נרצחו בפיגוע הפלילי: "כאב בלתי נשכח"
נפתלי מגד ורחמים סרויה נרצחו בניסיון חיסול של זאב רוזנשטיין לפני 12 שנים בתל אביב. כמוהו שילמו בחייהם עוד חפים מפשע במלחמה שניטשה במשך השנים בין ארגוני הפשיעה. חלק מהמעורבים בה נעצרו כעת. הזיכרונות מציפים כעת שוב במלוא העוצמה את המשפחות השכולות
מעצרם של אנשי ארגון הפשע בפרשה 512 מחדד את הזיכרונות הקשים של הקורבנות שגבו ניסיונות החיסול שלהם במהלך השנים. עבור בני המשפחות, שהכאב והאובדן לא מרפים מהם מאז, תמונותיהם של החשודים במעשה מציפות מחדש את הכעס על המחיר הכבד ששילמו על לא עוול בכפם.
רפי סרויה, אחיו של רחמים סרויה שנרצח לפני 12 שנים כשמטען שנועד לחסל את העבריין זאב רוזנשטיין התפוצץ בלב תל אביב, סיפר בשיחה עם ynet: "אח שלי היה בן 43 שנים במותו. הוא עבד בתחנת מוניות ובאותו יום יצא עם מנהל התחנה שלו למסעדה באזור יהודה הלוי. הם הלכו לאכול ומשם הוא כבר לא חזר. אדם פשוט שהולך לעבוד ולא חוזר בגלל מלחמת עבריינים".
בדצמבר 2003 נרצחו שלושה חפים מפשע ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, בפיצוץ שהחריד את האזור כולו: משה מזרחי בן 28 מאילת, רחמים סרויה בן 43 מתל אביב ונפתלי מגד בן 19 מאשדוד. 19 בני אדם נוספים נפצעו, בהם גם זאב רוזנשטיין, שהיה היעד לחיסול והוגדר אז "היעד מספר 1 של המשטרה".
סרויה סיפר כי הבוקר הוא מגויס לשירות מילואים בתנאי קבע כדי להקים מתקן בנאות קדומים לאירוע לזכר חללי חיל השלישות מחר. "זה אירוני שדווקא היום אני מתעסק באזכרה של נופלים. יש לי הערה למדינה שהיא חייבת להכיר בהרוגי הפיגועים הפליליים האלה. זה לא עניין של כסף אלא של הכרה. צריך לחוקק חוק שיסדר את המעמד של אנשים שקמו בבוקר ומצאו את מותם במלחמת עבריינים".
"מעלה את הזיכרונות"
נאני מגד, דודתו של נפתלי מגד מאשדוד, אמרה ל-ynet כי נודע לה על המעצר אתמול, כשצפתה בטלוויזיה. "אנחנו חיים במדינה שיודעת הרבה אסונות. אבל זה כאב שאי-אפשר לשכוח בחיים. זה מעלה את הזיכרונות".
לדבריה, "מי שעשה את זה אלה אנשים שלא רואים אף אחד ממטר, והגיע הזמן שבאמת יקבלו את מה שמגיע להם לפחות כדי שעוד אנשים לא ייפגעו". נאני סיפרה כיצד התמודדו הוריו של מגד עם האסון: "הקימו כיכר ובית כנסת על שמו, זה כנראה מנחם אותם. הם עושים המון לזכרו. עוזרים לזולת, לאנשים שזקוקים, והכול בשם נפתלי. זה מה שמחזק אותם ועושה להם טוב". אך לדבריה "האם כואבת מאוד, כל הבית מלא בתמונות ובזיכרונות שלו. כל רגע שאנחנו שם היא שמה קלטת וצופה בבר מצווה. אין אירוע ואין שמחה שלא מלווה בבכי, כי חסר מישהו".
היא הביעה תקווה שהמעצר והחשבון המשפטי עם מבצעי הפיגוע "יסגור להם מעגל", ומצד שני תהתה, "מה זה יעזור? אולי זה יעזור לאחרים שמשתוללים, אולי זה ימנע מחפים מפשע להיפגע". לדבריה, הוריו של מגד ובני משפחתו הקרובה "הם אנשים שורדים. כל אחד ממשיך לחיות. יש להם עוד ילדים, נכדים. שאף לא יידע אובדן כזה. ההורים מנסים לשרוד. זה נושא כאוב, לא משנה כמה ימים עברו. בכל אירוע מרגישים את חסרונו. הוא היה ילד שמח ואהוב על כולם".
הפיגוע הפלילי שהחריד את מרכז תל אביב הוגדר על ידי מפכ"ל המשטרה דאז, רב ניצב שלמה אהרונישקי, "'מלון פארק' של משטרת ישראל. 'מלון פארק' היה נקודת מפנה במאבק בטרור ואני רואה באירוע של היום נקודת מפנה בהתמודדות של משטרת ישראל בפשיעה החמורה של ארגוני הפשע".
האירוע התרחש אמנם על רקע פלילי, אך המראות היו בדיוק כמו אחרי פיגוע טרור: נזק אדיר נגרם למבנים בסביבה, מרפסות קרסו, חלונות התנפצו, ואנשי זק"א עסקו שוב במלאכת הקודש של איתור שרידי ההרוגים וזיהויים.
הפיצוץ אירע בין חנות של חלפן כספים לבין שיפודי "השובבים". מטען חבלה גדול הוטמן ככל הנראה בקומה שנייה של אחד הבניינים הסמוכים. עובדים בבית הקפה "לה-סנטרל" הסמוך למקום סיפרו שנשמע פיצוץ אדיר, אולם את מקורו הם התקשו לזהות. "שמעתי פיצוץ חזק", אמר עד ראייה. "רצתי למקום וראיתי כמה פצועים שוכבים על הקרקע. הפיצוץ אירע מחוץ למבנה. שמעתי מישהו צועק שהוא ראה את רוזנשטיין בורח מהמקום".
לפנייה לכתב/ת 
