פלסטינים יפונו משטח שקנו מנוכלים במז' י-ם

משפחות קנו קרקע בכפר עקב, עם או בלי לדעת שה"מוכרים" השיגו הערת אזהרה במרמה. בעלי השטח היהודים פנו לביהמ"ש, שחייב אותם להתפנות

עו"ד גלית יוסף עוזפורסם: 25.05.15 , 08:33

אחרי 13 שנה הגיעה לסיומה פרשת קרקעות שנמכרו במרמה בכפר עקב שבמזרח ירושלים: כמה משפחות פלסטיניות שרכשו את השטח מנוכלים ייאלצו להרוס את הבתים שבנו עליו ולהתפנות, אחרי שבית משפט השלום בעיר קבע שהוא שייך לבעליו היהודים, שנפלו קורבן לתרמית בתחילת העשור הקודם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתחילת 2001 השיגו שני נוכלים רישום במרמה של הערת אזהרה על זכויותיהם של בעלי מקרקעין מוסדרים, הנמצאים סמוך לכפר עקב. תוך זמן קצר התרמית התגלתה, והשניים הורשעו בגין המעשה. באוקטובר אותה שנה בוטלה ההערה, אך ב-2002 הצליחו הנוכלים בכל זאת למכור את הקרקע לכמה משפחות – הנתבעים בפרשה זו – שהחלו לבנות בתים במקום ועברו להתגורר בהם.

עוקץ

כך פעלה מלכודת הנדל"ן לצרפתים בנתניה

עו"ד תמיר סולומון

מתווך הדירות ניסים פיטוסי נהג להציג דירות ריקות ללקוחות פוטנציאלים מצרפת. אלא שהדירות כלל לא עמדו למכירה. הוא נשלח ל-3.5 שנות מאסר

כך פעלה מלכודת הנדל"ן לצרפתים בנתניה

הבעלים החוקיים של הנכס, שהיו קורבנות המרמה, פנו לבית משפט השלום בירושלים, בבקשה לסילוק הדיירים החדשים והריסת המבנים שהקימו ללא רישום כלשהו. לטענתם, הנתבעים רקחו קנוניה עם הנוכלים המורשעים כדי להשתלט על שטח לא שלהם.

בנוסף הם ציינו כי המקרקעין הוסדרו כדין בלשכת הרישום, ומכאן שעל מנת להשלים את עסקת הרכישה, היה על הנתבעים לבדוק את רישומם.

המשפחות שרכשו את השטח טענו מנגד שפעלו בתום לב. לדבריהן, הן הסתמכו על המסמכים שהציגו בפניהם הנוכלים, ולפי חוק המקרקעין, רכישה המוסדרת בהסתמך על רישום שגוי לא שוללת את זכותם של הרוכשים. הם הוסיפו שבכל מקרה יש להם זכות לרכוש את הקרקע מהתובעים, מאחר שהם הקימו עליה מבנים, שערכם אף עולה על ערך המקרקעין.

לא בדקו את הרישום

השופט אלעזר נחלון דחה את טענת הנתבעים שלפיה רכשו את המקרקעין בהסתמך על רישום שגוי. הוא קבע כי אמנם במשך כמה חודשים ב-2001 הרישום היה שגוי, אך במועד העסקה (2002) הוא כבר תוקן. אילו הנתבעים היו שוכרים עורך דין שייצג אותם בעסקה, הסביר השופט, זה היה בודק את מצב הזכויות במקרקעין, והעסקה לא הייתה מתבצעת.

בנוסף, דחה השופט החלון את טענת הנתבעים בדבר זכותם לרכוש את המקרקעין עקב הבנייה שביצעו במקום, והבהיר כי טענה זו שגויה מיסודה, שכן היא חלה על מקרקעין מוסדרים בלבד.

הוא קבע שהנתבעים הסיגו את גבולם של התובעים והורה להם להרוס את הבתים ולהתפנות על מנת להחזיר את המקרקעין למצב שבו היו טרם בנייתם. על הנתבעים נפסק לשלם הוצאות משפט בסך 4,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 45 אלף שקל.

עם זאת ציין השופט נחלון כי יש להתחשב בתוצאה הלא פשוטה עבור הנתבעים, והביע תקווה כי הצדדים יגיעו להסכמה שתאפשר את המשך שהותם במקום, תוך מתן פיצוי הולם לתובעים.