ביהמ"ש: הסכיזופרניה נגרמה מהשירות בצה"ל

חייל שמצבו הנפשי הידרדר אחרי מלחמת לבנון ה-2 טען שהתפקיד שהוטל עליו גרם לו למשבר. חרף התנגדות משרד הביטחון, הוא הוכר נכה צה"ל

מערכת PsakDinפורסם: 02.07.15 , 08:18

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה את עתירתו של צעיר ששירת כלוחם במלחמת לבנון השנייה, וטען שהשירות הצבאי גרם לו להידרדרות נפשית ולסכיזופרניה. בכך התקבלה דרישתו להכיר בו נכה צה"ל, ונדחתה עמדתו של קצין התגמולים במשרד הביטחון, שהתעקש שאין קשר בין מצבו הנפשי של החייל לבין תנאי השירות שלו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החייל התגייס לצה"ל ב-2005 ולאחר טירונות קרבית שובץ במוצב זרעית סמוך לגבול לבנון, ועסק במשימות איסוף מודיעין. בתום המלחמה קודם החייל לתפקיד מפקד צוות ושימש גם ממלא מקום מפקד המחלקה, שנעדר באותה עת מהשירות. לטענתו, חרף סיום הלחימה, הפעילות בשטח נמשכה באותה אינטנסיביות עד אוקטובר 2006, ובתקופה זו הוטלה עליו אחריות רבה, שגרמה לו לחוסר בשעות השינה ופגעה קשות בתפקודו.

מדריך

מחלה נפשית התפתחה בצבא - מה מגיע לי?

עו"ד שלמה צפורי ושלמה רכבי

חיילים שלקו במהלך שירותם במחלות שונות, פיזיות ומנטליות, תבעו לקבל קצבאות ממשרד הביטחון ופתחו בהליך משפט ארוך ומתיש. איך תוכרע הסוגיה?

מחלה נפשית התפתחה בצבא - מה מגיע לי?

לדבריו, הירידה בתפקודו לוותה בתחושות של חוסר ריכוז, איבוד זיכרון, חולשה פיזית וירידה בתאבון, והובילה לכך שבינואר 2007 הודח מתפקידו והוחזר לתפקיד של לוחם מן המניין. מצבו לא השתפר גם כעבור שלושה חודשים ולכן הופנה על ידי מפקדיו לטיפול אצל קב"ן האוגדה. לטענת החייל, המפקד החדש של היחידה חשף בפני חבריו את העובדה שהוא מטופל אצל קב"ן, והדבר גרם לו תחושת בושה קשה, שהובילה לניתוק הקשר עם חבריו.

מצבו הנפשי של החייל המשיך להידרדר ובנובמבר 2007 הוא נשלח לאשפוז בן חודש וחצי ביחידה לבריאות נפש בבית החולים רמב"ם, שם אובחן כסובל מסכיזופרניה. בפברואר 2008 הוא שוחרר מהשירות עם פרופיל 21.

החייל, שמאז סיום שירותו נדרש לטיפול תרופתי, פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון כדי שיכיר בכך שהצבתו בתור מפקד מחלקה היא שגרמה להתפרצות מחלתו, אך זה דחה את בקשתו בטענה שלא העלה תלונות המתאימות לתסמונות פוסט-טראומתיות ולא הוכיח כל קשר בין מצבו לשירות הצבאי.

החייל ביקש לערער על קביעה זו, ופנה באמצעות בא כוחו, עו"ד שחר המאירי, לוועדת הערר לפי חוק הנכים שבבית משפט השלום בחיפה. לטענתו, המחלה החלה באופן ברור על רקע הלחץ מהשירות הצבאי. תחילה כמצב דכאוני מתמשך, עם פגיעה בולטת בתפקוד וירידה קיצונית במשקל, ולאחר מכן, ומאחר שהטיפול בו התעכב במשך קרוב לשנה, הדיכאון החמיר והפך לסכיזופרניה.

קצין התגמולים, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז מרכז, טען כי מדובר באדם צעיר שהתגייס ליחידה קרבית והוכיח כוחות נפשיים לא מבוטלים כאשר עבר מסלול ארוך כלוחם תחת מצבים שונים ומלחיצים. הסבירות שתקופה קצרה של פיקוד על קבוצה קטנה של אנשים גרמה להתפרצות פסיכוטית מוטלת בספק, צוין.

עקב המחלוקת בין הצדדים מינתה הוועדה מומחה שאישר כי החייל לקה בסכיזופרניה במהלך השירות בצה"ל. לדבריו, הסימנים המקדימים של המחלה התבטאו בשינוי התנהגותי חד עם בידוד חברתי ופגיעה בתפקודו כמפקד צוות. בנוסף הסביר המומחה כי סכיזופרניה יכולה לשאת אופי של התפרצות פסיכוטית סוערת אך יכולה גם לשאת אופי "זוחל" ומתפתח.

יו"ר הוועדה, השופט יואב פרידמן, ואיתו ד"ר אלכס קורת וד"ר צבי בן ישי, קיבלו את חוות הדעת, וקבעו כי מחלת הסכיזופרניה של המערער נגרמה במלואה עקב תנאי השירות, ויש להכיר בו כנכה צה"ל.

לנוכח קבלת הערעור הורו חברי הוועדה לקצין התגמולים לשאת בהוצאות המשפט של המערער ולשלם שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.