בעלי פרטנר על החרם: איומים לא ירתיעו אותי
אורנג' לא פרטנרים: המנכ"ל הצרפתי היה רוצה לצאת "מחר בבוקר" מישראל. חיים סבן, שניצב בראש המאבק נגד תנועת החרם, מגיב: "גאה להיות בעל השליטה בפרטנר". עצומה ברשת: להתנתק מאורנג'
מנכ"ל אורנג' העולמית היה רוצה לצאת "מחר" מישראל ומכנה זאת "עסקה רעה מאוד". הישראלים כבר מעוניינים להחרים את חברת פרטנר, שמחזיקה בזכויות על השם בישראל. יותר מ-100 איש כבר הצטרפו לקבוצת פייסבוק "מתנתקים מאורנג'", שנפתחה זמן קצר לאחר חשיפת דברי המנכ"ל, התומך למעשה בתנועת החרם נגד ישראל.
במסיבת עיתונאים בקהיר אמר המנכ"ל סטפן רישאר כי החברה הייתה מעוניינת להסיר את שמה מהמותג הישראלי כמה שיותר מהר, אך לדבריו המהלך ייקח זמן: "אני הייתי מוכן לוותר על פרטנר כבר בבוקר, אבל אני רוצה להבטיח שאין סיכונים משפטיים העומדים בפני אורנג'. אני רוצה לסיים את זה, אבל אני לא רוצה לחשוף את אורנג' לרמה של סיכון וקנסות שיוכלו ממש להשפיע על החברה".
בימים האחרונים החל קמפיין במצרים נגד חברת אורנג' בשל שיתוף הפעולה שלה עם ישראל "בכל שטחי פלסטין, ובין השאר בהתנחלויות". בנוסף טענו בקמפיין כי אורנג' תומכת ביחידות של צה"ל. "אני יודע שזה נושא רגיש כאן במצרים, אבל לא רק במצרים", אמר רישאר. "אנחנו רוצים להיות שותפי אמת של כל מדינות ערב".
לדברי המנכ"ל, הרווחים מהחוזה עם פרטנר נמוכים מאוד ביחס לגודלה של אורנג': "האינטרס שלנו הוא בהחלט לא כלכלי. אם לוקחים בחשבון את הסכומים הללו בצד אחד, ובצד השני את הזמן שצריך להסביר את זה, או למצוא פתרון, ואת ההשלכות שעלינו לנהל כאן וגם בצרפת, תאמינו לי - זו עסקה רעה מאוד".
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי כתבה למנכ"ל אורנג' רשאר ודרשה ממנו "להבהיר את הנושא בהקדם האפשרי. אני מבקשת ממך להימנע מלקחת חלק בתעשיית השקרים המכוונת שפוגעת בישראל בצורה לא הוגנת ומצפה לתגובה שלך". שר הכלכלה אריה דרעי הגיב אף הוא לדברים: "אני מגנה מכול וכול את דברי מנכ"ל אורנג'. בדרך של חרמות לא יצליחו לכפות על ישראל שום דבר והדרך היא רק בהידברות ובמו"מ. אני מתכוון לפנות למנכ"ל פרטנר ולראשי החברה ולהציע להם כל סיוע כדי להתמודד עם כוונות החרם של אורנג' העולמית".
דו"ח: הסטודנטים בבריטניה אדישים לפעילות ה-BDS
שלשום (יום ג'), בעקבות החלטת ארגון הגג של הסטודנטים בבריטניה להצטרף לתנועת החרם, הודיע ארגון הגג של האוניברסיטאות בממלכה כי הוא מתנגד בחריפות לכל חרם אקדמי על אוניברסיטאות ישראליות. כעת מתברר כי הסטודנטים עצמם אדישים לפעילות של ה-BDS.
בדו"ח פנימי של שגרירות ישראל בבריטניה, שחובר בסוף השבוע האחרון לסיכום פעילות ה-BDS בקמפוסים ברחבי הממלכה המאוחדת, נכתב כי "בשנה האחרונה העבירו 17 אגודות סטודנטים שונות ברחבי בריטניה החלטות BDS שונות. ואולם, למרות הפעילות באגודות והאווירה הכללית השלילית כלפי ישראל ברחבי הקמפוסים, ציבור הסטודנטים הכללי אדיש לפעילות ה-BDS, אינו עוסק בה ובכלל מתנגד לה כשיטה לשינוי".
מוקדי החרם נגד ישראל: לחצו על התמונה
לפי הדו"ח, שאותו חיבר הדיפלומט איסמעיל חאלדי, יועץ לענייני חברה אזרחית שאחראי על המאבק בחרם נגד ישראל בשגרירות, "מאחורי היוזמות קבוצות קטנות פרו-פלסטיניות, שחוברות יחד לארגוני שמאל. אין כיום בבריטניה ולו מוסד אקדמי אחד שתומך בחרם מכל סוג שהוא נגד ישראל. לא כתמיכה בתנועת ה-BDS ולא בחרם נגד מוסד או אקדמי בודד בישראל".
הדו"ח חובר ערב ההחלטה שקיבל איגוד הסטודנטים הארצי, אך חאלדי כבר צפה שהחלטת החרם תעבור גם שם. חאלדי מסביר את ממדי תופעת ה-BDS, שהתמקדה בשנה האחרונה בעיקר בהחלטות באגודות הסטודנטים, תוך שימוש במשאלים בקרב כל הסטודנטים. יוצא דופן היה המשאל באוניברסיטת SOAS, שבו השתתפו גם חברי סגל אקדמי ועובדי מנהלה.
מאחורי היוזמה באיגוד הסטודנטים הארצי עמדת אגודת הסטודנטים "המיעוטים השחורים והאתניים" יחד עם אגודות פרו-פלסטיניות. בדו"ח מדגיש חאלדי כי לפי החוק האגודות מנועות מיישום קמפיינים להחרים את ישראל או "מוצרים" ישראליים, כיוון שזה נחשב אפליה האסורה בחוק.
שגרירות ישראל, ביחד עם ארגוני הקהילה היהודית ובשיתוף ארגון הסטודנטים היהודיים, מנהלת פעילות "לובי" מול אגודות הסטודנטים, נגד אימוץ מדיניות חרם. כיום ראשי אגודות הסטודנטים נזהרים יותר מהשלכות ההצעות ל-BDS ופונים ליועץ משפטי לגבי כל הצעה. אף על פי שפעילות ה-BDS התמקדה ברמה הסטודנטיאלית, התקיימה לצדה גם פעילות של אנשי סגל וכן השתתפות פעילה של אנשי אקדמיה באירועים וכנסים שונים.
לפנייה לכתב/ת 
