בג"ץ נזף ביועמ"ש: "שמענו על עמדת הרבנות מהתקשורת"

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

השופטים אליקים רובינשטיין, נועם סולברג ואורי שהם נזפו ביועץ המשפטי לממשלה, שלטענתם הסתיר מהם את עמדת הרבנות, שהיא הגורם המקצועי הרלוונטי בנושא הכשרות, עד שהיו צריכים ללמוד עליה באמצעות התקשורת.

בג"ץ הכשרויות:

• הרב הראשי על החלטת היועמ"ש: "תגרום להונאת צרכני הכשרות"
  

היועמ"ש: גופי כשרות פרטיים יוכלו להעניק תעודות השגחה

• הרבנות הראשית נגד היועמ"ש: "מחסל את הכשרות הממלכתית"
  

מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, אלחנן גלט, מסר ל-ynet עם היוודע ההחלטה בשבוע שעבר: "הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה, וניסו להגיע איתו להבנות – אך לצערי הדבר לא צלח. ככל שנראה לנכון, נדרוש ייצוג משפטי חיצוני בבית המשפט. בנוסף ידוע לי כי ישנו הליך חקיקה והבנות קואליציוניות בנושא".

הוא הוסיף כי "החלטה כזו פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק, וחשוב מכל - פוגעת בכשרות של בתי העסק – וברוב-רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

 "ההתנהלות בעניין זה כולו איננה מקובלת עלינו", כתבו השופטים היום (ד') בהחלטתם. "היה מקום לעדכננו ביוזמת המדינה". עם זאת, ציינו כי כאשר נציגת המדינה התבקשה על ידם לשטוח בפני בית המשפט את עמדת הרבנות, היא עשתה כן "בהגינות".

"לא נאפשר ייצוג פרטי של הרבנות"

"המרכז הרפורמי לדת ומדינה" המייצג את המסעדנים, סירב להיענות לבקשת היועמ"ש ולסגת בו מהעתירה

לאחר השינוי לטובתם במדיניות האכיפה, ולכן בית המשפט ידון בה – אך הוא סירב לעשות זאת היום, כפי שנקבע, ודרש לדחות זאת למועד אחר, שבו תובא לפניו גם עמדת הרבנות הראשית. השופטים הטילו זאת על יועצה המשפטי, עו"ד הראל גולדברג.

"מדובר בנושא הנוגע מהותית לרבנות הראשית - גם אם סמכות האכיפה כמובן בידי היועץ המשפטי", נכתב בהחלטה. "לא נאפשר ייצוג פרטי של הרבנות הראשית, אולם יינתן ליועץ המשפטי של הרבנות הראשית להשמיע דברים, כדי שתנוח דעתנו כי נשמעה עמדתה במלואה, מבלי לפגוע בדברים שהשמיעה הפרקליטה המלומדת. כמובן יוכלו היועץ המשפטי והעותרים להידרש לכך".

לפני חודש נחשף ב-ynet כי בכירי משרד המשפטים מגבשים פרשנות חדשה, מקלה ומרחיקת לכת, לחוק משנות השמונים, שמשמעותה היתר לכל עסק להציג עצמו ככשר - ללא כל פיקוח. ברבנות הראשית זעמו על הטעיית הציבור ו"חיסול הכשרות הממלכתית", ובמפלגות הדתיות והחרדיות דורשים מנתניהו לתקן זאת בחקיקה, כך שלא תותיר מקום לפרשנות.

כשר, עם תעודה?

בשבוע שעבר הודיע היועמ"ש יהודה ויינשטיין לבג"ץ, כי המדינה לא תקנוס עוד בעלי מסעדות המציגים עצמם כמושגחים על ידי גופי כשרות פרטיים, ואף יבטלו קנסות שכבר הוטלו עליהם בגין הונאת הצרכנים. במכתב לעו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, המייצגת שני בעלי מסעדות, שי גיני ויהונתן ודעי, שעתרו לבג"ץ בעניין, מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה - הודיעה פרקליטות המדינה על החלטת היועמ"ש: "לא יוגשו, במצב החקיקתי הקיים, הודעות תשלום קנס או כתבי אישום, נגד בעלי בתי אוכל שיציגו מסמך בו יצויין כי המקום מפוקח או מושגח על ידי גורם פלוני".

(צילום: אלי מנדלבאום)

עם זאת הדגיש היועץ כי על בתי האוכל להבהיר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות

את האדם הסביר, כי המסמך המוצג לקונים אינו מהווה "תעודת הכשר" מטעם הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, לא תיכתב המילה "כשר" ביחס למסעדות אלו – כפי שדרשה הרבנות, ובהתאם לנהוג כיום. "במקרה כזה, מדובר בעבירה על החוק, על פי המצב החקיקתי הקיים", הבהירו בפרקליטות.

הרב הראשי לישראל, דוד לאו, כינה את ההחלטה, עם פרסומה בשבוע שעבר: "החלטה שגויה שתגרום לפגיעה ולהונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ".

"נפעל מול הממשלה החדשה לתקן את הדבר, שלא תצא תקלה כה חמורה מתחת ידיה", אמר הרב לאו. "בניגוד להגנה שיש בחוק לתואר 'רופא' או 'עו"ד', התואר 'רב' הוא תואר שלצערנו אינו זוכה להגנה בחוק, וכל אדם יכול להציג את עצמו ככזה. במצב שנוצר, יכול כל אדם להציג עצמו כבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ויעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעיה חמורה כלפי הצרכנים, שלא יהיו מודעים להונאה שבתעודת כשרות זו".

גיני וודעי עתרו לבית המשפט, לאחר שיחידת האכיפה של החוק הטילה עליהם קנסות כספיים, זאת בהתאם לפרשנות המקובלת לו שלפיה בית עסק לא יוצג בכתב ככשר אם הוא אינו מפוקח על ידי הרבנות. הם טענו כי המזון המוגש בהם כשר על אף שהם אינם מחזיקים בתעודות השגחה מטעם הרבנות המקומית – ולכן הם רשאים להציג עצמם ככאלה. באת כוח העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, טענה לפגיעה בחופש העיסוק שלהם, וביקשה לבטל את החוק או להעניק לו פרשנות חדשה שתכשיר את מעשיהם.

• סייע בהכנת הכתבה: אביאל מגנזי