שתף קטע נבחר

 

הרב ליכטנשטיין: הענק שידע "לקנות תורה"

תורה קונים בעמל, לא בברקים וברעיונות מנצנצים - זו הייתה דרכו של הרב אהרן ליכטנשטיין, מורי ורבי. שבוע חלף מפטירתו. אשרינו שזכינו ללמוד תורה מפיו של ענק הדור הזה

רבים מתרפקים בנוסטלגיה על הדורות הקודמים שקמו לעולם היהודי-תורני, ומלינים על כך ש"כיום כבר אין לנו גדולים של ממש" (ובהגייה האשכנזית: "גדוילים"). אולם נראה שהבעיה נעוצה בעיקר בראייה שלנו – "גדולים" חיים בהחלט גם בימינו, ולעתים הם ממש בסביבתנו - "מתחת לפנס", ורק אם, כדברי נעמי שמר, "תפתחו את העיניים תסתכלו סביב" אז תראו "אנשים טובים באמצע הדרך". באמצע דרכנו בחיים אנו זוכים לפגוש גם אנשים ענקיים.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

מורי ורבי, ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות ("הגוש"), הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל – שכוּנה בפי תלמידיו ומיודעיו ר' אהרן – היה, בלא שמץ הפרזה, ענק בקנה מידה עולמי. דומני שכל מי שהכירו ידע ידוע היטב כי לפניו ניצב אחד מה"גדולים" ומענקי התורה והרוח שבדורנו. ענק בתורה ובמידות, ובאופן מיוחד במידת הענווה שהיא ראש לכל המידות.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

ענק ביראת שמים, במוסר אישי וציבורי וברגישות האנושית; ענק בראייה היסטורית של עם ישראל ובראייה חברתית של "כנסת ישראל" (ביטוי שהיה שגור על פיו) ושל מדינת ישראל; וענק במחויבותו הטוטלית לתפקידו, הן כראש ישיבה והן כ"מעביר השמועה" של שלשלת הדורות, וכדולה ומשקה מתורת רבותיו הגדולים – הרב יצחק הוטנר, הרב אהרן סולובייצ'יק, ועל כולם - מורו וחותנו הדגול הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק.

 

מהם ינק וקיבל את המסורת הלמדנית, האמונית והמוסרית, ואת מסורת זו – יחד עם כל העושר שהוסיף עליה משלו, ויחד עם גדלותו האישית העצומה בתורה ובמידות – העביר לתלמידיו הרבים בארה"ב ובמדינת ישראל.

 

מי ש"משווק" תורה, ומי ש"קונה" אותה

מעשה שהיה בשני מוריי ורבותיי, ראשי הישיבה המיתולוגיים של הגוש - הרב עמיטל, מייסד הישיבה,

ורעהו בלב ונפש, הרב ליכטנשטיין - שהשתתפו ב"שבע ברכות" של אחד מבחורי הישיבה. קם בחור אחד ואמר דבר תורה, ושלא כדרך ה"גושניקים" לא אמר דבר תורה עם מבנה מסודר, אלא רעיון קצר, "וורט". נענה הרב ליכטנשטיין ואמר: "ככה לא קונים תורה", על ידי וורטים, אבל מיד השיב לעומתו הרב עמיטל: "ככה אולי לא קונים תורה, אבל ככה מוכרים אותה!"

 

תמיד הבנתי שסיפור זה מדגיש בעיקר את ייחודיותו של הרב עמיטל, אשר השכיל להבין שכדי "לשווק" תורה ולהאהיבה על השומעים בלי להטריחם, אין לומר דברי תורה ארוכים ומורכבים, אלא קצרים. כך אכן תמיד נהג הרב עמיטל בשיעוריו ובשיחותיו, ונאה דרש ונאה קיים.

 

אולם לאחר שמיעת ההספדים בלוויית הרב ליכטנשטיין השבוע, הבנתי כי סיפור זה מבליט לא פחות גם את גדלותו של הרב ליכטנשטיין: תורה קונים בעמל, לא בברקים וברעיונות מנצנצים! אליבא דהרב ליכטנשטיין, שיעור ישיבתי איננו שיעור המורכב, כדרכם של חלק מראשי הישיבות, מאוסף קושיות בגמרא או ברמב"ם, שכולן מתורצות "בחדא מחתא" על ידי מהלך מבריק אחד שפותר כבמטה קסם את כל הבעיות והקושיות.

 

לדעתו, "ככה באמת לא קונים תורה", כי תורה נקנית רק בעמל ובהתמדה, בפירוק הסוגיה לגורמיה, בניתוח

כל מושג ומהלך בגמרא. לא החידוש עיקר, אלא ההבנה היסודית של מבנה הסוגיה ושל כל שלב שבה, של כל ראשון (כולל ראשונים שאינם מקובלים בעולם הישיבות, כדוגמת ראב"ן וראבי"ה) - ושל מגוון השיקולים אשר נשקלו במהלך המשא ומתן התלמודי.

 

אשרינו שזכינו. אשרי הציבור הציוני דתי בארה"ב ובארץ שזכה ללמוד תורה והליכות עולם מפיו וממעשיו של הרב ליכטנשטיין.

 

• הרב פרופ' רון קליינמן הוא בוגר מחזור ט"ז בישיבת הר עציון. מרצה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ויו"ר הוועדה הישראלית של האיגוד הבינלאומי למשפט עברי (The Jewish Law Association)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
"אשרינו שזכינו". הרב ליכטנשטיין
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים