התעלמו מזיכרון דברים – וישלמו 160 אלף ש'
בית משפט השלום בפ"ת דחה על הסף בעלי דירה שסיכמו על מכירתה אבל אז ניסו להתחמק בטענה: "לא ידענו שזיכרון דברים מחייב"
בעלי דירה שחתמו על זיכרון דברים למכירתה בחרו לפתע להתעלם מהרוכשים הפוטנציאלים. כשנתבעו על כך הם טענו שלא ידעו שמדובר במסמך מחייב, אולם בית משפט השלום בפתח תקווה לא התרשם וחייב אותם לשלם 160 אלף שקל.
הימים חלפו, ולאחר שהמוכרים התעלמו מפניות הקונים, הוגשה נגדם תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בפתח תקווה. הרוכשים הפוטנציאלים טענו שהם זכאים לפיצוי בסך 160 אלף שקל, כפי שקובע זיכרון הדברים במקרה של הפרה. לטענתם, המוכרים מתעלמים מהם כי הם מסרבים מדרישה לשאת בתשלום היטל השבחה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- גידל סמים בארון; יבצע שירות לתועלת הציבור
- טמפו, המס והשפעה שלילית של שתיית בירה
- בגלל שמועה: צים תשלם 50 אלף על לשון הרע
- אם הסיתה ילדים נגד האב - המזונות הופחתו
הצדדים נפגשו במשרד תיווך ובאוגוסט 2012 חתמו על זיכרון דברים למכירת דירה בפתח תקווה. בפגישה נכחו המתווך, שני הרוכשים ושני המוכרים: אישה ובנה שחתם בשם אביו (בעל הנכס ביחד עם אשתו). בזיכרון הדברים סוכם שהקונים ירכשו את הדירה תמורת 1.6 מיליון שקל. בנוסף סוכמו מועדי חתימת החוזה ומסירת הדירה, וסכום הפיצוי במקרה של הפרה.
תביעה
מאחורי הגב: על חוסר תום לב בזיכרון דברים
ד"ר רוני רוזנברג
כאשר בעל נכס משנה על דעתו זיכרון דברים מול השוכר הוא יישא בתוצאה המשפטית. פסק דין שניתן לאחרונה מהווה אזהרה לבעלי בתים חמדניים
הנתבעים, מנגד, טענו שהוטעו על ידי המתווך שאמר להם שזיכרון דברים אינו בגדר הסכם מחייב, ואף לחץ ואיים עליהם לחתום. בנוסף, לשיטתם, לא ניתן לראות בבן (הנתבע השלישי) שלוח של אביו לצורך החתימה על ההסכם. לטענתם, האב ידע שהם הולכים למשרד תיווך, אך לא ידע שהם הולכים לחתום, כפי שהם עצמם לא ידעו.
הנתבעים הוסיפו שהמחלוקת בעניין היטל ההשבחה אינה יכולה להיחשב הפרה, שכן הנושא כלל לא צוין בזיכרון הדברים.
התכוונו ליצור קשר מחייב
השופטת ליאת הר ציון קיבלה את התביעה ודחתה את טענות הנתבעים בשיטתיות. היא הזכירה כי עד הגשת התביעה, בעלי הדירה לא הודיעו לרוכשים אפילו פעם אחת שחתמו על זיכרון הדברים בעקבות הטעייה או כפייה מצד המתווך, גם לא לאחר מכתב הדרישה שקיבלו מהתובעים.
היא הוסיפה שזיכרון הדברים הוא הסכם מחייב שבמסגרתו התכוונו הצדדים ליצור קשר משפטי. הם קבעו בזיכרון הדברים את פרטי העסקה המהותיים: שמותיהם, תיאור הנכס וזיהויו, מהות העסקה, המחיר, תאריך מסירת החזקה לידי הקונים וכן פיצוי מוסכם, וכל אלה מעידים על כוונתם.
בנוגע להיטל ההשבחה, השופטת גרסה שמדובר בעניין שניתן היה להשלים בחוזה, ולאחר ששמעה את העדויות, היא לא התרשמה שמדובר בפרט מהותי שהיעדרותו מבטלת את תוקפו של זיכרון הדברים.
לפיכך נקבע שבעלי הנכס הפרו את זיכרון הדברים הפרה יסודית בסירובם לשלם את היטל ההשבחה ובמיוחד בהתעלמות שלהם מפניות התובעים. הם ישלמו לתובעים פיצוי בסך 160 אלף שקל והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד קרן ראובן כהן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד חגית גיגי-ויסברג
- עו"ד עמוס מימון עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים