דאבל או טים / בלוג פלייאוף ה-NBA

אל תתנו לתוצאות לבלבל אתכם. זה לא הפלייאוף הכי לא צמוד שראינו. 7 סדרות מתוך 8 כבר ב-0:2, אבל המנגינה הנשמעת מכמה מהן מכילה תווים אחרים. עד כמה? בואו נבדוק.

• תוצאות משחקי הלילה בפלייאוף ה-NBA
  

הלילה שהיה

האגו: ממפיס – פורטלנד 82:97 (0:2 לממפיס בסדרה)

הסדרה שהבטיחה תחרות הולכת בינתיים לכיוון אחד ודי צפוי. דמיאן לילארד ולמרקוס אולדריג' ממשיכים לזרוק בלי הכרה (והלילה: 36 זריקות משותפות, כמעט חצי מסך כל הזריקות של פורטלנד) וממעטים לשתף את החברים המסכנים שלהם עם שני אסיסטים בלבד - ביחד.

בניגוד לעונה שעברה, לא ממש הגיע לפלייאוף. דמיאן לילארד(צילום: רויטרס)

שאר שחקני הבלייזרס, שמסרו סך הכל מספר זניח של 9 אסיסטים משותפים, לא מצליחים לעלות על הסוס ומגלים שוב את הסוד הכי לא כמוס בכדורסל – כישרון הוא לא תחליף לקבוצתיות, וגם לא ערובה לניצחון מול קבוצה אמיתית. אם זו תהיה הדינמיקה גם במשחקים הקרובים בסדרה, מול מארק גאסול, זאק רנדולף, מייק קונלי, קורטני לי, בנו אודריך ושאר החברים, פורטלנד (שהפסידה בשני המשחקים האחרונים בסדרה בהפרש מצטבר של 29 נקודות) יכולה להתחיל לתכנן את העונה הבאה.

ההחטאה: אטלנטה – ברוקלין 91:96 (0:2 לאטלנטה בסדרה)

ברוקלין מילאה את הדלי במים רק כדי לבעוט בו עם החטאה של דרון וויליאמס מחצי מרחק, ופיספסה הזדמנות שכנראה לא תחזור לרוקן להוקס את הכיסים כבר בשלב מוקדם. מצד שני, אם מסתכלים על מה שהתחולל בין שתי הקבוצות האלה רק 48 שעות קודם לכן, אי אפשר באמת לסתום את הגולל על המשך המפגשים בסדרה.

החטאה שתעלה לנטס בהפסד בסדרה? דרון וויליאמס(צילום: רויטרס)

הזרקור

מלחמת העולמות: סן אנטוניו – ל.א קליפרס 107:111 (1:1 בסדרה)

ספורטאי הוא בעל מקצוע עם תאריך תפוגה. כמעט בכל ענף בו יבחר לעסוק, גיל יהיה פקטור, מגבלה או שניהם יחד, בטח כשזה קשור לכדורסל רווי המאבקים האגרסיביים והיצרים המתלהטים מתחת לסל. כל זה לא תקף למקרה של טים דאנקן, שבכל שנה שלו על המגרש לוקח עוד מיתוס בסגנון ומפרק לו את הצורה.

בכל כך הרבה מקרים טימי, עוד שנה בן 40 להזכירכם, הוא היוצא מן הכלל שאינו מייצג את הכלל. מי אמר, למשל, שאתלטיות זה מצרך חובה בכדורסל? אם אתה מספיק חכם כדי לנצל את אינטליגנציית המשחק שלך, תוכל לקלוע על חבילת הקפיצים מעיר התאומים 28 נקודות על הראש גם בלי לנתר לשמיים ולהטביע כל שתי התקפות.

מי זה ג'ורדן. טים דאנקן מככב בגיל 39(צילום: רויטרס)

מיותר לציין שאלו לא רק הנקודות. דאנקן הצליח לתסכל פעם אחר פעם את דיאנדרה ג'ורדן, שגם ככה צבר עם כל דקה שעברה גרמים מצטברים של תסכול מהביקורים התכופים והכפויים על קו העונשין (כל סל שהוא קולע משם הוא כמו גול). בסוף גם היה לו

את העוז להגיד שהוא היה "איום ונורא".

לכולם ברור שהפגישה בין סן אנטוניו ל-LA קליפרס מתקיימת בין שני שחקנים עם שתי אסכולות שונות לגמרי. כל אחד מהם רואה את הכדורסל שלו בדרך אחרת וגם ממלא רול שונה בתוך המרקם הקבוצתי. דאנקן נושא את דגל הפשטות והיעילות. גריפין, שהפך לשחקן השני בהיסטוריה של הקליפרס שרושם טריפל-דאבל (והראשון מאז 1976), את השואו-טיים והכוחניות. האלופה המנוסה מול הדבר הבא. שחקן ההגנה של העונה (קוואי לאורנד) מול החוסם הטוב בליגה (דיאנדרה ג'ורדן). הגרסה המודרנית של מלחמת העולמות היא גם הסדרה היחידה כרגע שנמצאת בשוויון. אל תמצמצו.

מה שקורה באוהיו

הצמד: בוסטון – קליבלנד, משחק מספר 3, 02:00 (0:2 לקליבלנד בסדרה)

השאלה הראשונה שעולה אחרי צפייה בלברון ג'יימס (30 נקודות ו-9 ריבאונדים) וקיירי ארווינג (26 ו-6 אסיסטים) מהתלים כמעט לבדם בצעירי בוסטון פלוס אייזיאה תומאס (וקולעים יותר מחצי מה-99 של הקבוצה שלהם), היא מתי ייגמר להם הכוח. לגיטימי שהם מעורבים בכל התקפה ונוגעים בכדור בכל פוזשן, ו-13 האסיסטים שהם חילקו כדי להפעיל אחד את השני (וגם את מוזגוב ולאב) ראויים לציון. ובכל זאת, זה הופך להיות פחות בסדר כשהם כמעט ולא נותנים לאחרים לגעת באלונקה כשזה באמת חשוב. העובדה שאת כל 24 הנקודות של הקאבס ברבע האחרון קלעו שניהם מדברת בעד עצמה. 

הספסל של קליבלנד, שהולך ומסתמן כנקודת החולשה הפוטנציאלית המרכזית שלה בעתיד הקרוב, הוא רק צרה קטנה כרגע. מול בוסטון היא לא תגרום לנזקים, אבל מול קבוצות עמוקות עם קצת יותר פתרונות בשרוול (ויותר אפשרויות להתיש את הצמד), היא עלולה להתחיל לשרוף. לשם המחשה, במשחק האחרון תרמו הרזרבות של בלאט שבע נקודות בסך הכל, ו"העזו" לקחת רק חמש זריקות מהשדה.

עדיין בגדר תעלומה. קווין לאב(צילום: AP)

מעניין יהיה לבחון גם את המשך התרומה של קווין לאב. בלעדיו מינוח כמו 'ביג 3' יכול להישמע סקסי רק על הנייר, אבל פחות ישים בשטח. כרגע הרכש ממינסוטה מתקשה להיכנס לפורמה. בשני המשחקים בסדרה עד עכשיו הוא עומד על 8 מ-22 מהשדה, למרות העובדה שבמשחק הראשון הוא גם נהנה ממדד הפלוס-מינוס הגבוה בקבוצה (פלוס חמש עשרה, בזכות 12 הריבאונדים). גם מחוץ לנעשה בקוויקנס לואנס ארנה הפורוורד לא נראה מחובר: לא מזמן הוא הודה בעצמו שהקשר שלו עם לברון מתחיל ונגמר באולם האימונים, ובמסיבת העיתונאים שאחרי המשחק הראשון הוא נראה די אאוטסיידר ליד שטף האמירות של לברון-את-קיירי.

מחלקת הפרומו

ניו אורלינס – גולדן סטייט, משחק מספר 3, 04:30 (0:2 לגולדן סטייט בסדרה)

מקום ראשון נגד מקום שמיני, 15:67 מול 37:45, ריקוד המכונה של גולדן סטייט מול ההיאחזות בקרני המקום השמיני של ניו-אורלינס. יחסי הכוחות בסדרה הזאת, בשילוב התוצאה המתקבלת ממנה כרגע, עוד עלולים לתת תחושה לעוקבים מבחוץ שהוווריוס בעיצומו של טיול אופניים בדרך לגמר המערב. אלא שלא כך הדבר. כמו עוד כמה קבוצות שמצאו את עצמן בעמדת נחיתות בתום שני משחקי חוץ, גם דייויס וחבורתו יכולים לבוא בטענות רק לעצמם על החמצת ההזדמנות לעשות טווייסט בעלילה במשחק האחרון. הלילה תהיה להם הזדמנות לצמק. גם זה משהו.

הזדמנות שספק אם תחזור. אנתוני דייויס(צילום: AP)

המספר הנוסף

5 – כי אי אפשר בלי עוד קצת טים דאנקן, שהפך הלילה לשחקן החמישי בהיסטוריית הפלייאוף

האמריקאית עם 5,000 נקודות בקריירה. שלא תגידו שאין לבחור קבלות.

הציטוט

אחרי חלוקת הציונים של לברון לבלאט ("יש הבדל של יום ולילה בין האימון הראשון לאימונים עכשיו"), תודו שאת זה, למשל, סביר להניח שהאוזן הישראלית באזור החיוג של אוהיו תשמח הרבה יותר לשמוע: "הדבר שאני מעריך אצל בלאט זה שהוא אף פעם לא משתנה. הוא תמיד על המסלול, קילר. מוכן כל הזמן לכל דבר. הוא מניע אותנו, מביא לנו אנרגיות ורק רוצה שנשחק חזק. הוא אלוף" (קיירי ארווינג בראיון ל"בוסטון הארלד").

קלטתם ש...?

אטלנטה היא מהיום בבעלות של מיץ' גולדהאר מקומי? כלומר, איש יהודי עשיר מאוד בשם אנתוני רסלר?