו ועל אף שמחירי המניות בו אינם נסחרים במחירי בועה, הם נמצאים במחירים הגבוהים מהממוצע הרב שנתי שלהם. לכן, ההקצאה הראויה כעת לשוק האמריקאי צריכה לעמוד על כ 40% (מתחת למשקלו במדד המניות העולמי, כ- 55%). ביתרה, יש לבחון השקעה בשווקי אסיה ובעיקר בסין, הודו, דרום קוריאה וטאיוואן אשר מציגות שיעורי צמיחה גבוהים ביחס לעולם המערבי ועדיין המניות שם נסחרות במחירים אטרקטיביים מאוד".

"נתח נוסף ניתן להקצות לשווקי אירופה אשר נהנים מתמיכה מסיבית של הבנק המרכזי האירופאי וגם לשוק המקומי ובעיקר למניות הבנקים אשר נסחרות במחירים זולים למדי".