בריטניה היא לא ישראל. לפחות לא בפן הנשי
קווי דמיון רבים נמתחו בין מערכת הבחירות בממלכה המאוחדת לבין זו שהתקיימה בארצנו הקטנטונת. אך יש שוני אחד ברור למדי: בבריטניה שלטו במהלך הקמפיין ושולטות לאחריו - נשים. לישראליות נותר רק לקנא
רבים השוו בין הבחירות שנערכו בבריטניה בשבוע שעבר לבחירות שהתקיימו בישראל במרס האחרון. הסקרים שניבאו מרוץ צמוד והתבררו כלא תואמים את המציאות; הניצחון הסוחף של ראש הממשלה המכהן; הצלחת המפלגות הלאומניות (המפלגה הסקוטית הלאומית/הרשימה המשותפת). אך יהיה זה טעות לדבר על הדמיון הרב מבלי להזכיר את השוני הגדול: נשים.
עוד חדשות בעולם :
צפו בתיעוד מסוריה: הקרב על ג'יסר א-שורור מבחן אמריקני: רץ לנשיאות, בישראל ביקרת?
הפילה בשירותים במפעל שמייצר לנו נעליים
191 נשים לפחות נבחרו לבית הנבחרים הבריטי בבחירות שהתקיימו ביום חמישי האחרון בממלכה, והן מהוות קרוב ל-30 אחוזים מהפרלמנט בן 650 המושבים. לעומת זאת, רק 29 נשים נבחרו לכנסת ה-20 בבחירות האחרונות, ואף שמדובר במספר שיא - ביותר מ-75 אחוזים מהכיסאות במליאת הכנסת יושבים עדיין גברים.
המצב בפרלמנט הבריטי השתפר מהבחירות הקודמות, אך הוא עדיין אינו מזהיר לנוכח העובדה כי נשים מהוות 50 אחוזים מהאוכלוסייה בממלכה. עם זאת, שיעורי הנשים בפרלמנט הסקוטי ובאסיפה הוולשית טובים עוד יותר ועומדים על 35 אחוזים ו-40 אחוזים בהתאמה.
הצלחה נוספת לנשים בבחירות הכלליות נרשמה דווקא לאחר שהתבררו ההפסדים הגדולים של המפלגות כמו הלייבור ומפלגת העצמאות (UKIP). השבוע התברר כי בראש כל מפלגה פוליטית גדולה בבריטניה - מלבד השמרנים - עומדת אישה. לשם השוואה, בישראל עומדת רק אישה אחת בראש מפלגה - זהבה גלאון ממרצ. זאת כמובן אם לא לוקחים בחשבון את ציפי לבני, העומדת יחד עם יצחק הרצוג בראשות המחנה הציוני, אך נחשבת בעצם למספר שתיים.
בחזרה לממלכה המאוחדת. התפטרות אד מיליבנד מראשות הלייבור לאחר ההפסד הצורב לראש הממשלה דיוויד קמרון, הפכה הרייט הרמן למספר אחת ברשימה לעת עתה. גם סוזן אוונס מונתה להחליף זמנית את נייג'ל פראג' מראשות UKIP לאחר שהתפטר. ניק קלג, מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית, שנחלה הפסד מרהיב שלא נרשם כמותו מאז 1957, החליט לפרוש וכעת מחליפה אותו נשיאת המפלגה שרה ברינטון, המכונה גם סאל.
הישג גם למוסלמיות
ניקולה סטרג'ן, מנהיגת המפלגה הסקוטית הלאומית וראשת ממשלת סקוטלנד, לא התמודדה בבחירות שנערכו ביום חמישי בממלכה על מקום בפרלמנט. אך עובדה זו לא הפריעה לה לקבל את מלוא תשומת הלב הציבורית והתקשורתית ולהצטייר כמנצחת הגדולה של הבחירות. גם הפסד הסקוטים במשאל העם על עצמאות סקוטלנד בספטמבר 2014 לא החליש את המפלגה אלא דווקא חיזק את הפופולריות שלה ואת זו של העומדת בראשה.
אישה נוספת העומדת בראש מפלגה לאומנית היא ליאן ווד, מנהיגת מפלגת פלייד קמרי הוולשית. אף שמפלגתה לא נחלה הצלחה של ממש בבחירות והשיגה רק שלושה מושבים, ווד לא צפויה לא לפרוש, בעודה מצפה לבחירות לאסיפה הוולשית ב-2016.
גם נטלי בנט, מנהיגת מפלגת הירוקים, לא הראתה עדיין שום סימן לפרישה עתידית לנוכח
ההפסד. לפני הבחירות מפלגתה של בנט הייתה אמורה להיות זו שתהרוס ללייבור את הסיכויים לנצח את השמרנים. אך המושב היחיד שבו זכתה המפלגה לא שינה בהרבה את תוצאות הבחירות מבחינת מפלגת השמאל.
הישג נוסף לנשים בבחירות הכלליות בבריטניה נרשם גם באגף המיעוט המוסלמי במדינה (העומד על 4.4 אחוזים מהאוכלוסייה). 13 מוסלמים נבחרו לכהן בווסטמינסטר, עלייה מהשמונה שנבחרו ב-2010. שמונה מתוך 13 המחוקקים - הן נשים. אחת מהן היא המחוקקת המוסלמית הסקוטית הראשונה - טסמינה אחמד שייח, אחת אחרת היא המחוקקת המוסלמית השמרנית הראשונה - נוסראת ראני. לשם השוואה, בכנסת ה-20 מכהנות רק שתי נשים ערביות: עאידה תומא סלימאן (נוצרייה) וחנין זועבי (מוסלמית).
לפנייה לכתב/ת 
