הידעתם? כך אפשר לעשן בזמן העבודה
אם בעבר כל משרד בארץ היה אפוף עשן סיגריות - מזה שנים נדרשים המעשנים לצאת אל מחוץ למבנה, דבר שעלול לגזול לא מעט זמן. אילו פתרונות יכולים לחסוך בזמן זה, ומה זכויות העובדים בנושא?
החסרונות של העישון רבים ומגוונים. בימים הקרובים כולם ישמעו על הנזק הבלתי הפיך שעישון של כל סיגריה מסב למעשן. עם זאת, עובדות החיים הפשוטות מראות שלמרות הנזקים יש עדיין לא מעט אנשים שמעשנים.
- נחנקים מהעישון במשרד? אין מי שיציל אתכם
- עישון בעבודה: כמה זה עולה למעסיק?
- גמילה מעישון ועוד: הטבות לעובדים בעולם
אם בעבר כל משרד בארץ היה אפוף עשן סיגריות - מזה שנים נדרשים המעשנים לצאת אל מחוץ למבנה, דבר שעלול לגזול לא מעט זמן. לקראת היום הבינלאומי נגד עישון, שיצוין מחר (א'), החלטנו לבדוק מה העלויות של עובד מעשן ממוצע למקום העבודה בשל ההפסקות התכופות, אילו פתרונות יכולים המעסיקים להציע כדי לחסוך חלק מהזמן שנדרש להפסקת הסיגריה, ומה הזכויות והחובות בכל הקשור לעישון בעבודה. הממצאים לפניכם:
חדרי עישון ניידים ומרפסות
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון אוסר על עישון במקומות עבודה, למעט אם הוקצה לכך חדר עישון ייעודי. בפועל, ברוב מקומות העבודה אין חדרים כאלו והעובדים המעשנים נוהגים לצאת בדרך כלל פיזית אל מחוץ למבנה. דבר זה כרוך מן הסתם בתוספת לאובדן זמן העבודה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבנייני משרדים רבי קומות.
עם זאת, יש חברות ומעסיקים שמחפשים אחר פתרונות לעובדים, שגם מאפשרים לחסוך בזמן הנדרש לעישון. בחברת פיתוח המשחקים 7 Elements studios למשל, בחרו למקם את המשרדים במבנה עם מרפסות ברחוב לילינבלום בתל אביב. "באופן אישי אני לא מעשן ולא בעד עישון, אבל אני לא נכנס לאנשים לתוך החיים", מסביר מנכ"ל החברה, שחר סורק. "אם אדם רוצה לקחת הפסקה קצרה של 5 דקות כדי להתאוורר ולחזור - אני חושב שזה משרת את המטרה של הארגון כולו".
החברה, שהוקמה לפני כשנה וחצי, מעסיקה 38 עובדים. "זו סביבה מאוד אינטנסיבית", הוא מספר. "בשונה מתעשיית לאו-טק או עובדים על פי שעה - אנחנו עובדים עם מכבש לחצים מסוג שונה ויש מקום ליותר גמישות. הייתי רוצה שהעובדים יתפקדו באופן אופטימאלי ואי אפשר להגיד לאנשים יצירתיים לא לעשות את הדבר הספציפי הזה".
סורק מספר כי עצם קיומן של מרפסות במבנה היווה שיקול כבר בעת בחירת המשרדים. "אין ספק שזה שהיו כמה מעשנים בצוות המקורי תרם לכך, אבל יש עוד יתרונות שכן זה מקום מאוורר, שמאפשר גם למי שלא מעשן לצאת לרגע מסביבת העבודה. זה סידור שעובד טוב, מכיוון שיש שתי מרפסות ואפשר להסתדר ולהתחשב".
פתרון אחר אפשר למצוא כיום בנתב"ג - שם מוקמו עמדות עישון ניידות לשימוש העובדים של החברה השוודית קלין איר (QleanAir). "אנחנו מאפשרים למעשנים לעשן במקום נוח ונעים, אך נלחמים בעשן הסיגריה על ידי מערכת יניקה ומערכת פילטרים מיוחדת מובנת בתוך העמדה שמסננת לחלוטין את עשן הסיגריה מריח וחלקיקים מסוכנים, מבלי להפריע לציבור הלא מעשנים", מסביר סמנכ"ל השיווק מתן יוספסברג.
יוספסברג מוסיף כי מדובר בהחלטה שמטרתה להביא תועלת גם לעובדים וגם לחברה: "עובד שרוצה סיגריה ימצא את דרכו אליה. בלי קשר לחוק כזה או אחר. אנחנו למעשה יוצרים מצב שהמעסיק מראה לעובד שהוא מקשיב לצרכיו ומנסה לתת לו את הפתרון הטוב ביותר. לרוב, העובד המעשן יתגמל בתמורה את המעביד בחזרה על היחס הזה".
כמה זה עולה למעסיק?
בניסיון לאמוד עלות ההפסקות שנוטל עובד ממוצע עבור מקום העבודה, ערכה לפני שנתיים חברת "עוקץ מערכות" סקר מקיף. הממצאים הראו, כי עובד מעשן נוטל בממוצע ביום עבודה כ-4 הפסקות לצורכי עישון, שכל אחת מהן אורכת כ-10 דקות. בסיכום כולל מדובר ב-40 דקות במשמרת, 12.6 שעות בחודש וכ-151 שעות בשנה.
בסקר השתתפו 871 עובדים שהחתימו כרטיס בכל פעם שנטלו הפסקת עישון. תחשיב עדכני שערכו בחברה לבחינת עלות ההפסקות הללו, מעלה כי אלו עלולות להגיע לסכום של כ-9,148 שקל בשנה. תחשיב זה מתבסס על השכר הממוצע כיום במשק - 9,378 לחודש נכון לפברואר. לאחר חילוק סכום זה במספר שעות העבודה הממוצע במשק - 186, מקבלים 50.4 שקל לשעה - ו-60.5 שקל כולל הפרשות סוציאליות של המעסיק.
עם זאת, יש לקחת את העלויות הללו בעירבון מוגבל - ראשית משום שהחישוב לוקח בחשבון שהעובד מנצל את זמן הפסקת הסיגריה לפעולות נוספות כמו שיחות טלפון שחלקן קשורות עבודה, הליכה לנוחיות או הכנת קפה. בנוסף, ההפסקות הללו עשויות להתקזז עם ההפסקה שמגיעה לעובדים הזכאים לכך במהלך יום העבודה.
אפשר לאסור על עובדים לעשן?
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים אוסר כאמור לעשן במקומות העבודה וכן בחדרי מדרגות ובמבואות. המעסיק נדרש לתלות שלטים האוסרים על עישון בתחומי העבודה ויכול שלא לאפשר כלל עישון במקום. באפשרותו להקצות חדר נפרד לעישון, אך בתנאי שהתייעץ בנושא לפני כן עם העובדים, שהתקין בחדר אמצעי אוורור תקינים ושווידא שהעישון בחדר זה אינו גורם למטרד לעובדים אחרים.
עו"ד ארז פרידמן, סמנכ"ל חטיבת השכר בחברת פתרונות אפקטיביים, שעוסקת בבקרה והפחתת עלויות לחברות, מסביר כי הזמן היחיד שבו עובדים יכולים לעשן במהלך העבודה הוא במהלך ההפסקה המגיעה להם על פי חוק - זאת אלא אם סיכם עם המעסיק על זמני הפסקות שונים.
"חוק שעות עבודה מנוחה קובע כי עובד שמועסק במקום העבודה 5 ימים בשבוע במשך יום עבודה מלא של 9 שעות - זכאי ל-45 דקות של הפסקה, מתוכן הפסקה בת 30 דקות רצופות. החוק אינו מגדיר אילו פעולות מותר לעשות במסגרת ההפסקה ולפיכך העובד יכול לעשן במהלכה במקומות המותרים לכך".
האם המעסיק יכול לאסור על העובד לעשן בהפסקה?
"המעביד אינו יכול לקבוע החלטה שרירותית בעניין, למעט במקרה של נותן שירות פרונטלי, שריח הסיגריות יכול להפריע ללקוחות ולפגוע באפשרות של העובד לבצע באופן מיטבי את עבודתו".
האם מעסיק יכול להחליט שהוא לא מקבל לעבודה עובדים מעשנים?
"אין לכך תשובה חד משמעית שכן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו מתייחס להפליה על רקע עישון, אולם קביעת תנאי סף שכזה סותרת את רוח החוק, לבטח כאשר מדובר על נותן שירות שאינו נמצא במגע ישיר ופרונטלי עם לקוחות.
"לפיכך, מעסיק שמעוניין לשמור על סביבת עבודה נקייה ממעשנים צריך להבהיר כבר במהלך ראיון העבודה כי יש כללים ברורים לגבי המדיניות בנושא העישון - בין אם העובדים לא רשאים בכלל לעשן במהלך יום העבודה, ובין אם קיים היתר לצאת להפסקות עישון - תוך קביעת מספר מדויק של ההפסקות המאושרות".
האחריות של המעסיק
אף שהחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים חל על מקומות עבודה פרטיים ואוסר עישון בתחומי המשרד, בדיקה שערכנו לפני חודשים ספורים העלתה כי הרשויות המקומיות לא ממהרות לשלוח פקחים לאכוף תלונות בנושא. כתוצאה, האחריות לנקיטת פעולה נגד עובד סורר המעשן בתחומי המשרד מוטלת בעיקר על כתפי המעסיק.
לטענת עו"ד מיכל פינברג-דורון, שותפה במשרד עו"ד נ.פינברג ושות', במקרה שבו אחד העובדים מפרים את החוק - והמעסיק לא פועל לטפל בתלונות של עובדים בנושא, הוא חשוף לאחריות פלילית הכוללת קנסות כספיים וכן לתביעות פיצויים מצד עובדים. בנוסף, עובדים שנפגעים מעישון יכולים גם להתפטר "בדין מפוטר" ולקבל פיצויים כאילו פוטרו.
פרידמן מציין כי כאשר קיימת חברת ניהול למבנה שבו ממקום העסק - האחריות מוטלת גם עליה. "אם מדובר על מבנה שמפוקח על ידי חברת ניהול, חלה עליה החובה לדאוג כי לא יוצבו מאפרות וכן שהעובדים לא ישתמשו במאפרות מאולתרות. לצורך כך עליה לתלות שלטים ולפקח באופן אקטיבי. אחרת היא יכולה לספוג קנס בסכום של עד 75,300 שקל, ללא צורך להוכיח כי נגרם נזק בפועל".
עורכת הדין מירב אפרים, לשעבר יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי וכיום מומחית למימוש זכויות רפואיות ותביעות מול המוסד לביטוח לאומי, מסבירה כי עובדים שחלו בעקבות עישון פסיבי במקום העבודה, יכולים להגיש תביעה בנושא לביטוח הלאומי, גם אם הדבר אירע טרם כניסת החוק לתוקף. במסגרת זו הם יידרשו להוכיח כי שהו בסביבת עבודה בה עישנו באופן תדיר ולהוכיח באמצעות רופא מומחה כי קיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה הם סובלים לבין חשיפתם לעישון.
"חלופה נוספת היא לתבוע את המעסיק על פי פקודת הנזיקין, שכן חובתו היא לספק לעובד סביבת עבודה במסגרתה לא ייחשף לחומרים רעילים הנפלטים מעשן הסיגריה ופוגעים בבריאותו", מוסיפה אפרים, "הפרת חובה על ידי המעסיק עשויה לחייב אותו בתשלום פיצוי לעובד בגין הנזקים שנגרמו לו עקב העישון הכפוי".
לפנייה לכתב/ת 
