זינוק של 271 מיליארד בשווי החברות בבורסה
פחות חברות - יותר כסף. דו"ח הרשות לניירות ערך שהוגש לשר האוצר קובע: בשנתיים האחרונות נרשם זינוק של 44% בשווי החברות, למרות ירידה של כ-14% במספרן. במקביל, עשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בחו"ל ואינן שוקלות רישום בבורסה בת"א. שר האוצר: "עלינו להשאיר את הכספים בארץ"
המשק ממשיך לצמוח עם זינוק של 44% בשווי החברות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב בחודש מאי 2015, לעומת שנת 2012. למרות הזינוק בשווי החברות, מספרן בתקופה זו דווקא ירד בכ-14%.
ההזדמנויות שהחמצתם השנה בשוק ההון
דו"ח הרשות לניירות ערך לשנת 2014, שהוגש הבוקר (ב') לשר האוצר משה כחלון, על ידי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, קובע כי בשנה האחרונה נסחרו 469 חברות ציבוריות בשווי שוק של 875 מיליארד שקל, לעומת 540 חברות ציבוריות בשווי של 604 מיליארד שקל שנסחרו בשנת 2012.
הפוטנציאל רחוק ממימוש
על פי הדו"ח, נפח המסחר היומי במניות בשנת 2015 צמח ל-1.425 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-1.077 מיליארד שקלים בשנת 2012. מדובר בגידול של כ-30% בנפח המסחר היומי במניות. הרשות לניירות ערך ציינה כי למרות השיפור בהיקפי המסחר בבורסה, הפוטנציאל של הבורסה רחוק ממימוש.
"הסרת חסמים רגולטורים, קידום רפורמות והגברת התחרותיות הינם הכרחיים גם בשוק ההון", אמר השר כחלון, "יש לפעול להסדרת והקלת הרגולציה בשוק זה והכוונת כל המאמצים לפיתוח המשק הישראלי והצעדתו קדימה לרווחת האזרחים".
לדברי שר האוצר, כספי הפנסיה והחיסכון של אזרחי ישראל יכולים וצריכים לפתח את הכלכלה הישראלית ולא את הכלכלה האירופאית והאמריקנית. "עלינו להשאיר את הכספים והחברות בארץ בכדי שיביאו לצמיחה והשקעות חוזרות בכלכלה הישראלית".
ב-5 השנים האחרונות נמחקו מהמסחר 160 חברות, מתוכן 25% ביקשו מרצונן להימחק מהמסחר. כל השאר נמחקו משום שמוזגו או הגיעו לסוף דרכן הכלכלית בבורסה.
נתון מדאיג יותר הוא השיעור הנמוך שנרשם בשנים האחרונות של חברות המגייסות לראשונה הון בבורסה בתל אביב. עשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בבורסות בחו"ל ואינן שוקלות רישום בבורסה בתל אביב, במסגרת חוק הרישום הכפול, וכ-30% מהחברות הנסחרות שוקלות מחיקה מן המסחר.
ברשות לניירות ערך מודאגים מהנתונים, משום שבטווח הארוך עלול להיווצר מצב בו חברות יצרניות יגייסו הון בחו"ל וחלק גדול מהן אף יעדיפו להעתיק את פעילותן לחו"ל ולפגוע בכך בתעסוקה ובצמיחה עתידית של המשק הישראלי.
שינוי מבנה הבעלות בבורסה - מהלך דרמטי
פרופ' האוזר הבהיר, כי הנושאים העיקריים שצריכים להתמקד בהם בתקופה זו כוללים "שינוי ושיפור מבנה הבורסה ושיתוף פעולה עם בורסות זרות; יצירת תשתית פיננסית אטרקטיבית לתעשייה שמייצרת ופועלת בישראל, עידוד הנפקות ,IPOs , עידוד עסקים קטנים ובינוניים, ותיעול כספי המשקיעים המוסדיים למימון פעילות עסקית תומכת צמיחה בישראל".לדבריו, שינוי מבנה הבעלות בבורסה אינו בבחינת שינוי ארגוני, אלא מהלך דרמטי שישנה את התנהלותה של הבורסה לחלוטין ויתאים את הבורסה ושוק ההון בישראל לדרישות של משק מודרני. "חובתנו כרגולטורים לסלק מכשולים ולאפשר את התנאים למשק מוטה צמיחה תוך שמירת עניינו של הציבור".
בשנת 2014 הייתה משמעותית בהוצאה לפועל של התוכנית הרב שנתית של הרשות - "מפת הדרכים", לפיה הוסדרו שני תחומי פעילות שלא היו מוסדרים עד כה: תחום זירות מסחר הפורקס ותחום חברות הדירוג. כמו כן אף בוצעו תיקוני חקיקה המאפשרים את פעולתה של מערכת הצבעות באינטרנט - "הצבע-הון", שהחלה לפעול לאחרונה.
"הגברת אמון הציבור במערכת הפיננסית היא תנאי הכרחי לכך", הדגיש פרופ' האוזר, "בעת הזו, הוספה של מכשירי השקעה סחירים בבורסה ושינוי מבנה הבעלות בבורסה בישראל והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי שמושך השקעות בטכנולוגיה והשקעות זרות אף הם תנאים הכרחיים לכך".
לפנייה לכתב/ת 
