סרטן המעי הגס: מניעה ואבחון מוקדם
בשנת 2012 אובחנו בישראל 3,139 אנשים בסרטן המעי הגס ו-1,355 חולים נפטרו. ולמרות זאת בעשור האחרון המגמה היא של ירידה בתחלואה ובתמותה, בעיקר בזכות גילוי מוקדם ומניעה. מהן הבדיקות שיעזרו בגילוי ומה יעזור למנוע התחלואה?
סרטן המעי הגס הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בארץ אחרי סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. זהו גם גורם התמותה השני בין המחלות הסרטניות, השני בקרב הנשים לאחר סרטן השד והשני בגברים לאחר סרטן הריאה.
בשנת 2012 אובחנו בישראל 3,139 אנשים בסרטן מעי גס ונפטרו 1,355 חולים. לשמחתנו המגמה היא של ירידה בתחלואה ובתמותה בעשור האחרון כשיותר מטופלים מאובחנים בשלב מוקדם, זאת ככל הנראה בעקבות העלייה בהשתתפות האוכלוסייה בתכניות לגילוי מוקדם ולמניעה של סרטן מעי גס המקודמות על-ידי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן.
קראו עוד
המהפכה בטיפול בסרטן מעי גס גרורתי
חשיבות הפגישה הראשונה בין האונקולוג והחולה המהפכה הגנטית באבחון סרטן המעי הגס
גורמי הסיכון
סרטן המעי הגס הוא מחלה הניתנת למניעה ברוב המקרים וידע רב הצטבר בשנים האחרונות אודותיה. במרבית המקרים הגידול מתחיל בצורה של בליטה לתוך חלל המעי, נגע שפיר הנקרא פוליפ, אשר מהווה מצב טרום-סרטני ומתפתח בצורה איטית לסרטן לאורך כ-7-10 שנים.
הרירית התקינה עוברת שינויים רבים שבעקבותיהם מתפתח הפוליפ. בתהליך זה נפגעים גנים שתפקידם לשמור על כך שתאים המרכיבים את רירית המעי הגס יתחלקו באופן מבוקר. כריתת הפוליפ בזמן קולונוסקופיה מונעת התפתחות סרטן.
יש מספר קבוצות באוכלוסייה להן סיכון מוגבר לחלות בסרטן מעי גס. כך למשל, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן המעי הגס או פוליפים, מחלות דלקתיות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וקרון קוליטיס רבת שנים, בנוסף למחלות תורשתיות המתבטאות בריבוי מקרה סרטן מעי גס, רחם, דרכי שתן ושחלות במשפחה או מקרה סרטן בגיל צעיר מ-50, מהווים גורם סיכון.
לגורמים אלו ניתן לייחס רק כשליש ממקרי הגידולים הממאירים של המעי הגס והחלחולת, על כן ההמלצות לגילוי מוקדם מופנות לכלל הציבור, עם דגש לביצוע בדיקות בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר לאוכלוסייה המוגדרת כאוכלוסייה בסיכון גבוה לחלות בסרטן זה.
לאוכלוסייה שאינה נכללת בקבוצת הסיכון הגבוהה מומלץ לבצע בדיקות למניעה וגילוי מוקדם של סרטן מעי גס מגיל 50 ומעלה.
הבדיקות שיעזרו לאבחן
1. בדיקת דם סמוי בצואה: מחקרים רבים הראו שבדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה מקטינה את התחלואה והתמותה מסרטן מעי גס, אך רק במקרים שבהם בדיקה חיובית מביאה לביצוע קולונוסקופיה.
הבדיקה מבוצעת בבית ואין צורך בהכנה כל שהיא. יחד עם זאת, בדיקת הדם הסמוי יכולה להועיל בעיקר בגילוי מוקדם והרבה פחות במניעה (תפספס אחוז גבוה מהפוליפים).
2. בדיקת קולונוסקופיה: סקירה של המעיים עם מכשיר אופטי המשמש הן לאבחון והן לטיפול בפוליפים, כלומר למניעת המחלה. זו הבדיקה היחידה המומלצת בכל האנשים בסיכון מוגבר ובאנשים הסובלים מדמם רקטלי, אנמיה מחוסר ברזל, שינוי בהרגלי יציאות, או כאב בטן שאינו מוסבר מסיבה אחרת.
ביצוע קולונוסקופיה באנשים חסרי סימפטומים מעל גיל 50 פעם ב-10 שנים מורידה באופן משמעותי את התחלואה והתמותה מסרטן מעי גס. הסיבה לכך נעוצה ביכולת לזהות גידולים טרום סרטניים (פוליפים) ולכרותם. יתרה מכך, הקולונוסקופיה מביאה לגילוי מוקדם של המחלה בשלבים בהם המחלה ניתנת לריפוי מלא.
צריך לזכור, שניתן להבריא לגמרי מסרטן מעי גס והריפוי תלוי באופן ישיר בשלב המחלה בזמן האבחון. באופן כללי הריפוי מסרטן מעי גס הוא בסביבות 55%, אך בגילוי מוקדם של המחלה בשלבי המחלה הראשוניים ניתן להגיע למעל 90% ריפוי.
בשלב מחלה מתקדם בו קיימות גרורות, ההישרדות ל-5 שנים נמוכה. בדיקת הקולונוסקופיה בשיטות המבוצעות במרבית המכונים בארץ אינה כרוכה בכאב. במהלך הבדיקה ניתנים חומרי הרדמה תחת ניטור קפדני ותוצאות הבדיקה ניתנות מיד בסיומה, אלא אם נשלחת בדיקה לפתולוגיה.
באנשים בריאים, המבצעים בדיקה למטרות סקר, הסיכון בבדיקה (דמם משמעותי ובעיקר נקב במעי הגס) הינו נמוך ביותר. זו אינה בדיקה מושלמת וגם היא אינה מאתרת 100% מהממצאים אך היא הבדיקה הטובה ביותר הקיימת היום.
3. קולונוסקופיה וירטואלית או CT קולונוגרפיה: כשמה כן היא, הבדיקה מבוצעת במכשיר CT והמטופל חשוף לקרינה גם אם הינה בכמות קטנה. זו בדיקה המבוצעת בארץ באותה הכנה כמו הקולונוסקופיה ויעילותה הוכחה באיתור פוליפים גדולים מ-1 ס"מ.
גם בדיקה זו, בדומה לדם סמוי, מחייבת בדיקת קולונוסקופיה במידה ויש ממצא (בקרב כ 30% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 יהיה פוליפ). היא מוצעת כאופציה למניעת סרטן באוכלוסייה בסיכון ממוצע כל 5 שנים.
למנוע את הופעת המחלה
מלבד הבדיקות קיימים מספר גורמים חשובים במניעה של סרטן מעי גס, כאשר הגורם החשוב הינו שינוי בהרגלי חיים וטיפול בדלקות כרוניות של המעי.
שינוי בהרגלי חיים ומניעת השמנת יתר: מחקרים אפידמיולוגיים הראו שדיאטה דלה בקלוריות ובבשר אדום, עשירה בפירות וירקות הינה בעלת אפקט מגן בפני סרטן מעי גס.
סידן, חומצה פולית, כורכומין וסיבים הם בין מרכיבי המזון שנבדקו במחקרים רבים. למרות שבסיכומו של דבר ככל הנראה יש תועלת, הרי שהדעות חלוקות ואין התוויה קלינית לתוספי מזון. בכל מקרה וללא קשר לסוגי המזון שאוכלים נמצא קשר בין עודף משקל לבין סרטן מעי גס.
עישון: ללא ספק עישון מעלה את התחלואה גם של סרטן מעי גס ומומלץ חד משמעית לא לעשן או להיגמל מעישון.
אלכוהול: מחקרים מראים שצריכת כמות גדולה של אלכוהול מעלה את הסיכון לפוליפים ולסרטן מעי גס.
פעילות גופנית: נמצא כי אנשים המנהלים אורח חיים פעיל הם בסיכון נמוך לפתח סרטן מעי גס יחסית לאנשים שאינם בפעילות. קרוב לוודאי שמספיקה פעילות של 30-45 דקות 3-4 פעמים בשבוע, אולם ככל שהפעילות רבה יותר הסיכון יורד. פעילות גופנית הינה פקטור מגן עצמאי בפני התפתחות סרטן מעי גס.
למרות התועלת העצומה של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס, היענות הציבור אינה מספקת ורק כמחצית מאוכלוסיית היעד משתתפת בצורה קבועה בתוכניות השונות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
הטכנולוגיה בשילוב עם המדע הביאו אותנו לנקודה שאנו מסוגלים לאתר אנשים בסיכון לחלות ולהתערב במהלך התפתחות הסרטן בשלב הטרום ממאיר.
לעת עתה, גילוי של פוליפים והסרתם בקולונוסקופיה הוא אבן היסוד של מניעת סרטן מעי גס, ועד להוכחות נוספות על ציבור הרופאים להביא לידיעת כל אדם מעל גיל 50 ובפרט לאנשים בסיכון יתר, שגילוי מוקדם ואף מניעת סרטן מעי גס הוא ממשי ובר ביצוע.
הכותבת היא מנהלת היחידה למניעת סרטן ותסמונות משפחתיות, המכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה