שב"ח מג'נין נפצע בעבודה ויקבל 1.5 מיליון ש'

פלסטיני ללא היתר עבודה בישראל נפגע במהלך עבודה במפעל "מחלבות טרה". תביעת הפיצויים שלו התקבלה ונקבע שנגרם לו גם נזק נפשי

עו"ד דניאל אדזיאשויליפורסם: 18.05.15 , 08:21

מסגר תושב ג'נין, שעבד ללא היתר בישראל, הגיש תביעה לפיצויים ממעסיקיו לאחר שנפגע בראשו ובגבו עקב מחדל בטיחותי במפעל "מחלבות טרה". הנתבעים ניסו לטעון שיש לו אשם בתאונה, ושהפיצוי שהוא דורש גבוה יחסית לעובדה שהיה נטול אישור, אבל בית המשפט המחוזי בחיפה החליט שעליהם לפצות אותו ב-1.5 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך פירוק מבנה כבד משקל ביקש מנהל העבודה מהתובע לאחוז בחבל שהיה קשור למבנה. העובד איבד את אחיזתו, וכתוצאה מנפילת המבנה נפגע בראשו וגבו. בעקבות המקרה הוא הגיש לבית משפט השלום בנצרת תביעה לפיצויים בגין אחוזי הנכות שנגרמו לו. התביעה הוגשה תחילה רק נגד מנהל העבודה במפעל והחברה המבטחת שלו, "הפניקס". בשלב מסוים צירף העובד את "מחלבות טרה" כנתבעת נוספת, יחד עם המבטחת שלה – "כלל", והתביעה הועברה למחוזי בחיפה.

תביעה

פלסטיני נהרג עקב ירי רשלני - המדינה תשלם

עו"ד סאנה סירייה חוסיין

ב-2006 נהרג נהג מונית מירי צה"ל במחסום עין בידאן בשכם. החיילים טענו שהוא איים עליהם, אבל שופט קבע: העדות שמסר היורה לא הייתה אמינה

פלסטיני נהרג עקב ירי רשלני - המדינה תשלם

טענתו המרכזית של העובד הייתה שהנתבעים אחראים לנזקים שנגרמו לו, מכיוון שלא נקטו את אמצעי הזהירות הדרושים ולא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה. בנוסף, היה עליהם לצפות שאדם אחד לא יכול היה להחזיק באוויר מבנה כבד משקל לבדו, ולדאוג למתקן הרמה מתאים.

העובד הוכר כבעל נכות רפואית בשיעור של 19%, ומומחה פסיכיאטרי מטעמו קבע כי נכותו הנפשית עומדת על 20%. לשם חישוב הפיצויים הוא ביקש להעמיד את שכרו על סכום של 8,600 שקל לחודש, בהתאם ל-12 תלושי השכר האחרונים שלו ועבודתו בסופי שבוע במסגרייה קטנה ליד ביתו.

הנתבעים, שלא הכחישו את עצם התאונה, טענו שיש לזקוף חלק מהאשמה לחובת העובד, שבחר לאחוז את החבל לבדו אף שיכול היה לבקש עזרה מחבריו. בנוסף טענו כי לא נגרמה לתובע כל נכות נפשית, וכי סבל מסכיזופרניה פרנואידית ללא שום קשר לתאונה.

באשר לפיצוי על אובדן הכנסה ביקשו הנתבעים לחשב את שכרו לפי בסיס של 3,500 שקל בלבד, שכן לא היה לו היתר עבודה בישראל, ומפני שלא הוצג כל תיעוד לעבודתו במסגרייה.

איבד את כושר העבודה

סגן נשיא בית המשפט יצחק כהן קבע כי אין מקום להטיל על התובע אשם תורם בשיעור כלשהו. לשיטתו, אם היה צורך להבטיח שכמה אנשים יחזיקו בחבל, לא העובד היה צריך לדאוג לכך, אלא הנתבעים, שהנהיגו שיטת עבודה פסולה.

חרף טענות הנתבעים קיבל השופט את חוות הדעת שלפיה נגרמה לעובד הפרעה נפשית כתוצאה מהתאונה, שבגינה לא יוכל לעבוד לפרנסתו בעתיד ויזדקק לטיפול פסיכיאטרי למשך כל ימי חייו.

באשר לחישוב השכר הסתמך השופט על תלושי השכר הברורים שהגיש העובד ועל מספר עדויות משכניו, שלפיהן אכן ביצע עבודות פרטיות סמוך לביתו, אך גם לא התעלם מכך שהעובד – תושב הרשות הפלסטינית – עבד בישראל ללא היתר, מה שמעלה את האפשרות שלא היה ממשיך להשתכר אותם סכומים לאורך זמן. לפיכך החליט השופט לאזן בין הנתונים והעמיד את שכרו על 4,200 שקל בממוצע לחודש.

על יסוד נתונים אלו, ולאחר חישוב הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכן כאב וסבל, חייב השופט את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את העובד בסכום כולל של כ-1.5 מיליון שקל.