תקדים: שכ"ט עו"ד לא נכלל בחישוב מס רכישה
ועדת ערר קיבלה את השגותיהם של בני זוג מאשדוד, שרכשו דירה ונדרשו לשלם גם עבור הטיפול של עורך הדין מטעם הקבלן. מה היו הנימוקים?
תקדים: מנהל מיסוי מקרקעין דחה השגה של רוכשי דירה מאשדוד על חישוב מס הרכישה שנדרשו לשלם, אבל בהחלטה תקדימית שקיבלה לאחרונה ועדת הערר נהפכה ההחלטה
ונקבע שלא כל הוצאה משפטית נחשבת חלק מעסקת המכר.
מסתבר שמנהל מיסוי מקרקעין הכליל בתוך העסקה גם שכר טרחה ששילמו בני הזוג לעורך הדין של הקבלן עבור הטיפול ברישום הזכויות בדירה. בני הזוג והקבלן הגישו השגה על גובה המס. הם טענו ששכר הטרחה שולם ישירות לעורך הדין ולכן אינו חלק מעלות הנכס, שהרי הכספים כלל לא הגיעו לידי הקבלן – מוכר הדירה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נוסעת נפלה בהמראה - חברת התעופה תשלם
- העו"ד התרשל – הגרוש איבד את חלקו בדירה
- עלילות תביעת המיליונים של אופטיקה הלפרין
- ייצוגית: הנהלת ביהמ"ש לא מחזירה אגרות
מדובר בבני זוג שרכשו דירה באשדוד "על הנייר" תמורת שני מיליון שקל ונדרשו לשלם מס רכישה של 33 אלף שקל. הסכום הפתיע את בני הזוג, מאחר ששיעור מס הרכישה נגזר משווי עסקת הנדל"ן, ובהתחשב בגובה העסקה הוא היה אמור להיות כ-25 אלף שקל.
תביעה
העליון: אין 'גבייה פסיבית' על חובות שהתיישנו
מערכת PsakDin
הרכב מורחב של 7 שופטים עסק בסירוב של עיריית חיפה להעניק מסמך "היעדר חובות" לחברה שביקשה למכור נכס. הסיבה: חוב ארנונה ישן
מנהל המיסוי דחה את ההשגה והסביר שבית המשפט העליון קבע בהלכה ששווי המכירה (שממנו נגזר מס הרכישה) כולל גם את ההוצאות משפטיות לעורך הדין של הקבלן.
בני הזוג והקבלן הגישו ערר על דחיית ההשגה, ויו"ר ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בלוד, השופט בנימין ארנון, הבהיר שפסקי הדין שעסקו בסוגיות הללו ניתנו בפשרה ולא היו מנומקים, ולכן אינם נחשבים להלכה מחייבת.
מכאן הוא ניגש לבדוק אם גישתו של מנהל המיסוי תואמת את לשון החוק ורוחו. השופט ארנון הסביר ששווי המכירה אכן מחושב לפי עקרון המכונה "צירוף כל התמורות", הכולל את כל התמורות שקיבל הקבלן עבור העסקה, לרבות כל תשלום שגלגל לשם הקונה, כמו למשל דמי היתר או היטל השבחה.
אלא שהקבלן אינו מחויב לשאת בהוצאות משפטיות שמלכתחילה מוטלות על הרוכשים עצמם, ולכן קבע השופט שעקרון "צירוף כל התמורות" לא חל עליהן. הוא ציין כי אמנם חוק המכר מחייב את הקבלן לגרום לרישום הזכויות של הקונים, אבל הוא לא מחייב אותו לשאת בהוצאות המשפטיות הכרוכות בכך.
עוד הסביר השופט כי קבלן יכול לגלגל על הרוכש גם הוצאות משפטיות רק עד סכום מסוים, בהתאם לשינוי האחרון בחוק. הרציונל הוא שקבלנים לא יפילו על הרוכשים את ההוצאות שלהם-עצמם. לפי רציונל זה, מי שצריך לשאת בהוצאות המשפטיות עבור רישום הדירה הוא הרוכש ולא הקבלן.
יתרה מזו, גם כללי לשכת עורכי הדין קובעים שכאשר עורך הדין של הקבלן מטפל בהעברת הזכויות על שם הרוכשים, הוא חייב לקחת מהם שכר טרחה בנפרד מזה שהוא נוטל מהקבלן, ומדובר בעסקה נפרדת מעסקת המכר (העסקה בינו לבין עורך הדין שמטפל ברישום הזכויות שלו בטאבו).
משכך החליט השופט ארנון שהוצאות משפטיות הכרוכות ברישום זכויות אינן נכללות בשווי המכירה. יחד עם זאת הוא הסכים כי אילו הרוכשים היו משלמים על שירותים משפטיים שניתנו לקבלן עצמו (דבר שלא הוכח במקרה הזה), אזי ניתן היה לכלול אותן בשווי המכירה.
אל דעתו של יו"ר הוועדה הצטרף חבר הוועדה עו"ד דב שמולביץ. בניגוד להם סבר חבר הוועדה השלישי, עו"ד דן מרגליות, כי בכל מקרה יש להחשיב חלק מההוצאות המשפטיות בשווי המכירה (אם כי לא את כולן). אולם כאמור, דעת הרוב קבעה שההוצאות המשפטיות ששילמו בני הזוג לעורך הדין של הקבלן לא ייכללו בשווי המכירה, כך שמס הרכישה יופחת בהתאם. מנהל המיסוי ישלם הוצאות ושכר טרחה של 10,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העוררים: עו"ד אסף חדד
- ב"כ המשיב: עו"ד כנרת תבור מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
- עו"ד עופר גראור, שותף במשרד אטיאס, פרוכטר ושות' , עוסק בתחום מיסוי המקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
