האם הסינים וההודים יצילו את המשרות שלנו?
הטכנולוגיה עלולה להפוך למובטלים מיליוני מורים, עורכי דין ורופאים. האם הישועה תבוא דווקא מהמדינות המתפתחות שעדיין זקוקות למומחים ויועצים? הכירו את החוקר שמצייר עתיד קודר למעמד הביניים במערב
בטורים האחרונים אני מציג ספר מרתק. הספר "Does Capitalism Have a Future" מאגד בתוכו חמישה מאמרים של סוציולוגים, כלכלנים ופילוסופים של כלכלה. הנושא המאחד הוא שאלת העתיד של המשטר הקפיטליסטי.
טורים קודמים של ד"ר אושי הם קראוס
האם הקפיטליזם מקרטע לקראת מותו? ואם כן, למה? ואם כן, מה יהיה אחר כך? ועוד ועוד שאלות.
בטור הקודם התחלתי להציג את הטקסט של החוקר רנדל קולינס (RANDALL COLLINS). קולינס מתמקד באנשי הצוארון הלבן של המעמד הבינוני. האנשים שמתפרנסים ממתן שירותים. מורים ומרצים, פקידים, רופאים, מתכנתים, עורכי דין ורואי חשבון.
וקולינס טוען שהם הולכים לקראת עתיד שבו לא תהיה להם עבודה. טכנולוגיית האינטרנט, העיבוד הדיגיטלי, תקשורת הנתונים והבינה המלאכותית – כל אלה ייתרו אותם. תוכנות יחליפו ומחליפות פקידי בנק, רואי חשבון, מנהלי חשבונות, רופאים ומרצים.
בטור הקודם אמרנו לקולינס שאנחנו דווקא אופטימיים; גם בעבר התקדמה הטכנולוגיה. גם בעבר חששו מאבטלה המונית, אבל החששות התבדו. הטכנולוגיה יצרה משרות חדשות.
הנה, הדגמנו לקולינס בשתי מילים: בוא נדבר על חמישים פועלים במאה ה-19, שעובדים ידנית. המכונה החליפה אותם. נדרשו בסך הכל עשרה כדי להפעיל אותה. אבל שוק העבודה הקפיטליסטי הסתגל והתפתח.
למה אתה דואג, אנחנו שואלים, הרי נוצר מימד נוסף של עבודות; עבודות שירות. מישהו צריך להכשיר פועלים להפעיל מכונה? ברור! מישהו צריך ללמד אותם לקרוא? (הרי זה הכרחי פתאום) ועוד ועוד. למה שזה לא יקרה גם עכשיו?
קולינס, ככה ראינו בטור הקודם, לא מקבל את התפישה הזו. הוא טוען שהפעם זה שונה. משרות אובדות בקצב אדיר וכמות המשרות החדשות לא מספיקה.
אל תהיה פסימי
אל תהייה כל כך פסימי, אנחנו אומרים לקולינס. עדיין זקוקים לנו. יש לו מעט מקומות בעולם שעוד רחוקים מהשלב הכלכלי שבו המערב נמצא.
אנחנו מתכוונים ליכולת שלנו, אנשי המערב, להמשיך ולשרוד בתוך המערכת הקפיטליסטית באמצעות הפער הכלכלי שקיים בין המדינות שלנו לבין מדינות שנקראו פעם "מדינות עולם שלישי". בואו נסביר.
יש עוד כל כך הרבה מקומות לא מפותחים, אנחנו אומרים לקולינס. יש פוטנציאל אדיר לשווקים חדשים. הסיפור הקפיטליסטי רחוק מסיום. תחשוב על אפריקה, נגיד לו, תחשוב כמה דברים אנחנו יכולים לייצר עבור האפריקאים, למכור להם ולהרוויח. אנחנו יכולים למכור ידע, טכנולוגיות וגם מוצרים שפותחו בישראל. אנחנו יכולים לשלוח מורים ויועצים, להכשיר, לתכנן ועוד ועוד. המקומות האלה - אפריקה, סין והודו - הולכים ומתפתחים כלכלית ואנחנו מתגלגלים הלאה; מייצרים ומתפרנסים.
נכון, קולינס עונה לנו, אבל שימו לב הוא אומר, השווקים ה"נמוכים" האלה, השווקים הלא מפותחים הולכים ומתפתחים. בינתיים אנחנו מתפרנסים מהפרשי הגובה הכלכלי בינינו לבין השווקים האלה, אבל הם הולכים ומתקדמים. בקרוב, כדור הארץ יהפוך לשטוח מבחינה כלכלית. השווקים בחו"ל, אלה שהיו תאבי חידושים ופיתוח בשנים האחרונות, יגיעו למצוי ולנו לא יהיה מה למכור להם.
על הודים וסינים שעובדים במקומנו
בעצם, קולינס ממשיך, אנחנו מרגישים את הצמיחה של השווקים האלה כבר עכשיו. המהפכה הדיגיטלית, זאת שמאפשרת להעביר קבצים בשניות ובחינם ממקום למקום בעולם, מרעה את כוח המיקוח של רבים מאיתנו; עובדי הצווארון הלבן.
מאות חברות תוכנה בעולם מעסיקות מתכנתים בהודו. למה לשלם אלפי דולרים בחודש למהנדס מקומי אם אפשר לשלם סכומים זעומים ולקבל מתכנתים מבריקים בהודו? מדוע לשלם לרופא שמתמחה בבחינת צילומי MRI אלפי דולרים? הרי אפשר לשלוח את הצילומים בשניות לבתי חולים בהודו ולקבל שירות מרופאים מבריקים במחיר זעום.
בקיצור, קולינס אומר, גם אם אנחנו מצליחים עדיין להתגלגל, המצב הולך ונעשה רע עבורנו. כוח המיקוח שלנו כעובדים - קולינס יגיד - יורד מאוד. פתאום מקום המגורים לא רלבנטי ולנו צצים מליוני מתחרים פוטנציאליים. גם אם יש לנו עבודה, נקבל עבודה שכר נמוך יותר.
המשחק משתנה
אבל מעניינים במיוחד הם מודלים חדשים שנוצרים בעקבות מהפכת המידע. בואו נדבר על שי רשף. האיש הזה הפך את "קידום" (פסיכומטרי) לאימפריה ואז קפץ הלאה לעולמות מרתקים אחרים. הוא הקים מיזם שנקרא "אוניברסיטת ההמונים" (UNIVERSITY OF THE PEOPLE). האוניברסיטה הזו פועלת רק בעולם האינטרנטי ופתוחה תמורת שכר לימוד זעום לכל אזרחי אפריקה ויתר המדינות הלא מפותחות.
האוניברסיטה מתבססת על מרצים מתנדבים ולא חסרים כאלה. מרצים מאוניברסיטאות היוקרה בארצות הברית מעבירים שם קורסים. אז מה זה אומר? ואיך זה קשור לנושא שלנו?
ובכן, עשרות אלפי אפריקאים (למשל) שלא היו יכולים לחלום על השכלה אקדמית, יכולים לרכוש אותה בארצות המגורים שלהם. הם לומדים מפי מרצים מצטיינים ומתפתחים אינטלקטואלית ורגשית כמו כל סטודנט בעולם.
בינתיים, מרצים באקדמיות באפריקה עלולים להפוך למיותרים ומובטלים, אבל מצד שני, יזמים בארצות הברית ימצאו לא מעט רואי חשבון משכילים באפריקה שאליהם יוכלו אזרחים אמריקאיים לשלוח עבודות בזול.
זה טוב או רע?
אז כל זה אמור לשמח אותנו או לא? זה טוב או רע? קולינס יגיד לנו שאנשי מעמד הצווארון הלבן חיים על זמן שאול. מתישהו הסיפור שלהם עומד להסתיים. איך יראה אז העולם? שאלה טובה.
ובינתיים? בינתיים קופצים על הקרון, בדקות האחרונות, עוד כמה מיליוני אנשי עולם שלישי, מצטרפים למעמד הביניים הזה והופכים אותו לפחות רווחי עבורינו; אנשי המערב. נמשיך בשבוע הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים להאזין לתכנית הרדיו שלי "הויקיפדים – בעקבות הזהב הדיגיטלי " המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
