תפסיקו להיות חברים של הילדים שלכם

הורות היא המקצוע המאתגר, הקשה, המכאיב, ובעיקר כפוי הטובה ביותר שיש. לא משנה מה נעשה עבורם, כמה נשתדל, נשקיע, נתאמץ, ניתן להם מכל הלב, הם תמיד יבואו אלינו בטענות. אין מה לעשות, לעולם יהיה משהו שלא ימצא חן בעיניהם. רציתם ילדים? תהיו מוכנים לכך. זה מה שתקבלו.

הכתבות האחרונות בסידרה:

די להתבכיין: כך תקחו אחריות על מצבכם הכלכלי

טעם החיים: בלי חשבון - לעשות רק מה שבא לי

למה אנחנו מפחדים להיות מאושרים?

תפקידו של ההורה אינו לשמח את ילדיו, לא לתת להם את כל מה שהם רוצים, לא להתרפס בפניהם, לא לכרכר סביבם ואפילו לא לגרום להם להיות מרוצים ממנו. ממש לא.

זה נעים, כמובן, לחיות בתוך משפחה שמחה, אוהבת ומלוכדת. אבל בכל משפחה יש ויכוחים ולא על כל דבר מסכימים. רק צריך לזכור דבר אחד: אתם אלה שמחליטים. הכוח בידיכם, ועליכם לדעת כיצד להשתמש בו בתבונה. לפעמים זה לא יהיה נעים. אבל אין ברירה, האחריות היא עליכם, ועליכם בלבד.

מהי אחריות הורית?

"אחריות הורית" הוא מושג שנולד בדור שלנו, דור ההורים המבולבלים. אלה שמתקשים להבחין היכן עובר הגבול בין הורה מחבק ואוהב להורה חלש ונתון למרמס.

הדור שלנו הוא גם דור האשמה וההלקאה העצמית. אנחנו עובדים שעות רבות, מגיעים מאוחר הביתה ומנסים לפצות אותם על ה"הזנחה", במתנות, בכסף ובשעות טלוויזיה. אבל מי שפועל מתוך אשמה אינו פועל מתוך אחריות. במקום שיש אחריות אין אשמה, ומי שמרגיש אשם נתפס בעיני ילדיו כחלש, ומי שנתפס כחלש ינצלו אותו, ידרכו עליו, לא ייתנו לו כבוד או הערכה. אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

האחריות המוטלת עלינו כבדה. עלינו לדאוג לכל מחסורם, הפיזי והרגשי. עלינו לדאוג לחינוך שלהם, לבריאות, למזון, לביגוד, לקורת גג מעל ראשם. לשם כך, עלינו, למשל, לשלוף אותם מהמסכים שהורסים את חייהם - מהטלוויזיה, מהמחשב, מהאייפון, או מהטאבלט.

עלינו להעניק להם אוכל בריא, מגוון, להתעקש על פירות וירקות, ולא להעלים עין מהג'אנק פוד ומהשתייה התוססת רבת הסוכרים. עלינו לדאוג לכך, גם אם יתרגזו, שילכו לישון בשעה ההולמת את גילם ואת הצרכים של גופם המתפתח.

הצילו אותם מעצמם

הורה שלוקח את ילדיו הצעירים לצפות במשחקי כדורסל שמסתיימים קרוב ל-11 בלילה, אינו גזעי וגם לא "קול", הוא חסר אחריות. הורה שמאפשר לילדיו לצפות בגידופים של "האח הגדול" או בסדרות טלוויזיה שיש בהן עירום ויחסי מין, הוא חסר אחריות. הורה שנותן לילדיו להסתובב בחוץ עד אמצע הלילה מבלי לוודא שאינם שותים או מעשנים, הוא חסר אחריות.

כדי להציל אותם מעצמם, נדרשת לפעמים התערבות הורית. והתערבות הורית אינה תמיד נעימה, אבל פעמים רבות היא פשוט הכרחית. למרבה הצער, הורים רבים מתבלבלים בין הרצון להעניק להם חופש ועצמאות לבין להפקיר אותם לגורלם.

הורים שלא מבררים בדיוק מה קורה לילדיהם בית הספר, האם הם בודדים, הם האם נפגעי אלימות או נתונים להצקות, האם הם מכינים שיעורים, האם הם מתכווננים למבחנים, האם הם מגיעים בזמן, הם חסרי אחריות. הם מועלים בתפקיד כפוי הטובה שנטלו לעצמם. תפקיד קשה, לא פשוט, כמעט לכל החיים.

להיות הורה אחראי משמעו מצד אחד, לשוחח, להקשיב, להסביר, לנמק ולמצוא נתיב לליבם, אך מצד שני, גם לדעת מתי לשים תמרור עצור, מתי לומר לא, מתי להתנגד, אפילו להתנגש, או לבקר כשצריך. מה לעשות, אלה החיים.

אם אנחנו רוצים שיהיו להם חיים טובים, עלינו לעשות הכל, כולל הכל, גם דברים שהם ממש לא יאהבו, כדי שיעברו את גיל ההתבגרות עם מינימום נזקים. עלינו להראות להם שאנחנו בני ברית, שאפשר לסמוך עלינו, שאנחנו העוגן, הבית, המקום הכי בטוח עבורם תמיד, בכל מצב, בכל משבר. אבל עלינו לשוב ולהבהיר להם שאנחנו לא החברים שלהם, אנחנו ההורים שלהם.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת