הצעה: הגבלת פטור מארנונה למבנים נטושים

הצעת חוק פרטית לצמצום מצוקת הדיור בערים הגדולות הונחה בשבוע שעבר על שולחן הכנסת. ההצעה נועדה לעודד את החזרת השימוש באלפי מבנים ומגרשים שניצבים היום ריקים, כאשר אכלוס המבנים צפוי להכניס עשרות מיליוני שקלים בשנה לקופות הרשויות המקומיות. הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות מקצרת את תקופת הפטור מארנונה שממנו נהנים בעלי הנכסים הנטושים, ומחייבת אותם בתשלום מרבי של המס.

עוד בנושא פטור מארנונה על מבנים נטושים:

• הפטור מארנונה למבנים נטושים יוגבל ל-3 שנים
• האוצר: פטור מארנונה לנכס ריק - רק לחצי שנה
• הבניין ריק - הארנונה גבוהה. מה עושים?
  

החוק הקיים כיום מעניק לבעלי מבנים שאינם בשימוש פטור מתשלום הארנונה למשך 3 שנים, עם אפשרות להארכתו עד 5 שנים נוספות. לאחר מכן, הם חייבים לשלם את המס לפי התעריף המזערי. תיקון החוק יצמצם את תקופת הפטור לשנה אחת, ואחריה יוטל מס בשיעור המרבי של התעריף הקבוע לשימוש האחרון בנכס. מגיש הצעת החוק הוא ח"כ רועי פולקמן (כולנו), יו"ר סיעתו של שר האוצר משה כחלון, במסגרת תוכניתו לטיפול במצוקת הדיור.

פולקמן ניהל לפני הבחירות בעיריית ירושלים את האגף לתכנון אסטרטגי, כאחד ממקורבי ראש העירייה ניר ברקת. הצעת החוק הועלתה לראשונה בכנסת הקודמת בידי חבר הכנסת לשעבר, בועז טופרובסקי (יש עתיד), אך נגנזה בגלל הקדמת הבחירות. מאחורי יוזמת החקיקה עומד סגן ראש העירייה עופר ברקוביץ, ראש תנועת התעוררות, שמחזיק היום בתיק הפיתוח הכלכלי ועידוד התעסוקה. תפקידו ומעמדו החדש של פולקמן מבטיח קידום מהיר של החוק.

"יש צורך דחוף בשינוי המצב הקיים", אומר ח"כ פולקמן. "זהו מצב חירום, כפי ששר האוצר הגדיר את מצוקת הדיור. לא ייתכן שנעצום עיניים נוכח קיומם של המבנים הריקים הפטורים מארנונה במשך שנים, נוכח הצורך הדחוף בהגדלת היצע הדיור; וגם לא ניתן את הדעת על מיליוני שקלים שלא נכנסים לקופת העיריות מהמבנים והקרקעות - שעומדים כאבן שאין לה הופכין. זה מצב שחייב להשתנות".

"מספר עצום של פילים לבנים"

סגן ראש העירייה ברקוביץ מדגים את תמונת המצב בהיבט הירושלמי. ב-2013 היו כ-1,500 מבנים נטושים על שטח כולל של כ-416 אלף מ"ר. הפטור מארנונה נאמד בהפסד הכנסות שנתי של כ-37 מיליון שקל. מלאי זה איננו כולל מאות דירות ריקות שבעליהן תושבי חו"ל אשר אינם עושים בהן שימוש כלשהו. רוב הנכסים הנטושים הוגדרו כלא ראויים למגורים או לשימוש, ובמקרים רבים מהווים מפגעים סביבתיים מבחינה אסתטית או בטיחותית.

"זה מספר עצום של פילים לבנים מגוונים שחלקם נכסים ענקיים. רובם ניצבים במרכז ירושלים", אומר ברקוביץ. "מעל למחצית הנכסים נועדו לשימוש כמגורים, והשאר למשרדים ועסקים. ניתן למצוא ביניהם 13 בתי מלון נטושים, דוגמת מלון הנשיא ברחביה או מקבץ משרדים לשעבר של משרד החינוך ברחוב הנביאים. רובם ניתנים לשימוש חוזר. בשטח הנתון, שיקום או שיפוץ המבנים יכול להניב היצע של כ-3,000 דירות חדשות".

"המצב שבו בעלי הנכסים האלה מקבלים פטור מארנונה בהיקפי ענק כל שנה, מתמרץ אותם לדחות את שיקום המבנים לשימוש חוזר עד לשינוי ייעוד הקרקע, עליות מחירים, או גורמים אחרים שיאפשרו להם להרוויח יותר כסף על אותם הנכסים", ממשיך ברקוביץ. "התוצאה היא בזבוז שטחי נדל"ן יקרים, חלקם במרכז ירושלים, מלבד אובדן הכנסות ניכר לקופת העירייה. העברת החוק תיאלץ בעלי נכסים רבים לחדול מההמתנה הנוראית ולשקם את נכסיהם".

ברקוביץ בונה על הדלת הפתוחה שיש לו אצל ח"כ פולקמן, אחרי תקופת עבודתם המשותפת בעירייה בקידום מיזמים חברתיים. הוא מקווה להמשיך לפעול עמו יחד לקידום ההתחדשות העירונית בירושלים, גם בעידוד הבנייה להשכרה מוזלת על שטחים חומים (ציבוריים למחצה), שתגדיל את היצע הדירות ותקל על מצוקת הדיור. זאת בעיקר כדי להשאיר צעירים בעיר, ולמשוך צעירים ממקומות אחרים. "אני יודע שיש מצדו רצון משותף", הוא אומר.

ח"כ פולקמן מוסיף כי "אנחנו כסיעה חדשה, בודקים כל אפשרות לשחרר חסמים המעכבים בנייה ונמשיך לעשות הכול כדי לשחרר אותם. נקדיש את תשומת הלב בכיוון זה לא רק לקידום הרפורמות הגדולות, אלא גם לפרטים הקטנים הכרוכים בקידום מיזמים גדולים דוגמת אכלוס המבנים הנטושים בירושלים ובערים אחרות, באמצעות החוק המוצע לקיצור תקופת הפטור מארנונה, ובכך לפתוח צוהר נוסף לצמצום מצוקת הדיור הנוגעת לרוב הפלחים באוכלוסייה".