"אננדה": האהבה מנצחת גם בטורקיה
הרומן של אנה ואמיר (דנה מודן, קייס נאשף) ממשיך להתפתח בעונה השנייה והקולעת של "אננדה", שבה לעלילה מצטרפים הריון, חוש הומור של שנות ה-80, וגם נופים טורקיים חדשים. דרמה רומנטית מהנה לצפייה
שלוש שנים עברו מאז ששודרה העונה הראשונה של "אננדה". הרבה דברים השתנו בתפיסה שלנו את הטלוויזיה מאז, ולראייה: בעונה השנייה שלה HOT כבר עשו נטפליקס, והעלו את כולה - שבעה פרקים - ל HOT VOD.
אבל הזמן שעבר לא ניכר על "אננדה", שעוקבת אחרי הרומן של אנה (דנה מודן) ואמיר (קייס נאשף). בעונה הקודמת הם היו בהודו, אמיר דפק ת'קופה של אנה (לבד? לא, עם עומר, חבר שלו!) אבל חזר כי האהבה תמיד מנצחת. בעונה הזאת אנה כבר בהריון ושניהם עוזבים את הודו כדי למצוא את עצמם באתר פוטוגני אחר - טורקיה. אבל הרקע לא משנה. בכל מקום אפשר לריב ולהתפייס ולכעוס ולסלוח, ועל הדרך גם לדפוק עוד קופה של מישהו אחר.
למה צריך לריב ואחר כך להתגעגע?", שואלת אנה את אמיר באחד הפרקים, "בשביל מה צריך את כל הדרמה הזאת, בשביל מה זה טוב?". זאת שאלה קצת מכשילה, כי אם לא כל הדרמה הזאת ל"אננדה" לא היה ממה לחיות.
דנה מודן טובה בלעקוב אחרי דרמות רומנטיות ביחסי גברים נשים, על כל ההתקטננויות הקטנות, ריבים במסורת 'תלך-תבוא' שמרכיבים כל יחסים עם מינון בריא של דרמה. המתח הזה הוא מה שמניע את הדמויות שלה. זה מה שהיא עשתה ב"אהבה זה כואב", שבזמנה עשתה מיני-מהפיכה עם הטון הריאליסטי והטבעי שלה, ו"אננדה" היא המשך טבעי של אותה אהבה, רק שהפעם הגיבורה שלה היא בחורה בהריון ש"היא כבר לא פרגית" כמו שמציין הרופא בסדרה.
כבר בעונה הראשונה שלה, "אננדה" הרגישה כמו משב רוח מהניינטיז, וגם בעונה השנייה התסריט והטקסטים מעט קדומים. אם אלה הדיאלוגים שמתפתלים בהתחכמות יתר ("למה אתה עונה לי בשאלה? אני עונה לך בשאלה? למה, אתה לא? את רואה? זאת לא שאלה?") או העובדה שאנה ואמיר מתדלקים שניהם על אותה נונשלנטיות לגלגנית שהיתה אופנתית פעם, והיום מרגישה מיושנת ומתישה.
אנה מגיעה עם מנעד קצת יותר רחב של יכולות ביטוי והבעות, אבל אמיר מקפיד לדבר באותה אינטונציה צוננת במשך שבעה פרקים. בהתחשב בעובדה שהוא גם בולע מילים, קשה להבין מה עומד מאחורי הטקסט שלו. זאת סיבה טובה לראות את "אננדה" במכה אחת. אחרי שני פרקים מתרגלים לזה ואז אפשר להתחיל ליהנות.
מודן ונאשף עובדים טוב ביחד. אני מאמינה להם שהם משחקים כזוג, ומן הסתם לרומן שלהם במציאות יש חלק בזה.
פה ושם צצות פנינים בצורת קריצות לערביות של אמיר (שמוזמן לשמש במניין בבית כנסת) או הישראליות של אנה (שמוצגת לטורקים כלטבית), וכמו בעונה הקודמת, חלק לא קטן מההצגה גונב משה אשכנזי בתפקיד עומר, וגם יחזקאל לזרוב בתפקיד האקס של אנה נותן עבודה.
בסופו של דבר "אננדה" היא דרמה קומית חמודה, קלישאתית לפרקים ואינטיליגנטית לפרקים עם פסקול מעולה, שאפשר להעביר איתה בינג' הגון של הכל כלול, שיעשה לכם חשק לסיבוב בטורקיה לפני שהיחסים אתם שוב מתערערים.