עונת הקייטנות בפתח: האם הילדים מבוטחים?
פציעות בקייטנה הן לא מחזה נדיר, ולא פעם הורים אינם יודעים כיצד עליהם לפעול במקרים של פגיעה ונזק לילדיהם. מה מכסה פוליסת תאונות אישיות, אילו פוליסות על מפעילי הקייטנה לרכוש ואת מי תובעים במקרה ביטוחי? מדריך
החופש הגדול בפתח והרישום לקייטנות מסתיים בימים אלו. מדי שנה משתתפים מאות אלפי ילדים בקייטנות השונות ברחבי הארץ, חלקן פרטיות וחלקן מופעלות על ידי הרשויות השונות.
- שופטת לאלמנה: שלמי 75 אלף שקל ונדון בתביעתך
אחת הנקודות החשובות שיש לשים לב אליה, היא ההיבט הביטוחי של הפעילות החווייתית. מדי שנה נפגעים לא מעט ילדים בקייטנות, וההיבטים הביטוחיים דורשים תשומת לב מיוחדת.
כך, כאשר הורים באים לרשום את ילדיהם לקייטנה פרטית, מומלץ לברר האם יש למפעיל הקייטנה ביטוח. במקרה של תאונה ובהיעדר ביטוח, תביעות נזיקין עלולות להיות מורכבות ומתישות.
במידה והקייטנה מופעלת על ידי המדינה, כלומר, על ידי רשות מקומית או רשת המתנ"סים, סביר להניח כי הביטוח מוסדר במסגרת פוליסת הביטוח הכוללת של המוסד או הרשות. על פי רוב, גופים אלו דואגים לביטוח מתאים להפעלת קייטנות.
אולם, ביטוח לבדו איננו מספיק. יש לבדוק כי הביטוח מתאים לפעילות הקייטנה, לגילם של הילדים וכדומה. מומלץ בהחלט לבקש גם עותק של הביטוח ולעבור עליו. בין הפוליסות השונות ישנם הבדלים, שעלולים להיות מהותיים במידה ויש צורך להפעיל את הביטוח.
מהו סוג הביטוח הרלוונטי?
"הכיסוי הביטוחי הרלבנטי לקייטנות הוא ביטוח לנזקי גוף במסגרת כיסוי צד ג'", מציין עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח. "מדובר בביטוח החל על פעילותם של הילדים בקייטנה, באתרים אחרים אליהם הם נלקחים לפעילויות - ואף בדרכם לקייטנה ובחזרתם הביתה".
לדברי חרל"פ, על מנת להיות בטוחים כי הביטוח תקף ומתאים, יש לעמוד על מספר היבטים: האם מפעיל הקייטנה הינו בעל רישיון להפעיל קייטנה במקום בו הפעילות מתקיימת? האם הביטוח מכסה את הילדים גם בעת הגעתם לקייטנה וחזרתם לביתם? האם הביטוח מכסה פעילות מחוץ למתחם העיקרי של הקייטנה (בנסיעה ללונה-פארק, מוזיאונים, בריכה וכדומה)? והאם הביטוח מתייחס גם לפעילויות מיוחדות (כגון שימוש בכלי עבודה, עבודה עם בעלי חיים וכדומה)?
כל תלמיד מבוטח בביטוח תאונות אישיות
נוסף לביטוח הקייטנה, על פי חוק, כל תלמיד בבתי הספר לסוגיהם, הרשום ללימודים באחד ממוסדות החינוך במדינת ישראל ולומד באותו מוסד, מבוטח בביטוח תאונות אישיות לתלמידים עליו הוא משלם במסגרת תשלומי החובה לבית הספר או לגן. הביטוח מכסה, כאמור, גם את תקופת החופש הגדול ושעות הפנאי, אף שהתלמיד לא בבית הספר.
סכומי התביעה והזכאות במקרה של פציעה הם לפי תנאי הפוליסה, כאשר זו מפוקחת על ידי משרד החינוך. ילדים בפעוטונים, מעונות יום וגני ילדים המופעלים על ידי הרשויות המקומיות, מבוטחים אף הם בביטוח דומה. בכל מקרה, כדאי להשקיע קצת זמן ולבדוק מה כוללת פוליסת הביטוח.
ניתן לדרוש ולקבל את הפוליסה באמצעות מזכירות בית הספר ולבדוק את הזכויות. הורים רבים אינם מודעים לכך שפוליסת ביטוח התלמידים תקפה גם בתקופת החופש הגדול, וחבל שתפספסו את מה שמגיע לכם מחוסר מודעות לזכויותיכם.
האם יש מקרים בהם פוליסת הביטוח לתלמידים אינה תקפה?
"יש מקרים חריגים בהם תאונות בהן נפגעים ילדים אינן נכללות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, כמו במקרה בו תלמיד נפגע בתאונת דרכי - גם אם התאונה התרחשה במהלך טיול מטעם הקייטנה", אומר חרל"פ. "מקרים נוספים בהם הפוליסה לא תקפה הם במידה והילד נפגע בעקבות מקרי טרור או פעולות איבה".
מכיוון שכאמור, קיים ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, במקרה שילד נפצע בזמן שהות בקייטנה, את מי צריך לתבוע?
"באופן כללי, יכולים להיות שני מסלולים לתביעת נזיקין בגין פציעה שהתרחשה במהלך שהות בקייטנה: הראשון הוא תביעת חברת הביטוח המבטחת תלמידים בביטוח תאונות אישיות. כפי שצוין, על פי חוק, כל ילד חייב להיות מבוטח 24 שעות ביממה למשך כל השנה וזה כולל, כמובן, פגיעה שהתרחשה בקייטנה.
"במקרה כזה אין חשיבות לאופן בו ארעה התאונה או מי האשם בכך שקרתה, אלא נבדק רק הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. הפיצוי שיינתן יהיה בהתאם לחומרת הפציעה והנזק שהוסב בעקבותיה כגון: מספר ימי אשפוז, הוצאות רפואיות, רמת נכות וכדומה.
"המסלול השני הוא תביעת נזיקין במקרה והפציעה או התאונה נגרמו בשל ליקוי בטיחותי בקייטנה, או רשלנות של הצוות האחראי, כגון: נפילה מכיסא או מעקה שבורים; טביעה בבריכה בגלל היעדר משגיחים; או עמוד של אוהל שקורס על ראשו של ילד כתוצאה מהתקנה לקויה.
"במקרים כאלה ניתן לתבוע ישירות את האחראים לכך - הקייטנה וחברת הביטוח שלה ו/או את המוסד בו התרחשה התאונה, נניח בריכה. אולם, אם הילד נפל בלי שהוכחה רשלנות מצד מפעיל הקייטנה, הוא אינו אחראי לכך בדיוק כפי שאיש אינו אשם אם הילד מעד ונפל ברחוב ללא סיבה".
כיצד ניתן לדעת אם יש לי עילה לתביעה כנגד הקייטנה?
"קיימים לא פעם מקרים בהם קשה לקבוע מי נושא באחריות על התאונה. לדוגמא, מקרה בו ילד זורק חפץ ופוגע בילד אחר, או מקרה שבו דלת נטרקת על יד של ילד, או ילד שנפצע במהלך טיול. במקרים אלו, ביהמ"ש בוחן האם ניתן היה למנוע את הנזק באמצעים סבירים או שמדובר באירוע בלתי צפוי, שגם בהשגחה סבירה לא ניתן היה למנוע אותו - ולכן מפעיל קייטנה לא יחויב בפיצוי.
"ביהמ"ש קבע לא אחת שלא ניתן להצמיד משגיח לכל ילד, דבר שהיה אמנם יכול למנוע את הנזק, אך אינו בר ביצוע, ולכן פטר את מפעיל הקייטנה מאחריות. מאידך, אם ישנם מקרים בהם התרחשו תאונות וניתן היה להשגיח אך לא עשו זאת, מפעיל הקייטנה יחויב בפיצוי", אומר עו"ד חרל"פ. כך או כך, מומלץ לבדוק ולהיוועץ עם גורם מקצועי לגבי כל מקרה לגופו.
מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בכל אחד ממסלולי התביעה?
"על מנת להגיש תביעת נזיקין בכל אחד מהמסלולים, יש צורך לצרף חוות דעת רפואית לגבי הנכות שנגרמה. סכומי התביעה שונים בכל אחת מהאפשרויות, שכן התביעה לפי ביטוח תאונות תלמידים הינה על פי פוליסה והזכאות בה היא בהתאם לתנאי הפוליסה, ומתייחסת רק לנזק שנגרם, ללא קשר למי אחראי לתאונה. הפיצוי המקסימלי שניתן במקרים של נכות לצמיתות מוגבל בסכום של כ-280 אלף שקל ל-100%, תלוי בפוליסה.
לעומת זאת, המסלול השני של תביעה נזיקית כנגד הקייטנה, כרוך בהוכחת אחריותה לתאונה. בנוסף, שיעור הפיצוי אינו מוגבל ויכול להגיע עד מלוא הנזק שנגרם לילד.
במקרים כאלה, הדרישה לפיצוי כוללת פרמטרים נוספים מלבד הנזק הפיזי ותפקידו לכסות את הנזקים הנלווים כגון: הפסד ההשתכרות העתידי של הילד לאור הנכות ממנה הוא סובל; פיצוי עבור הוצאות רפואיות; נסיעות; עזרת ההורים והמשפחה; ופיצוי בגין הכאב והסבל שנגרם לילד. כלומר, הפיצוי לא ניתן בגין הנכות, אלא בגין ההשלכה התפקודית שיש לנכות על האדם.
מטבע הדברים, גם ההליכים להוכחת התביעה שונים במהותם, לכן, כדאי להתייעץ עם עו"ד באיזה הליך לנקוט. חשוב להבהיר כי ניתן לממש את שני ההליכים במקביל.