"יוון קטנה מלהפיל את כלכלת אירופה"

 

שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא, התייחס לדבריה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שהזהירה אתמול כי אם האירו ייפול - אירופה תיפול. "יוון היא עדיין מדינה קטנה מידי מכדי להפיל את כלכלת אירופה ובוודאי את הכלכלה העולמית", הבהיר כצנלסון, "בסופו של דבר הדברים יגיעו לאיזה שהוא הסדר שייצב את המצב, אולי אפילו יותר מכפי שהיה קודם".

 

עם זאת הדגיש כצנלסון, כי בטווח הקצר יתרחש אפקט דומינו בשוקי ההון, משום שהם מאוד רגישים לכל שינוי קל, ואילו "בטווח הרחוק יותר הדברים ייתיצבו ואפילו ייראו טוב יותר ממה שהיו קודם".

 

דודי רזניק מלאומי שוקי הון הוסיף, כי המדינות החלשות יותר בגוש האירו כבר לא נמצאות בסכנת קריסה באותה עוצמה שכרגע קיימת ביוון, משום שבשלוש השנים האחרונות עשתה אירופה מספר צעדי מנע לתופעות מסוג זה, אך עדיין קיים חשש. "יוון היא מדינה שונה לחלוטין מפורטוגל, ספרד ואפילו איטליה", אמר רזניק.

 

לדבריו, בראייה לאחור המצב ביוון היה בלתי נמנע, ולכן מן הסתם באירופה יש חרטה על כך שיוון במצבה הכלכלי הרעוע התקבלה מלכתחילה להיות חלק מגוש האירו. "יכול מאוד להיות שבראייה לאחור אין מקומה של יוון בגוש האירו, ולכן היא הגיעה לאן שהגיעה".

 

רזניק הדגיש עם זאת כי עדיין קיימת אי ודאות גדולה באשר להתפתחויות: "אני ממש לא בטוח שיוון תפרוש. אף מדינה לא פרשה מגוש האירו ולכן יש אי וודאות גדולה".

 

גל מור, הנספח המסחרי של משרד הכלכלה, אמר בשיחת סקייפ מבריסל, כי המשבר ביוון מעלה שאלות קשות באשר להצדקה בהקמת גוש האירו: האם היה נכון להקים את גוש האירו וכמה הוא באמת תרם לצמיחה כלכלית. "יש על זה סימני שאלה גדולים וחילוקי דעות מאוד קשים בין כלכלנים", אמר.

 

לדברי מור, גוש האירו והאיחוד האירופי נמצאים בשנים האחרונות בקיפאון מבחינת הצמיחה. "השאלה הגדולה היא מה הרוויחו האזרחים והאם המחיר ששילמו ספרד, פורטוגל ואיטליה עבור האירו היה מוצדק".

 

כצנלסון התייחס למחיר ששילמו המדינות שהצטרפו לגוש האירו: איבוד השליטה בשער החליפין של המטבע שלהן, וופגיעה בכושר התחרות שלהן וביכולתן להתאים את כלכלתן לשוק הגלובלי.

 

עם זאת, ציין כצנלסון כי הצעדים שיפרו את מצבן: "האבסורד הוא שדווקא עכשיו, כשיוון עברה את כל המהלך המתמשך של כמה שנים של קיצוצים חדים בתקציב ובשכר, נראה מוזר שהכל הולך להתפוצץ. ערב הכניסה לאיחוד אין לי ספק שיוון לא התאימה, אבל המהלכים שבוצעו בשנים האחרונות שיפרו את מצבה הכלכלי. הבעיה היא שהצעדים הללו הכניסו אותה לשפל אדיר שממנו היא חייבת לצאת".

 

כצנלסון הוסיף: "בסופו של דבר הדברים יסתדרו. יוון נמצאת במחצית הדרך. כמה שזה נראה מוזר, המצב היום יותר טוב ממה שהיה לפני 4-3 שנים, ובסוף יתייצב".

 

בנקים פתוחים לפנסיונרים בלבד

דבריו של רזניק באשר לחוסר הוודאות שעדיין קיים, קיבלו הבוקר חיזוק מדברי בכירים בממשלה היוונית. בסוכנות הידיעות רויטרס פורסם הבוקר, כי שר החוץ היווני שוחח עם השגריר הסיני ביוון והבהיר כי יוון לא מתכוונת לפרוש מגוש האירו. במקביל, ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, אמר כי הוא בוחן הצעה שהגישה ברגע האחרון הנציבות האירופית.

 

הבנקים במדינה היו סגורים אתמול לאחר שהממשלה הנחתה על סגירת הבנקים למשך שבוע, אולם אזרחים רבים שלא שמעו על הנחיית הממשלה הגיעו לסניפים רק כדי למצוא דלתות נעולות. חלק ניכר מהם היו פנסיונרים שהגיעו כדי לאסוף את הקצבה החודשית שלהם.

 

בצעד חריג החליטה הממשלה היוונית לפתוח קרוב לאלף סניפים ברחבי המדינה, עבור הפנסיונרים שלא יכולים לקבל את הקצבה שלהם באמצעות כרטיסי אשראי. צעד נוסף שנקטה הממשלה כדי להקל על האזרחים, הוא מתן פטור מתשלום עבור נסיעה בתחבורה הציבורית באתונה וסביבתה.

 

בינתיים, שאר האזרחים נמצאים תחת הגבלות חמורות. לפי הנחיות הממשלה, כל אזרח יוכל למשוך עד 60 יורו ביום מהכספומטים. כמו כן נאסרה העברת כספים אל מחוץ למדינה. אף שלא הוטלה כל הגבלה על עסקאות בכרטיסי אשראי, עסקים רבים סירבו לקבל אמצעי תשלום שאינם כסף מזומן.

 

חשוב לציין כי הגבלות ההון של הממשלה באתונה לא חלות על בעלי כרטיסי חיוב זרים ולכן התיירים לא אמורים להיפגע ממהלכי הצנע שמבצעת הממשלה.